מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

התרבות האיטלקית

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

התרבות האיטלקית / רחל

לג’וזפה פרצוליני,

1923

רחל

אין בספרו של פרצוליני לקורא הרוצה במושג כללי מתופעות התרבוּת באיטליה של היום. הספר ערוך בצוּרת מכתבים מאת פלוני דני אל בן-ארצו. על ידי כך מעביר המחבר את חיבּוּרוֹ משטח המחקר המדעי לשטח של רשמים אישיים ומגן על עצמו מפני האשמות ברפרוּף ומשוא פנים.

במכתבים המוקדשים לשאלות הספרוּת מדבר פרצוליני על התמורה לטובה שחלה בספרות האיטלקית בחצי יובל שנים אחרון. הקהל נלאה מרומנים, שתעשיַת ספרים המציאה לשוק, רומנים שגבוריהם הם הולכי בטל העוסקים באהבת נשים “פטליוֹת” וכדומה. “בא שיהוי באקלים הרוחני של איטליה”.

את התקופה הקודמת, תקופת אסטניסיות רקוּבה, תאות תענוגות והבלי עולם חולפים, מכנה פרצוליני בשם ד’אנונציאנית, – על שם גבריאל ד’אנוּנציו שהוא בא כוחה העיקרי. במקומה באה תקופה קרוצ’יאנית – על שם בנדטו קרוצ’ה, המצוּינת ביסודיוּת, רצינות, מוסריות, הוקרת גבורה חרישית.

“שני דורות מוצגים זה מול זה וההבדל מדהים. החדשים יש בהם משום עניוּת גופנית – דבר-מה פחות נדיב ומתפרץ, דבר-מה יותר מוסרי ופרוטסטנטי בלב, מעולה – שצריכה להֵראות יבשה, קשה ובלתי אסתיטית לאלה הקודמים, כשם שהם נראים לחדשים כאנשים מזויפים משהו, אי-מוּסריים, רגישים במידה גסה לחיי חוּשים שפלים, לחיי חברה עם כיבוּשיהם”.

התנועה החדשה נובעת ממקור קיבוצים קטנים, הנמצאים מחוּץ לכל אורגן רשמי, ואשר אם גם לא ישאירו אחריהם יצירות גדולות – רבה השפעתם הבריאה.

תרפ"ז

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

על נחיצות "מורה נבוכים שני"

מאת זלמן אפשטין (מאמרים ומסות)

בשעה שהציוניות חדלה להיות ענין של חלק מצומצם מישראל והיא מקבלת צורה כללית של האומה בשלמותה; בשעה שהישוב הארץ-ישראלי, בכל קטנותו היחסי, בכמות, בערך לתפוצות הגולה בכל קצוי תבל, הולך ומתהוה למרכז האומה, שעיני כל ישראל תלויות בו, ובו גם רואים את נקודת-הכובד, בצורה זו או אחרת, של הצלת האומה בכל קיומה ועתידה, - בשעה שכזו מוטל על הישוב הארץ-ישראלי לסמן ולהדגיש בכל תוקף את יחסו ליהדות, כי הוא לא רק שאינו שלילי, דבר שהוא מחויב המציאות ואי-אפשר ללכת נגדו, אך גם איננו מסתפק בעמדה ניטרלית, כמו שחושבים רבים קצרי-הראות מסוג ידוע, והוא חיובי בהחלט, זאת אומרת, כי הישוב הארץ-ישראלי ברובו המכריע רואה ביהדות עמוד התיכון של קיום האומה, לא רק הגלותית, אך גם בשובה לתחיה, אם גם אפשר ואפשר לא בדיוק באותה צורה, גם בכמות וגם באיכות, שבה התבטאה בקיום הגלותי.

ובעמדנו על נקודה זו, חפצים אנו להראות על עבודה גדולה כלל-ישראלית, שהאיניציאטיבה של יצירתה צריכה לצאת מארץ-ישראל, ממרכזה הרוחני של האומה. בעבודה זו יש הכרח ממדרגה ראשונה גם לדורנו אנו וגם לדורות הבאים בישראל ואין להחמיצה ואין לעזבה לידי המקרה ולידי כחות מתנדבים דרך ארעי, שאפשר יבואו ואפשר לא. העבודה בכל מהותה ותוצאותיה היא כל-כך רבת-ערך וחיונית, עד כי הצבור העברי מחויב להעמיסה על שכמו, והעומד ראשונה בשורה בפתרון שאלה לאומית כזו הוא הישוב הארץ-ישראלי. “מציון תצא תורה”, וציון צריכה להיות המתחילה במצוה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.