מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בסימן הקץ

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בבוא המלחמה היתה המדיניות הציונית תלויה כולה בידי אנגליה. ברצותה דוחה וברצותה מקרבת. והסוכנות עשתה את רצונה ביראה וסרה למשמעתה ללא תנאי וללא תמורה. ממילא מילאה תפקיד טכני והיתה לאמצעי, במקום למלא תפקיד מדיני ועצמאי היא הפכה למחלקת גיוס לצבא זר, תחת היותה מטה ראשי לצבא עברי. מעשה זה נעשה מתוך מחשבה קלוקלת ותקווה קלושה: כי סרח ישמעאל ומשך ידו מן המלחמה. ולעומתו חרף ישראל נפשו לצאת לקרב. לפיכך לא תהיה אנגליה, כטוב לבה בנצחון, כפויית תודה ותזכור לעם העברי את חסד טובותיו. כל החישובים הללו, תעודת עניות הם למחשביהם. ואף ההכנות המשרדיות לקראת וועידת השלום, אין כוחן יפה לכסות על העדר המחשבה הפוליטית, הרואה נכוחה והיודעת לכלכל את עניני האומה, בהתאם לתכנית ערוכה מראש. המנהיגים למיניהם מתעלמים מדעת ומעלימים מעיני העם בזדון את הסכנות המרובות, במקרה שאנגליה המנצחת תרצה להכריע את גורלה של הציונות לפי ראות עיניה בלבד, ובהתאם לאינטרסים האימפריאליסטיים לה, כפי שהיא מבינה אותם. זה מעמדה של הציונות ה“ישנה”. אך אף יריבתה משכבר הימים – הציונות “החדשה” – אינה חולקת על השגותיה כיום. כמוה דוגלת אף היא בהשתתפות פעילה של היישוב והעם במאמץ המלחמתי הבריטי. כמוה תולה אף היא את כל תקוותיה בוועידת השלום, שעתידה לפתור את שאלת היהודים ברוח הצדק הציוני. כמוה משתקת אף היא את כל אלה, המחזיקים בתורת הגאולה השלמה והנכונים למלחמה למענה. לנוכח שיתוף הפעולה בענינים המעשיים ודמיון ההשקפות על ההווה והתכניות לעתיד, טבעי הוא הרעיון על איחוי הקרעים ההסתדרותיים. הציונות החוקית מתאמצת ככל האפשר לאחד את כל המפלגות במחנה הוויתור והפשרה. היא שואפת ליצור חזית אחידה של תופשי המועט בציונות, הנכונים להסכמים אופורטוניסטיים מרחיקי-לכת עם ממעיטי דמותה של הציונות בחוגי השלטונות ואויביה הגלויים שבקרב הערבים. לנוכח התבוסנות הלאומית מצד אחד ולנוכח חוקי הכליה הזדוניים בעניני הקרקעות העליה, נשאלת ביתר תוקף שאלת השאלות: “הספר הלבן” מה יהא עליו? הדיבורים הנמלצים על וועידת השלום ועל התקוות הקשורות בסדר החדש, שתקים אנגליה הדימוקראטית עם נצחונה, אין להן שחר. בוועידת השלום הקודמת היתה בידי הציונות הצהרת-באלפור. כעת הגיעה עד “הספר הלבן”. בו תתחיל בוועידת-השלום הבאה. מה יהא, אפוא, בסופה? בפי הציונות אין כל תשובה. את התשובה הניצחת והסופית יתן הכוח העברי הלוחם. הוא כבש לישראל את המכורה. הוא הכה את הפולש היווני, שטימא את מקדשו והוא עמד לו, לישראל, במלחמת הקנאים ובמרד בר-כוכבא. עתה ינחיל לעמו את הארץ היעודה לאחוזת עולם. אם לא יכה הכוח – יקיץ הקץ. כי הציונות, שעניניה היו יגעים מאז – עתה כלו כל קציה.

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

לשאלת ה"פיתוח"

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)


“מאנצ’סטר גארדיאן” מטפּל בּשאלת הפּיתוּח. ואמנם, חריפוּתה של השאלה לא ניטלה אם כּי חדלו מלדבּר בּה. לעין פּשוּטה גם לא ניתן לראוֹת מה נעשׂה, בּינתים, בּמשׂרדי הממשלה. שוּם שאלה לא נתחוורה בּמשך הזמן הזה, ואף שאלת “המנוּשלים”, שהוּכרזה כּדחוּפה וּבוֹערת, לא נפתרה אלא נשארה תלוּיה מעל לראשנוּ כּחרב המתהפכת, על מנת לרדת בּכל רגע, כּאשר למישהוּ יהיה צוֹרך בּכך, על צוארנוּ. כּי הנה גם 31 בּדצמבּר, זה המוֹעד אשר נקבּע בּאיגרת פּספילד לממשלת הארץ, לעבּד תכנית לסידוּר המנוּשלים, בּא ועבר מבּלי שגמרוּ אפילוּ את רישוּם התביעוֹת של כּל המתעטפים בּטלית זוֹ. ואחר שיגָמר הרישוּם עוֹד עתיד לבוֹא בּירוּר התביעוֹת, דין-ודברים בּין כּל המעוּנינים, חיפּוּש קרקע, תביעה לאמצעים כּספיים וכו'. עבוֹדה לחדשים רבּים, ואוּלי לשנים. וכל הזמן הזה תהיה החרב תלוּיה מעל ראשנוּ, והשיסוּי יפרח. וּמהוּ גמוּל-הפּיתוּח הנשקף לנוּ חֶלף העינוּי הזה?

השאלה קיימת. אך ספק אם היא מעסיקה את “המעוּנינים” מאוֹתה הבּחינה הפּשוּטה, אשר העתוֹן האנגלי מציין אוֹתה. “בּרשוּתוֹ של מנהל-הפּיתוּח 50.000 לי”ש לחקירוֹת מוּקדמוֹת… בּהתאם למעמדוֹ גם משכּוּרתוֹ. הסכוּם 50.000 לי“ש יוּצא ודאי, אבל האם כּדאית ההוֹצאה הזאת… זוֹהי השאלה המטרידה בּלי ספק את מר פרֶנטש עצמוֹ ולא פּחוֹת את ממשלוֹת אנגליה וארץ-ישׂראל”. “בּלי ספק” זה של “מאנצ’סטר גארדיאן” עוֹמד בּספק גדוֹל. ולא רק מִטעמים אישיים – כּלוּם מרבּים בּני-אדם לדאוֹג בּגלל דברים שאינם מטרידים את מנוּחתם האישית? - אלא גם מִטעמים פּוֹליטיים: יתכן, שבּעיני מישהוּ יש יתרוֹן למצב זה המחוּסר קביעוּת וּבטחוֹן. יתכן, שמישהוּ ימצא תוֹעלת בּנשק הזה המוּנח בּמחסן וּמוּכן לשימוּש, לכל שעה שידרש.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.