מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

העינים הרעבות

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת / חיים נחמן ביאליק

הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁכָּכָה תִּתְבַּעְנָה,

הַשְּׂפָתַיִם הַצְּמֵאוֹת הָאֵלֶּה הַשֹּׁאֲלוֹת: נַשְּׁקֵנוּ!

הָעֳפָרִים הָעֹרְגִים הָאֵלֶּה הַקּוֹרְאִים: תָּפְשֵׂנוּ!

חֲמוּדוֹתַיִךְ הַצְּפוּנוֹת שֶׁשָּׂבְעָה כִשְׁאוֹל לֹא-תֵדַעְנָה;

כָּל-עֲתֶרֶת הַגְּוִיָּה הַזֹּאת, שִׁפְעַת חֶמְדָּה מְלֵאָה,

כָּל-הַשְּׁאֵר הַלָּזֶה, כָּל-הַבְּשָׂרִים הָאֵלֶּה שֶׁכָּכָה

הִלְעִיטוּנִי מִמְּקוֹר תַּעֲנוּגִים, מִמַּעְיַן הַבְּרָכָה –

לוּ יָדַעתְּ, יָפָתִי, מַה-קָּצָה בָּם נַפְשִׁי הַשְּׂבֵעָה.

זַךְ הָיִיתִי, לֹא-דָלַח הַסַּעַר רִגְשׁוֹתַי הַזַּכִּים

עדַ שֶׁבָּאת, יְפֵה-פִיָּה, וּבְרוּחֵךְ נָשַׁפְתְּ וְנִדְלַחְתִּי.

וַאֲנִי, נַעַר פֹּתֶה, לְרַגְלַיִךְ בְּלִי-חֶמְלָה הִשְׁלַכְתִּי

תֹּם לְבָבִי, בֹּר רוּחִי, כָּל-פִּרְחֵי נְעוּרַי הָרַכִּים.

רֶגַע קָטָן מְאֻשָּׁר הָיִיתִי בְּלִי-חֹק, וָאֲבָרֵךְ

אֶת-הַיָּד הַחֹלֶקֶת לִי מַכְאוֹב הָעֹנֶג הֶעָרֵב;

וּבְרֶגַע קָטָן שֶׁל-תַּעֲנוּג, שֶׁל-אֹשֶׁר וָגִיל, עָלַי חָרֵב

עוֹלָם מָלֵא – מַה-גָּדוֹל הַמְּחִיר שֶׁנָּתַתִּי בִּבְשָׂרֵךְ!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

סופר הסופרים

מאת מרדכי בן הלל הכהן (מאמרים ומסות)

(לזכרו של נחום סוקולוב)

הוסרו ההשערות על דבר מספר שנות חייו של סוקולוב. באחד העתונים נתפרסם מכתבו של המנוח אל המשורר י“ל גורדון מיום הושענא-רבא תרמ”ג, ובו הוא מודיע, בתשובה לשאלתו של יל“ג, כי הוא בן כ”ד שנה. ובכן הוא נולד בשנת תרי“ט, ונפטר, איפוא, בן שבעים ושבע. את היום והחודש אין אנו יודעים, חולשה היתה למנוח לבלי לדבר על זמן הולדתו, לא על היום, החודש והשנה. והחולשה הזו היתה גם לאד”ם הכהן (אברהם-בר לעבזאהן) ולמנדלי מו"ס (שלום יעקב אברמוביץ), שעל מספר שנותיהם יש לנו רק השערות ולא ידיעות מדויקות. המנוח סוקולוב לא היה נוהג בכלל לפרסם ידיעות על עצמו. זוכר אני, כי עוד לפני חמשים שנה, בהוציאו את “ספר הזכרון” לסופרי ישראל, שבו באו רשימות כמעט על תופשי-עט-סופרים בזמן ההוא, לא באה כל רשימה על אודות עצמו, אם כי הקפיד לדרוש מכל סופר, וגם ממני, איזו רשימה שהיא על תולדותיו ועל חלקו בספרות העברית.


סוקולוב החל את עבודתו הספרותית עם העברת “הצפירה” מברלין לווארשא. אז יצא לאור גם ספרו “מצוקי ארץ”, גיאוגרפיה בעברית. בברלין היה העוזר הספרותי של “הצפירה” ד“ר י”ל קנטור, וכאשר עבר העתון לוורשא נכנס אל המערכת להיות עוזרו הקבוע של שאול-פנחס רבינוביץ (שפ"ר), אך לא ארכו הימים והעוזר הקבוע נעשה סוקולוב. בשלשת השנים האחרונות של שנות השבעים למאה הי"ט התישבתי אני בקביעות בפטרבורג, והייתי הכתָּב התמידי מעיר הבירה של “הצפירה”. לי היתה חליפת-מכתבים אך ורק עם העורך. היו סבות שבגללן נתן ח. ז. סלונימסקי ערך מיוחד לעזרתי אז, עד כדי כך שגם הסכים לשלם לי שכר סופרים – מה שהיה אז לא בנמצא. אבל את מקומו של סוקולוב בעריכת “הצפירה” הכרתי, וידעתי את ערכו. ובראשית 1880, כשהופיע בפטרבורג השבועון הרוסי “ראזסוויעט”, ונתקבל מאמר ברוסית מאת סוקולוב, המלצתי אז על הסופר הזה לפני העורך, ולאחר תקונים בסגנון ראה המאמר אור.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.