אִמִּי, עַכְשָׁו כְּבָר מְלִיצָה לִי.
כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁבִילָהּ אִמָּהּ
שֶׁהָלְכָה צְעִירָה מִדַּי לְהִשְׁתַּכֵּן בַּמְּרוֹמִים,
אַךְ יָכְלָה לִקְטֹף מְלֹא-שָׁמַיִם כּוֹכָבִים נוֹצְצִים,
לִשְׁלֹחַ לְבִתָּהּ הַיָּפָה וְהַחוֹלֶמֶת, לְמַטָּה.
וַאֲנִי רְאִיתִים: חַצְצֵי אֲבָנִים כְּבוּיוֹתסוֹבְבִים סְבִיב רֹאשָׁהּ הַזָּקוּף וְהַגֵּא,
צוֹנְחִים לְרַגְלֶיהָ, בְּאֵין אֹמֶר וּבְאֵין דְּבָרִים
חוֹסְמִים שְׁבִילָהּ.