מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מַתַּן תּוֹרָה

מאת: אורי ניסן גנסין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

לֹא בְּמַחְשַׁכִּים, בְּסִתְרֵי נְשִׁיָּה,

בְּמַאְפֵּלְיַת הַלַּיִל, בְּעִמְקֵי דֻמִיָּה,

יַד אֵל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַיְחִידָה,

עֲרֻבַּת שְׁלוֹם עוֹלָם, אֵלֵינוּ הוֹרִידָה; –

בַּכִּכָּר הַגָּדוֹל וּרְחַב-הַיָּדָיִם,

בְּמִדְבָּר פָּתוּחַ מִכָּל הָאַפְסָיִם,

פָּתוּחַ לַכֹּל, מִבְּלִי גְבוּל שֶיַּפְרִיעַ –

שָׁם שֵׁם שׁוֹכֵן מְעוֹנָה אֵלֵינוּ הוֹפִיעַ.

הַהוּשַׁב עַל עָקֵב? אִם אָזַן אֲרֶשֶׁת

אַף קַלָּה שֶׁל אִסָּר כֹּל, חָפֵץ לָגֶשֶׁת?

"בַּתּוֹרָה מִי יִבְחַר, מֵעַמִּים כֻּלָהַם

אֶל סִינַי יִגָּשָׁה!" – קוֹל הִרְעִים כָּרָעַם.

בַּבֹּקֶר, הַחַרְסָה עֵת תֵּבֵל הִגִּיהַּ

מִמְּרוֹמִים קוֹל שַׁדַּי אֵלֵינוּ הִגִּיעַ,

לֹא בְּעִתּוֹת יָנוּמוּ, יִשְׁלָיוּ אֲנָשִׁים –

בַּבֹּקֶר, עֵת יֶהֱמוּ חַיִּים חֲדָשִׁים!

וּבְלִוְיַת הַבָּרָק עִם רַעַם הַגַּלְגַּל

אָז קוֹל אֱלֹהִים בְּתַעֲצֻמוֹת הִתְגַּלְגַּל

וַיַּרְעֵם הַהֵד כָּל מֶרְחַקֵּי אַפְסָיִם,

וַיָּזֶן כָּל נִבְרָא, וַיַּטֶּה אָזְנָיִם

אֵל קוֹל אֲדֹנָי, הַמִּתְהַלֵּךְ בֶּחָיִל

וּבְהָדָר אֵין קֵצֶה אֶל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,

הַמַּשְׁלִיךְ חִתִּיתוֹ עַל זָקֵן וָנָעַר,

וּמַחֲרִיד בְּלֶכְתּוֹ אֲרָזִים בַּיָּעַר.

ב

אִם זְבוּל בַּשָּׁמַיִם לוֹ שָׂם אֲדֹנָי

וְאֶרֶץ – לְמִשְׁכָּן לָאָדָם הֶחָי –

אַךְ אָז אֶת תּוֹרָתוֹ עֵת הַנְחִיל הִתְאָו

“הַגְבִּיהִי, הַשְּׁפֵלָה!” בְּעֹז נָתַן צָו,

וַתִּשְׁלַם בְּתֵבֵל דֻּמִיַּת רתֵת

עֵת מִלַּת אֵל צְבָאוֹת הִתְמַלְּטָה בְּעֹז,

וַיֶחֱרַד וַיַּעֲמֹד מִזַּעְפּוֹ הַיָּם,

וַיֶּחֱשֶׁה הַצִּפּוֹר, בּוֹ רוּחַ לֹא קָם,

וַיִּדֹּם בָּאֲוֵיר כָּל מַשָּׁק וָהֵד

וַיִּגְוַע עַל שִׂפְתֵי אֶרְאֶלֵּי הַהוֹד

הַ“קָּדוֹשׁ” – בַּל הַשְׁמַע הֲבָרָה וּצְלִיל,

וַיַּעַמְדוּ מִכְּרוֹעַ לְפָנָיו בְּחִיל.

וַתְּהִי מִלַּת אֵל מֵעַל פִּסְגַּת הָהָר

כַּמָּן, אֲשֶׁר הוֹרִיד בַּמִּדְבָּר מִכְּבָר,

שֶׁסָּעַד לֵב נַעַר, וַיִּמְתַּק לַשָּׁב,

וַיְהִי בְּפִי עוֹלָל כֶּחָלָב הַזָּב –

וַתַּעֲנִיק לַנַּעַר רַעֲנַנּוּת הַלֵּב

וַתְּמַלֵּא לַשָּׁב גַּם אַוָּתוֹ לָרֹב,

וַתָּזֶן כָּל אֻמָּה בְּרֶטֶט וּרְתֵת

אֶת נִשְׁמַת הָאֵל בַּדֻּמִיָּה הַזֹּאת,

וַתַּקְשֵׁב כָּל אֹזֶן אֶת מִלַּת אֵל חָי:

עַם סְגֻלָּה לִי אָתָּה, וַאֲנִי – אֲדֹנָי!


“הצפירה” 115 שנת ה-27, 1900

אורי ניסן גנסין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אורי ניסן גנסין
רקע
אורי ניסן גנסין

יצירותיו הנקראות ביותר של אורי ניסן גנסין

  1. תחילת דברים אחרונים (מאמרים ומסות)
  2. בימי שבתי צבי (פרוזה)
  3. לכסא-משפט (פרוזה)
  4. אצל (פרוזה)

לכל יצירות אורי ניסן גנסין בסוגה שירה

לכל יצירות אורי ניסן גנסין

יצירה בהפתעה
רקע

מצב ישראל והציונות

מאת נחום סוקולוב (מאמרים ומסות)

פתיחה

פרשת הנסיונות של השנים האחרונות שיננה לנו למדי את מאמר החכם הרומאי, ש“מאום לא יפליאנו”. ואף על פי כן הבליטו בזמן הכי אחרון אי-אלו קוים מקוריים, שאפילו בנו, מלומדי הנסיונות, יש בהם כדי לעורר במידת-מה השתוממות. שלילת שווי הזכויות ממיעוט יהודי, שקיבל את האמנציפציה שלו לפני מאות שנה, בלוית תעמולה נגד-שמית בלתי-מוגבלה, לזה לא רק לא יכולנו להיות מוכנים, אלא שעוד לפני שנתיים היתה צורה כזו של התקפות בלתי פוסקות נחשבת בעינינו לבלתי אפשרית.

קרן האור היחידה בליל-פורעניות זה היתה העובדה, שאיברי עמנו הפזורים קרבו זה לזה יותר ויותר ונעשו באמת אחים לצרה, אחים נאמנים, ומקרוב ומרחוק הושיטו זה לזה יד עזרה ותושיה בכל אשר שם נגעה הרעה, וכן – מה שיש להטעים כבר כאן – ההתפתחות הכבירה של ביתנו הלאומי, אשר בו גדל היהודי בתור אדם בן-חורין בהכרת-לאום חדשה.

נסיונות רעים מחדדים את ההכרה העצמית ומוסיפים און-מתח ועצמת התמדה לכל מה שמופיע בהווייה האנושית בתור נקודת הבדל. אם יש אשר השפעה שהיא היתה פועלת להדק יותר ויותר את קשרי ההשתייכות בין יהודים ליהודים וגורמת לכל יחיד מישראל השתתפות בגורל זולתו, הרי עשויה השתתפות זו לחולל מחאה חרישית, אבל פוריה, נגד עוול אכזרי.

ברם – “מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה”. ושתי השנים האחרונות עוד הוסיפו והעמידו לפני עמנו תפקידים ודרישות, שלא שערנום קודם לכן לאפשריים. נעביר נא נגד עינינו במרוצה את המאורעות החשובים ביותר. רוצים אנו הפעם לטפל ביחוד בשני חלקים חשובים של תפוצתנו באירופה, ביהודי גרמניה וביהודי פולין. אלה הם שני מצבים שונים בהחלט, שאין להחליפם. גדול הוא ההבדל ביניהם, כהבדל שבין יום ובין לילה. הצד השוה שבהם הוא עצם הטרגדיה של גלותנו. תוי פניה של זו דומים ומשותפים בהרבה. גם על בעיותינו בארצות אחרות נדון בקצרה בסקירתנו זו. אנו שמים פנינו ראשונה לאחינו בגרמניה.

בגרמניה

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.