מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על-כף ים-מות זה

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

[עַל-כֵּף יָם-מָוֶת זֶה] / חיים נחמן ביאליק

לְשֵׁם אַחַד הָעָם


עַל-כֵּף יָם-מָוֶת זֶה, בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע,

הִתְנַשֵּׂא לְפָנִים מִבְצָר יָשָׁן נוֹשָׁן;

כָּאֵמִים נִשְׁקְפוּ מֵחוֹרָיו קְנֵי הַקֶּלַע,

וּבְלֵב שָׁמַיִם תָּקְעוּ קַרְנוֹת צְרִיחָיו רֹאשָׁן.


וְצִים, אֳנִיּוֹת קְרָב, יָבֹאוּ שָׁמָּה

בְּיוֹם מִלְחָמָה;

וְדִבְּרוּ קְנֵי הַקֶּלַע עִם-הַצִּים.

וּמִדֵּי רָעַם וַיִּתְפּוֹצֵץ קוֹלָם –

וַיְהִי הַיָּם הַזֶּה וַחֲלַל הָעוֹלָם

לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים.


וְעַתָּה מֵת הַיָּם, נִתְיַתֵּם כֵּפוֹ.

מִבְצָרוֹ הָרוּס;

רַק נִדְבְּכֵי חֳרָבוֹת, אַבְנֵי מַעֲמָסָה

עִם גָּדֵר נֶהֱרָסָה

עוֹד תְּלוּיִם שָׁם בְּנֵס עַל-כְּתֵפוֹ

וּסְמוּכִים עַל הַנֵּס.

וַעֲרָפֶל עַד לֹא-יִקָּרֵעַ פָּרוּשׂ

כְּסָדִין לָבָן עַל-הַמֵּת.

וְעָב עַל-רְעָמֶיהָ כִּי תִדָּחֶה שָׁמָּה –

וְנִרְדָּמָה.

וְהַכֹּל כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר כָּאן בִּדְמָמָה –

“וְעַתָּה מֵת הַיָּם.”


לְפָנִים עָלָה כָאן בִּלְבַב הַיָּם אִי שַׁאֲנָן,

אִי-תִקְוָה קָרְאוּ לוֹ, וּנְוֵה הַפֶּלֶא;

הָאֶרֶז שִׂגְשֵׂג בּוֹ, הַבְּרוֹשׁ הָרַעֲנָן,

וּמִגְדַּל מָאוֹר נִצָּב שָׁם עַל צוֹק הַסֶּלַע.


וְסִירוֹת קַלּוֹת, לִבְנוֹת הַכְּנָפַיִם,

לְאוֹר הַמִּגְדָּל הָיוּ בָאוֹת שָׁמָּה

וּמְבִיאוֹת עִמָּן שָׁמָּה צָהֳלַת חַיִּים –

וְנִשְׁפְּכָה עַל-גַּיְא וְרָמָה.

וּמִדֵּי צֵאת הַסִּירוֹת שׁוּב הַיָּמָּה –

וּבֵרַךְ חֶרֶשׁ אוֹר הַמִּגְדָּל צֵאתָן

מִמְּרוֹם הַצּוֹק הָאֵיתָן.

וַיְהִי הָאִי הַזֶּה לִנְוֵה הַבְּרָכָה עִם

מְקוֹר נֶחָמַת אֱלֹהִים.


וְעַתָּה מֵת הָאִי. לֹא-בְרוֹשׁ וְלֹא-אָרֶז;

הַקִּימוֹשׁ יִפְרֶה בוֹ עִם אֵזוֹב צָעִיר;

עַל-חַלְמִישׁ כַּנּוֹ אֶ חָ ד נִשְׁאַר, עֵד הֶהָרֶס,

הַמִּגְדָּל בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע;

עֲרִירִי נִצָּב שָׁם, וּכְבוֹא הַחַרְסָה

יַד-סֵתֶר תַּדְלִיק בְּרֹאשׁוֹ נֵר הַפֶּלֶא,

וּכְמוֹ שֶׁהֵאִיר – יָאִיר.

לְמִי הוּא מֵאִיר שָׁם וְלָמָּה? –

וּסְבִיבָיו מֵת הַיָּם מְלֹא מֵאָה פַרְסָה,

וּמֵאָה פַרְסָה סְבִיבָיו שְׁמָמָה, שְׁמָמָה

הַסִּירוֹת לֹא תָבֹאנָה עוֹד בִּגְבוּלוֹ:

הָאַחַת נִתְקְעָה בַּיָּם הַקָּרוּשׁ,

בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה אַחַת אָבַד דַּרְכָּהּ,

וְאַחַת מָצְאָה קֶבֶר לָהּ עַל קַרְקַע

הַיָּם בְּלֵיל זְוָעָה

וְאִישׁ לֹא-יָדַע, וְאִישׁ לֹא-רָאָה –

וַיָּמָת כָּל-הָאִי וַיֵּשַׁם כֻּלּוֹ,

וּבָדָד, דֹּם, מִכָּל-הָעוֹלָם פָּרוּשׁ,

מִגְדָּלוֹ נִצָּב שָׁם וּמֵאִיר עַל-הַשְּׁמָמָה;

וְהַכֹּל כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר כָּאן בִּדְמָמָה:

“לְמִי וְלָמָּה?”


תרס"ו, אודיסא.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

גניזת ספרים

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

על יסוד איזו מאמרים בתלמוד החליטו רבים, שספרים שונים נגנזו בכונה בעת חתימת כתבי הקדש וגם בזמנים אחרים, וזה לא כבר התאונן סופר אחד באחד המאספים העברים בשפת רוסיה על האבדה הזאת.

לדעתי הדבר הזה עודנו מוטל בספק גדול. אמת הוא, כי הרבה ספרים מזמנים קדומים אבדו לנו, אלה מפני שהיו רק בידי סופרי המלכים ולא נפוצו בין העם, כספרי דברי הימים למלכי יהודה וישראל ודומיהם, שדיה היתה מהפכה אחת מקומית להשחיתם ולהאביד זכרם, ואלה מפני שהעם לא מצא בהם חפץ ולא עשה מהם העתקות להפיצם וכלו מאליהם, כמו שגם בימינו נשארו ספרים רבים נדפסים בידי מחבריהם, שאין בהם חפץ, עד שירקבו; אמת גם כן, כי ספרים שנתחברו אחרי חגי זכריה ומלאכי, כמו ספר בן סירא, החשמונאים ועוד, שאז, לפי דברי התלמוד, פסקה רוח הקדש מישראל (יומא ט':), וגם לא נתיחסו למחברים יותר קדמונים, כקהלת ודניאל, לא זכו להכנס לכתבי הקדש, מטעם פשוט, כי ספרים שאין רוח הקדש מדברת מתוך גרונם אינם קדושים, ואין להם מקום בכתבי הקדש. עם זה עלינו לזכור, כי ספר בן סירא גם במקורו העברי לא נגנז כלל, והתלמוד מביאו הרבה פעמים, ואפילו ספר בן תגלא, שאין תוכנו נודע לנו כלל, עוד היה מצוי ביד בעלי המדרש, שהרי נזכר בסוף מדרש קהלת, ואולי נשאר גם הוא עד עתה בין הכתובים האחרונים בשם אחר, כמו “חכמת שלמה” או “טוביה בן טובאל” וכיוצא בזה. אבל לגנוז לגמרי ספר שהוא מצוי ביד העם, אם גם במדה מועטת, אין לדעתי כמעט שום אפשרות.

הספורים בתלמוד בענין גניזת ספרים נחלקים לשנים: לספרים שאמרו עליהם שבקשו לגנזם ולא גנזום, ולספרים שאמרו עליהם שנגנזו באמת. נעבור על פני כל הספורים ההם, ונראה עד כמה יש להוכיח מהם, שבאמת נגנזו בכונה איזו ספרים שיש בהם ממש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.