רקע
אלתר דרויאנוב
גַּסּוּת שֶׁעָלְתָה לִגְדוּלָה

משנכנס ניסן מתחלת העניות שרה את שירתה הזעומה בקול רם. בוילנה זקוקות ל“מעות חטים” – 30.000, באודיסה – 60.000, אפילו בקיוב, העשירה בכל קהלות-ישראל אשר ברוסיה, זקוקות לצדקה זו 12.000 נפש מישראל.

ובאודיסה נתערבה עכשיו נעימה זרה בשירה זעומה זו. יש שם קומיסיה יהודית מיוחדה, המספקת לעניי-ישראל פחמים לימות-החורף, מצה ותפוחי-אדמה לפסח. הקומיסיה מאושרה מאת דומת-העיר וחולקים לה ממכס-הבשר. וזהו סדר העבודה של הקומיסיה: בכל שנה ושנה צעירים, העושים את מעשיהם לשם מצוה, יוצאים לבקר את כל העניים בבתיהם ולהחליט על-פי ראות עיניהם, אם וכמה ראוי כל הפושט יד לקבל מארנקי של צדקה, והגבאים, כלומר הועד המנהל של הקומיסיה, מוציא לפעולה את החלטות “המבקרים” (כך קוראים להם באודיסה). וכשהגיעה עתה שעת העבודה ל“המבקרים”, קמו כולם, ערך שמונים איש, והודיעו פה אחד, כי נפטרים הם מעבודתם. וטעם נתנו לדבריהם: אחד מן הגבאים הסית את יהודי אודיסה לבחור לדומת-הממלכה את הבארון רֶינָא השחור, קנדידטה של “אגודת העם הרוסי”, ואין אנו יכולים להסב על שולחן אחד עם בר-נש זה ולהעשות חברים לו בעבודה.

מובן, שאותו גבאי לא דחה את תאותו לגבאות מפני תקנת העניים ולא נפטר מן הקומיסיה, לא נפטרו גם יתר הגבאים. ו“המבקרים” הקימו את דבריהם ולא יצאו לעבודתם.

ותעבור “הרנה” באודיסה: הללו על כבודם הם חסים, ועל ששים אלף עניים, הנושאים את עיניהם אל הקומיסיה, אינם חסים.

האומנם יש ממש בלמוד חוב זה? –

הקהלה הישראלית באודיסה היא הגדולה בכל קהלות ישראל ברוסיה (מלבד ווארשה). לקהלת אודיסה יש הרבה מוסדות צבוריים גדולים וטובים, שתפארת הם לה. עוד לפני שנים אחדות היתה באודיסה אינטליגנציה יהודית חשובה, שהשפעתה עברה גם אל מחוץ לגבול אודיסה. והיה הדין נותן, שתהיה קהלה זו הראשונה לכל דבר טוב ויפה, הנעשה והראוי להעשות בקרב יהודי רוסיה. ראויה היתה אודיסה שתזכה לכך – ולא זכתה. להפך: בשנים האחרונות נבדלת אודיסה לרעה מכל יתר הקהלות, ויש אשר בה נעשים דוקא מעשים מגונים ומכוערים, שהשפעתם יוצאת גם אל מחוץ לגבולה.

הראשונה, שהטילה רבב על הרבנות ברוסיה, היתה אודיסה. הראשונה, שהעטתה חרפה לאומית על כל הצבור הישראלי ברוסיה, היתה אודיסה: היא בחרה במומר לדפוטט, ואותו שלחה לדומת-הממלכה להגן על כבודנו וענינינו.

ואודיסה היא גם הראשונה, שגדלה גִדוּלִים מבהילים: יהודים, העומדים לשראת לפני המאות השחורות, המקבלים השפעה מאת המאות השחורות ועוזרים להן שתנצחנה, יהודים, המסיתים את אחיהם לתת את ידם לקנדידטה של “אגודת העם הרוסי”.

אנחנו, יהודי-המזרח, היינו מתפארים תמיד, כי דבקים אנחנו בעניני היהודים והיהדות, ומתקלסים היינו ביהודים המערבים, כי נקרעו מעל הצבור ומסך מבדיל בינו ובינם. והנה ה“אגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני דת משה” מכרזת ברבים, שלא די לה אם המפלגה הליברית מעמידה קנדידט שלה אל הפרלמנט, אלא היא רוצה לבדוק אחרי הקנדידט עצמו ולדעת את היחס שלו ליהודים 1 ובאודיסה, שעוד טרם נשכחו בה ימי אוקטובר של שנת 1905, ששורה שלמה של “קבר-אחים” קיימת בה ומזכירה את אשר עשו לנו המאות השחורות, בה יש יהודים שחורים, המנחילים נצחון לבחירם של השחורים.

וכל הקלון הזה בא לה לגדולה שבקהלות רוסיה רק משום שאנשים גסים, שפלי רוח, עלו בה לגדולה, והם נעשו דַבָּרִים ומנהיגים למאתים אלף נפש מישראל.

במקום שהגסות ושפלות הרוח מושלות, שם קלון וחרפה.

לשעבר משלו בקהלת אודיסה גבורי האסימילציה. גם הם גרמו רעה לקהלתם. אבל באסימילציה היתה גם אצילות, כי נבעה מתוך שיטה, מתוך דעה קבועה. אנשי רוח ומדע, בעלי לב ונפש היו בין גבורי האסימילציה, שמשלו באודיסה, וראוי היה להלחם בהם, להעמידם על האמת או לנצחם.

אבל הללו, שנטלו עכשו שררה לעצמם באודיסה, הרעה שהם מביאים היא זו שנובעת מתוך גסות ושפלות הרוח. ובאנשים שכמותם אין נלחמים, אלא שאין אדם בעל נפש מסב עמהם אל שולחן אחד…


העולם 1911


  1. עי‘ “מכתבים מגרמניה” בנו’ 10 של “העולם” לשנת 1911.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!