מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הוי, ארצי! מולדתי!

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! / שאול טשרניחובסקי

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!

הַר-טְרָשִׁים קֵרֵחַ.

עֵדֶר עֻלְפֶּה: שֶׂה וּגְדִי.

זְהַב-הָדָר שָׂמֵחַ.

מִנְזָרִים, גַּל מַצֵּבָה,

כִּפּוֹת-טִיט עַל בָּיִת.

מוֹשָׁבָה לֹא-נוֹשָׁבָה,

זַיִת אֵצֶל זָיִת.

אֶרֶץ! אֶרֶץ-מוֹרָשָׁה!

דֶּקֶל רַב-כַּפָּיִם.

גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע.

נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.

רֵיחַ פַּרְדְּסֵי-אָבִיב.

שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת.

חֵל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב.

צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.

אֶרֶץ-נַחֲלַת מִדְבַּר-סִין!

קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת.

הֶבֶל-זַעַם הַחַמְסִין,

מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת.

כֶּרֶם-גֶפֶן נִים-לֹא-נִים.

תֵּל-חָרְבָּה נֶחֱרֶשֶׁת.

תְּכוֹל-לֵילוֹת וִילֵל-תַּנִּים.

מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.

הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!

הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת.

בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב.

בַּשָּׁמַיִם עָיִט.

מַטְלִיּוֹת מִדְבָּר וָחוֹל.

שְׁבִיל זָרוּעַ שְׁחֵלֶת.

בְּיָם שֶׁל אוֹר טוֹבֵעַ כֹּל,

וְעַל פְּנֵי כֹל הַתְּכֵלֶת.

תל-אביב 1933

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

הרהורי שכיב-מרע

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

“אשת חַיִל מי ימצא…”

שמא תאמר: אשתך חוָה היא בודאי ובברוּר…

אני המלמד הבטלן לא ראיתי, שמנעלי קרועים, וזה זמן רב שלא ראיתי את מנעלי, והיא, עיניה כואבות, וחודרות לתחת המטה, ורואות את המנעלים, ואת הקרע שנעשׂה בהם. כי שלח בהם הזמן או עכבר את לשונו, “ותקם בעוד לילה”, ותקחם ותשׂאם אל הרצען…

כן, כן… מנעלים, אף כשאין נועלים אותם, צריכין תקוּן…

ובדרך אגב, כדי שלא להוציא את הזמן חלק, קנתה בחזרה איזה סם למעני… לרפואה שלימה…

אבל אצלי נולד ספק חדש: איני יודע עוד, אם אינני יוצא לשוק משום הדם, שאני יורק לפעמים, או משום שהמנעלים אצל הרצען…

לוּ שמעה זאת חוָה וצעקה: תפוֹס לשון אחרון…

ואני איני תופס לא לשון ראשון ולא לשון אחרון.

ורפיא בידי… ואולי אֵלוּ ואֵלוּ דברי אלהים חיים!

––––––––

הוי הספקות והספק-ספקות…

מחשבות של אדם פורחות, וסגולה לזה: להניח עליהן איזה משׂא… איזה משׂא של ספר קדמון; הספרים שבזמן הזה אין בהם כדי משׂא, והעיקר – של איזה קדמון גדול, קדמון בטוח, טורא שבטורא, שיש בו שעוּר משׂא להכביד על המחשבות הפורחות… להכריען…

וספרים אָיִן…

גם הם אצל הרצען!

ובלי ספרים הנני כספינה מטורפת בים…

אין עוגן להחזיק מעמד, ואין נס, ואין משוֹט, ואין מלחים אנשי חַיִל להוליך את הספינה, אלא מחשבות מטורפות…

––––––––

ואשתי חוָה יצאה שנית… וכלי הבית אוהבים אותה יותר ממני, ופעם בפעם יוצא איזה כלי ללווֹתה, והיוצא אינו שב… ובני, ברוך השם, באמריקא, ובתי זעֶלדה תחיה – אצל הפחמים, ואני שוכב לבדי ומביט אל עצמי ובשׂרי… ורואה שאני מכוער מאד…

והרופא הצעיר אומר, שכך הוא אצל כל חולה…

ויעץ לי – העצות הן בזול תמיד – להביט השמימה…

והנה מעל להחצר יש רצועת שמים… קטנה היא עתה הרצועה וכהה מאד, ואין כדאי להביט אליה, אבל לפעמים התכלת העמוקה מזהירה בהוד שבגבורה, בבטחונו של הקיים לעד…

ואני העובר-ובטל מתיירא להביט השמימה, ופונה מהם אל הגגות…

הבטחון של הקיים לעד נורא הוא! איום הוא – ביופיו!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.