מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גורל

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

גּוֹרָל / רחל המשוררת


הַיָּד הָעִקֶּשֶׁת

דּוֹפֶקֶת, דּוֹפֶקֶת עַל שַׁעַר נָעוּל;

הָעוֹר רֻפַּט,

נוֹטֵף עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל

דָּמָהּ הַמְּעַט.

אֵין עוֹנֶה, אֵין קוֹל.

בּוֹשֵׁשׁ הַשּׁוֹעֵר.

יְאַחֵר, יְאַחֵר רֶגַע נִכְסָף –

עַל הַסַּף

מֵתָה אֶפֹּל.


סוף תרפ"ח

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

מחשבות וחלומות

מאת ראובן ברינין (מאמרים ומסות)

יום קיץ. השמש לוהטת וכל הבריאה כמו מתעלפת. אני יושב סגור בחדרי ונושם בכבדות. מחשבותי זוחלות ורוחשות לאט לאט, מבלי אשר אין בהן כח להגביה עוף. מסביב לי דומיה מוזרה, דומיה ריקה ונוסכת תרדמה. רק הזבובים מזמזמים, מזעזעים ועוקצים עקיצות קלות, אבל תכופות ובלתי נעימות.

מעט מעט הולך מחי העיף ונתרוקן ממחשבותיו המתנדפות מחום היום. רק מחשבה עצלה אחת עדיין מטרדת את כלי-הגיוני; הזבובים עזי-הפנים האלה למה הם נבראים בעולם? למה הם פרים ורבים כל כך? להם הם חוגגים ומתהוללים ולא יתנו מנוחה לחוטמי האומלל? הלא כל חייהם אינם אלא יום אחד!

הפילוסופיה-הזבובית כמעט שהגבילה את ישותי וצמצמה את הויתי הפנימית בנקודה קטנה אחת, ולא חשתי אשר מסביב לי. עיני נמשכו לתומן, מבלי אשר כוננה אותן מחשבה פועלת, אחרי עדת זבובים אשר עפו אל קופת-זכוכית מלאת דבש. והיה אם הגיע אל פיהם רסיס-מתוק אחד היה אשרם מלא, וירבו לבקש אהבה ולהתעלס בה.

ובשבתי לבדי בחדרי מוקף ספרים וגליונות ואין איש אתי, הייתי בעיני כבן-אלים בתוך עדת הזבובים. וממרום אנושיותי שחקתי, בזיתי להיצורים המעופפים הקטנים האלה, אשר אין להם בעולמם אושר יותר גדול מטפת דבש, מנשיקת זבובה ומהעקיצה שהמה עוקצים בן-אלים אחד, מבני-הענק, כמוני.

ובעוד אשר מחשבה-עקרה כזאת התרוצצה באין-אונים בחלל מחי הריק הזדווגו הזבובים החצופים על מצחי, על חטמי, על כפות ידי בלי חופה וקדושין. המה דאגו בלי חשך להאריך את קיום מין-הזבובים, לבל יתם, חלילה, מן חדרי, שהיה בעיניהם עולם ומלואו.

מתחלה עוררו הזבובים האלה בקרבי רק שחוק ולעג, ומתוך זה עלה ערכי האנושי בעיני. זמזומם של מהירי התנועה ושכורי-החיים האלה ועקיצותיהם בחוטמי לא נתנו את מחי היגע להרדם. אולם כל מה שהרביתי להתבונן על הזבובים ועלילותיהם, כן יצאתי יותר מגדרי, גדר המנוחה, שחציה שלוה שאננה וחציה בדיחות-דעת, הנוטה לשינה. ראיתי כי “זבוב עליון” אחד מתכוון לעקוץ את ראש חוטמי בלי הרף ויש לו מזה הנאה משונה. ובהיותו עליז-נצחון, בשר בכל פעם להזבובים הבינונים, לזבובי-העדר, כי עשה נקמות בחוטמו של בן-אלים, כי עוד מעט ויאבדני ויכלני ויהיה הוא המושל היחידי בכל רחבי העולם: – חדרי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.