מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

העינים הרעבות

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת / חיים נחמן ביאליק

הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁכָּכָה תִּתְבַּעְנָה,

הַשְּׂפָתַיִם הַצְּמֵאוֹת הָאֵלֶּה הַשֹּׁאֲלוֹת: נַשְּׁקֵנוּ!

הָעֳפָרִים הָעֹרְגִים הָאֵלֶּה הַקּוֹרְאִים: תָּפְשֵׂנוּ!

חֲמוּדוֹתַיִךְ הַצְּפוּנוֹת שֶׁשָּׂבְעָה כִשְׁאוֹל לֹא-תֵדַעְנָה;

כָּל-עֲתֶרֶת הַגְּוִיָּה הַזֹּאת, שִׁפְעַת חֶמְדָּה מְלֵאָה,

כָּל-הַשְּׁאֵר הַלָּזֶה, כָּל-הַבְּשָׂרִים הָאֵלֶּה שֶׁכָּכָה

הִלְעִיטוּנִי מִמְּקוֹר תַּעֲנוּגִים, מִמַּעְיַן הַבְּרָכָה –

לוּ יָדַעתְּ, יָפָתִי, מַה-קָּצָה בָּם נַפְשִׁי הַשְּׂבֵעָה.

זַךְ הָיִיתִי, לֹא-דָלַח הַסַּעַר רִגְשׁוֹתַי הַזַּכִּים

עדַ שֶׁבָּאת, יְפֵה-פִיָּה, וּבְרוּחֵךְ נָשַׁפְתְּ וְנִדְלַחְתִּי.

וַאֲנִי, נַעַר פֹּתֶה, לְרַגְלַיִךְ בְּלִי-חֶמְלָה הִשְׁלַכְתִּי

תֹּם לְבָבִי, בֹּר רוּחִי, כָּל-פִּרְחֵי נְעוּרַי הָרַכִּים.

רֶגַע קָטָן מְאֻשָּׁר הָיִיתִי בְּלִי-חֹק, וָאֲבָרֵךְ

אֶת-הַיָּד הַחֹלֶקֶת לִי מַכְאוֹב הָעֹנֶג הֶעָרֵב;

וּבְרֶגַע קָטָן שֶׁל-תַּעֲנוּג, שֶׁל-אֹשֶׁר וָגִיל, עָלַי חָרֵב

עוֹלָם מָלֵא – מַה-גָּדוֹל הַמְּחִיר שֶׁנָּתַתִּי בִּבְשָׂרֵךְ!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

משפחת סופרים

מאת בר טוביה (מאמרים ומסות)

א: משה סמילאנסקי

על “סמילה” נקראה המשפחה, ומ“ראכמיסטרובקה” יצאו בני המשפחה שפנו אל הספרות. הרי אלו שתי עיירות אוקראיניות רוויות דם ישראל ולחומות רשף החסידות. והשניה שבהן שימשה גם בירה לזרם חסידי מיוחד בחסידות הדרומית. ובשתיהן נתבצרה גם פינה משכבר להשכלה, זאת שונאת החסידות בנפש והריאקציה שכנגדה.

גדול המשפחה הוא, בלי-ספק, משה סמילאנסקי, העומד על משמרתו בבספרות העברית כשלושים שנה ומעלה. הוא הנושא והנותן בכל שאלות יישוב ארץ-ישראל, בקלות כבחמורות. הוא המספר את תולדות היישוב במאמרים, במספרים ואף בסיפורים, והוא גם המתאר בעט אמנים את חיי הערבים והטועים, או הבידואים, שבארץ-ישראל. הרי הוא בן-בית ב“השילוח” מימי מורו אחד-העם, ב“הפועל הצעיר” בכל גלגוליו כמעט, ואורח פחות או יותר תמידי גם בעיתונים ובמאספים אחרים, קבועים וארעיים.

לכאורה אין הוא כי אם משכיל שנעשה לחובב-ציון ונשאר כפות גם אחר כן להשכלה. דרכו בשכל ובחשבון, ויש גם אשר ידבר בענייני דת ונגד הרבנים, בנוסח הישן שעבר זמנו ובטל טעמו. ובהלכות אישות לו גם דברים, שמעידים על השפעה גדולה ביותר שקיבל מן הספרות הרוסית, והוא כאילו לא יתבונן אל ההבדלה העמוקה הנוקבה ויורדה עד לתהומות הנפשות של היהודי והנכרי, ובייחוד הרוסי. זאת המשפחה המיוחדה, שבעצם היא הופעה מאוחרה בחיי הרוסים ואין כמותה בכמה מעמי הנכר, הרי היא קשורה ומעורה לאדם הישראלי זה אלפי שנים ואולי גם מראשית הימים. ועוד גם זאת: משפחה זו, אשר לאומות העולם איננה אלא צורה אחת מצורות הקיבוץ ובשום אופן לא הראשונה במעלה, הרי היא לאדם מישראל גולה בין הקיבוצים הנכרים – צורת חייו החברתיים הכי חשובה, הכי עצמאית, שבלעדיה אין חייו קרואים חיים בעצם. המשפחה היא לו המרכז והטבור, ודבק בה והיה עמה לבבשר אחד ולנשמה אחת, וכל מקום שישראל גולה, שכינת המשפחה גולה עמו, ועבדה לעולם, בין לרצונו, בין שלא לרצונו. יהודי שנטרד ממשפחתו ומשכינת משפחתו, מיד אימה גדולה נופלת עליו, שאין אדם בעולם שיעמוד על אפיה: זאת אימת הבדידות הגמורה, המוחלטת, בעולם זר, שאין כל קשר עמו, ושכל הנימיו המובילות אליו נפסקו פעם אחת ולא יספו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.