מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שיר העבודה והמלאכה

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שִׁיר הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה / חיים נחמן ביאליק


מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?

מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רָב?

וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!


מִי יִתֶּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?

וּמִי בַּחֹשֶךְ יִתֵּן אוֹר?

מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!


וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגָּן,

לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל-מִין וָזָן,

וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!


מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גָּג,

גָּדֵר לַגָּן, לַכֶּרֶם סְיָג,

וּמִי טָרַח וּמִי דָאַג

לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!


עַל-כֵּן נַעֲבֹד, עַל-כֵּן נַעֲמֹל

תָּמִיד בְּכָל-יְמֵי הַחֹל.

כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹּל!

וּבְעֵת הַפְּנָי נָשִׁיר בְּקוֹל

שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי-בְּרָכָה

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

מחשבות ומעשים XII

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)


מטעם הרֶדַקציה של “השלח” נתנה לי חופשה לחודש אחר מ“מחשבות ומעשים”. ואתם הלא תבינו, מה קשה ליהודי כמוני להיות חודש שלם בלא מחשבות ובלא מעשים. את כל הנמנעות שבעולם אני יכול לצייר לי, רק לא יהודי בלא מחשבות ובלא מעשים, חסרוננו היותר גדול ומעלתנו היותר גדולה הלא הוא – כשרוננו לחשוב הרבה על מעשים רבים. אומות-העולם הם, אמנם, גם-כן בעלי מעשה, אבל מעשיהם מדודים וקצובים מראש ויש ערך ותכלית להם: כל אחד אומן באומנותו וחכם בחכמתו, כל אחד פועל בחוגו הצר שהתוה לו, ועל-פי-רוב הם מסתפקים במועט זה ואינם רוצים לצאת מחוגם הצר. ומפני שמעשיהם מצומצמים, ממילא אינם גם בעלי מחשבות יתרות. כל מחשבותיהם סובבות רק על עניניהם הקטנים, הקרובים אליהם. האומן – על אומנותו, הסוחר – על מסחרו, השופט, הפקיד, בעל-האחוזות – כל אחד על עניניו. ושאר עתותיהם, הפנויות מעבודה, הם מקדישים, פשוט, לעולם-הזה, שגם הוא אצלם לאו מלתא זוטרתא הוא. לא כן היהודי. הוא לא יסתפק במועט, בעסק אחד, באומנות אחת; הוא צופה ומביט למרחוק, למרחוק, סוקר בסקירה אחת את כל העסקים של כל העולם וחושב מחשבות הרבה על עצמו, ועוד יותר – על רעיו ומכריו ועל כל העולם כולו. וסוף כל המעשים והמחשבות הללו הוא – שעל-פי-רוב יושבים אנו באפס מעשה ומחותינו מבולבלים מרוב מחשבות. עד יומו האחרון טרוד הוא היהודי וראשו סובב-סובב כגלגל: ביום לא ידע מנוח וגם בלילה לא יישן לבו. מבקש ומבקש הוא תחבולות מחוכמות, איך לעשות עסקים חדשים; וכך עוברים ימיו ושניו עד שילבינו שערות ראשו וזקנו, והוא עודנו חולם חלומות ומחבל תחבולות. ובכל פעם נדמה לו, כי עתה, עתה נפל על המציאה, עתה עומד הוא על הדרך הנכונה, ועוד מעט ויצליח. ובבקר לא עבות אחד, והנה הוא מרגיש פתאום, כי זקן הוא, חלש הוא, אין בו כח עוד לצאת ולבוא ולהפוך עולמות, וכה יחלה וימות קודם שהספיק להוציא מכח אל הפועל את כל תחבולותיו, ומרוב עסקים לא ישאיר אחריו כלום לאשתו ובניו.

ואם תמיד, גם בשעה שעולם כמנהגו נוהג, אין איש יהודי מת וחצי תחבולותיו בידו, כל-שכן עתה, שעולם היהודים יצא מגבולותיו, והמחשבות נתרבו באופן שלא שערוהו בעלי-המחשבות עד עתה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.