מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הָאַיִל / יהודה ליב גורדון


בִּמְסִבֵּי הַר הַגִּלְעָד בִּנְאוֹת עֵשֶׂב

הִרְבִּיץ רֹעֶה עֶדְרֵי בָקָר וָכֶשֶׂב

וּכְדָבְרָם כָּל הַיּוֹם רָעוּ, רָקָדוּ

וּבְעֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה בִּקְרֹב הַלַּיִל

וַיְחַלֵּל בֶּחָלִיל – אָז חִישׁ נוֹעָדוּ

פָּרִים עִם עַתּוּדִים, שֶׂה עֵז וָעֵגֶל,

אִישׁ אִישׁ לִמְקֹמוֹ, אִישׁ תַּחַת הַדָּגֶל;

וּכְשַׂר צָבָא נָשָׂא אֶת רֹאשׁ הַחַיִל

אֶחָד לֹא נֶעְדָּר, בִּלְתִּי אִם הָאַיִל –

לֹא אָבָה שָׁמֹעַ לַחֲלִיל רֹעֵהוּ,

מֵאֵן לִנְטשׁ רִבְצוֹ אָהַב מִרְעֵהוּ,

עַד כִּי עוֹרֵר הָרֹעֶה עָלָיו שָׁבֶט.

וַיִּתְאַנַּף הָאַיִל בּוֹ וַיֹּאמֶר:

„עַם מְרִי הָאָדָם, דֹּר כַּעַם וָמֶמֶר

הַזֹּרֵעַ בָּם לִצְדָקָה יֹאכַל פְּרִי כָחַשׁ!

הֲכִי בֶן-בּוּז אֲנִי כִּי בַמַּקֵּל אֵחָבֵט?

הֲלֹא אַיִל אָנֹכִי רָם הַיַּחַשׂ!

אָבִי כַּבִּיר כֹּחַ לֵב וּגְדָל-רוּחַ

(יָבֹא שָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ יָנוּחַ!)

הֶעֱרָה נַפְשׁוֹ לָמוּת שָׁם בַּמִּזְבֵּחַ,

בִּמְקוֹם אֶל-אָבִיךָ הוּכָן מַטְבֵּחַ;

גַּם עוֹד הַיּוֹם עֵת כִּי תִצְקוּ לַחַשׁ

תַּזְכִּירוּ אֶת אָבִי נִשְׂרַף לָאֵפֶר

בַּעֲבוּר לַחַיִּים תֻּחַקּוּ בַּסֵּפֶר.

אֲבָל בָּךְ הֲנִמְצָא דָּבָר טוֹב אַחַד

כִּי תַחְפֹּץ הִכָּבֵד וּתְבַקֵּשׁ נַחַת?! ”

– אֲנִי? הֲלֹא אָבִי הוּא הֹעֲלָה תַּחַת…

„יָדַעְתִּי כֹל, דָּבָר מֶנִּי לֹא נִכְחַד,

אֲבָל אַתָּה בְּנַפְשֶׁךָ

מֶה-עָשִׂיתָ וַאֲכַבְּדֶךָ?! ”

– אָנֹכִי? לֹא דָבָר! – „כִּי אָז הִסְכַּלְתָּ

לִדְרשׁ שָׂכָר וּמְאוּמָה לֹא פָעַלְתָּ;

אָבִיךָ עָשָׂה טוֹב יִנְחַל תִּפְאֶרֶת,

גַּם הַיּוֹם זִכְרוֹ אִתָּנוּ מִשְׁמֶרֶת,

אַךְ אַתָּה, אֵיל צֹאן טוֹב בָּשָׂר וָמֹחַ,

רַק הֵאָכֵל צָלִי תִּצְלַח צָלֹחַ ”.


מָה רַבּוּ אֵילֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ

הָאֹמְרִים: כָּבוֹד וִיקָר הָבוּ לָנוּ,

כִּי אֲבֹתֵינוּ פָּעֳלָמוֹ הִגְדִּילוּ!

בְּנֵי אֵלִים! מַה-יַּמְרִיצְכֶם הַיַּחַשׂ

אִם אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם כַּחַשׁ,

וּמֵתִים לַחַיִּים מַה-זֶּה יוֹעִילוּ?

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

המשורר ייטס על המשורר A. E.

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


פורסם ב“דבר”, 8.1.1937

ויליאם בטלאר ייטס, גדול משורר האירים, כותב בספר זכרונותיו רטט הצעיף על חברו המנוח ג’ורג' ראסל, המשורר, איש המסתורין, ומארגן הקואופארטיבים החקלאיים בארצו, דברים הנתנים כאן בעיקרם: בראש הבית, ובזמנים המסומנים ביותר בזכרוני – ביחד עם הסקוטי הצעיר (בעל המסעדה הצמחונית), דר מר ג’ורג' ראסל (הוא הידוע בכינויו הספרותי A. E. – בעיני העדה (קבוצת החקרנים התיאוסופיים) היה הוא קדוש וגאון. באסיפות השבועיות היה עולה על הפרק איזה דבר שהוא, שום יושב ראש לא כיהה בנואם; היה פועל כופר מנאץ את הדת, או קאתולי אדוק מערב את התיאוסופיה בכפירה; והמהנדס (אשר בידו חשבונות הבית), כולו דייקן ומעשי, היה מבטל דברי שניהם. וטעמו עמו. הוא רצה למצוא חסידים לצורת אמונה מסוימת, והנה יכול אויב, המיטיב לנאום, לקנות לעצמו את כל הנפשות. הוא ביקש להגביל את רשות הדיבור לחברי האגודה בלבד. ראסל התנגד. גם על האגודה הספרותית-לאומית שלי לא רצה להסתפח, מחמת הגבלת חופש הדיבור שלה בעניני פוליטיקה. לבסוף פרצה איזו מחלוקת חדשה באגודה, והמהנדס התפטר, ויסד לעצמו אגודה אשר ינקה רכוש ונפש מאמריקה או לונדון. נעשה ראסל מה שהנהו עד היום הזה, ההשפעה הראשית בין הצעירים והצעירות של דובלין, המחבבים את העיון הדתי, אלא שאין להם אמונה היסטורית.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.