רקע
רבי משה חיים לוצאטו
קינה על מות ר' יצחק חיים כ"צ מהחזנים
mנחלת הכלל [?]
tשירה

בְּיוֹם מְהוּמָה וּמְבוּכָה. עָרְבָה כָל שִׂמְחָה וְנָצוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו ה“ה הֶחָכָם הַכּוֹלֵל אֲבִיר הָרוֹפְאִים וְאָב לַחֲכָמִים, אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ, הָרוֹפֵא הַמֻּבְהָק כמוהר”ר רְפָאֵל יִצְחָק חַיִּים כ"צ מֵהַחַזָּנִים זצוק"ל. הִנֵּה כָעֵת חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָה. הַרְאוּ לַמְקוֹנְנוֹת וּתְבֹאֶינָה וְאֶל הַחֲכָמוֹת שִׁלְחוּ וְתָבֹאנָה. אָבְדה חָכְמָה וְעֵצָה מִבָּנִים. וְיִשְׂרָאֵל מוֹרֶה מְאֹד בְּאֵין אוֹנִים. וְכָל הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל חָכָם וְכו'. עַל כֵּן בְּמַר נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר. אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאֹמַר. וְלִבִּי חֳמַרְמָר:


מִמַּחֲזֵה עֵינַי, אֱמֶת, נִפְעַמְתִּי,

גַּם חֻבְּלָה רוּחִי בְּאֵין מָנוֹחַ,

אֶהְיֶה כְאִישׁ נִדְהָם וְאֵין בִּי כֹחַ:

מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי!


אָשׁוּר אֱלֵי מָרוֹם - וְשָׁם עֵיפָתָה,

אַבִּיט עֲלֵי תַחְתִּית - וְהֵן צַלְמָוֶת;

אֶפְנֶה לְמוֹ יָמִין - וְאֵימַת מָוֶת,

אָצִיץ שְׂמֹאל - הִנֵּה קְצִיר סוּפָתָה.


חָשַׁךְ בְּעֵת צֵאתוֹ מְאוֹר הַשָּׁמֶשׁ,

גַּם אוֹר נְכוֹן הַיּוֹם - כְּבֵין עַרְבָּיִם;

הִתְלַבְּשׁוּ קַדְרוּת פְּנֵי שָׁמָיִם,

חָלַף מְאוֹר יוֹמָם - וְיוֹכַח אָמֶשׁ.


קוֹל נַאֲקַת רוֹעִים בְּמַר נִשְׁמָעַת,

קוֹל צַעֲקַת הצֹּאן - וְ’אוֹי' יָרִיעוּ,

קוֹל יִלְלַת שָׂרִים - וְהִי יַבִּיעוּ,

קוֹל שַׁאֲגַת עַמִּים - וְלֵב קוֹרָעַת.


הָרוֹפְאִים ‘אוֹי, אַלְלַי’ יִצְעָקוּ,

אַף עַל פְּאַת מִטָּה בְּכִי יַשְׁמִיעוּ

חוֹלִים אֲשֶׁר עַד אֶל־שְׁאוֹל יַגִּיעוּ,

יַחְדָּו ‘אֲהָהּ’ מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ.


הִתְפּוֹרְרָה, הִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ,

כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ נִבְהֲלוּ, נֶחְפָּזוּ;

כָּל מוֹסְדוֹת הָרִים הֲכִי יִרְגָּזוּ,

אַף מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם וְדָרֵי עָרֶץ.


פִּתְרוֹן חֲלוֹמִי זֶה, אֲהָהּ, הוֹדִיעַ

הַצּוּר אֲשֶׁר לָקַח מְאוֹר עֵינֵינוּ

צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם וְזֵר רֹאשֵׁנוּ.

עָלָיו הֲלֹא אֶבְכֶּה - וְאֵיךְ אַרְגִּיעַ?


קַרְנֵי נְהָרָתוֹ הֲלֹא יַזְהִירוּ

עַל כָּל קְצוֹת תֵּבֵל בְּתֹם וָיֹשֶׁר,

תַּדְרִיךְ כְּנַף שַׁחְרוֹ לְחֶלְקַת אֹשֶׁר,

פָּנָיו פְּנֵי חַמָּה בְּאוֹר יַקְדִּירוּ.


עַל כֵּן נְגֹהוֹת לַאֲפֵלוֹת שָׁבוּ

עֵת נַעֲלָה צַדִּיק, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ;

הִנֵּה לְזֹאת יֵלֵךְ לְבָבִי תֶמֶס

עַל זִיו מְאוֹרֵי אוֹר אֲשֶׁר עָרָבוּ.


רוֹעֶה לְרוֹעִים הוּא (וְלֹא יֶחְסָרוּ)

מַנְהִיג לְצֹאן עַמּוֹ בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק,

מַיְשִׁיר לְשָׂרִים, מַחֲזִיק כָּל בֶּדֶק,

עַמִּים לְחָכְמָתוֹ הֲכִי יִנְהָרוּ.


רוֹפֵא לְכָל בָּשָׂר, לְגוּף וָנֶפֶשׁ,

חָכְמַת רְפוּאָה בוֹ, אֱמֶת, קִנֵּנָה;

נַפְשׁוֹ בְחַיָּיו בֶּאֱמֶת שָׁכֵנָה

בֵּין מַלְאֲכֵי מָרוֹם לְחַפֵּשׂ חֵפֶשׂ.


לָכֵן בְּעֵת צָרָה, אֲשֶׁר הוּסָרוּ

נֵזֶר פְּאֵר הַדּוֹר וְעֵץ הַדַּעַת,

כֻּלָּם בְּמַר יִבְכּוּ בְּכִי מֵיפַעַת,

כָּל צוּף דְּבַשׁ מָתוֹק לְמַר הוּמָרוּ


הֵן עוֹד בְּפִי שִׂיחִי, בְּאָזְנַי בָּאָה

קוֹל עִיר וְקַדִּישׁ מִשְּׁמֵי שָׁמָיִם:

‘מִנַּחֲלֵי דִמְעָה מְנַע עֵינָיִם’,

אַךְ נִשְׂגְּבָה קוֹל זֶה וְלֹא נִמְצָאָה


אֶפְנֶה לְכָל פִּנּוֹת וְלֹא אֶרְאֶנָּה,

כִּי נִסְתְּרָה דַרְכָּהּ וְלֹא נִגְלָתָה;

כִּבְרַק עֲנָנִים נִרְאֲתָה, נִכְסָתָה.

אָן אֵלְכָה אֶחְקֹר וְאֶמְצָאֶנָּה? הֵנָּה!


מַה־זֶּה מְקוֹם אֵימָה? וְאָנָה אָנִי?

רַק קוֹל פְּחָדִים פֹּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

פַּעַם בְּשִׁיר פַּעַם בְּצִיר דּוֹמֵע.

מִי זֶה בְהֵד הִרְעִים וְהִבְהִילָנִי? אָנִי!


מִי אַתְּ? אֱמֶת הַגֵּד, אֱמוּנָה אֹמֶן!

הַאַתְּ מְשׂוֹשׂ לִבִּי, תְּמוֹל עָלִיתָ

אֶל מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן אֲשֶׁר אִוִּיתָ,

וּלְךָ בְּשָׂרִי נַעֲנָה מִשֹּׁמֶן? אֹמֶן!


הִנֵּה מְאוֹרֶיךָ תְּמוֹל עָרָבוּ

וַתַּעֲזֹב צֹאנָךְ, אֲהָהּ, רוֹעֵנוּ,

אֵיךְ תַּאֲזִין עַתָּה לְקוֹל בִּכְיֵנוּ

וּפְנֵי כְבוֹדָךְ עַמְּךָ עָזָבוּ? שָׁוְא הוּא!


הַעוֹד בְּחַיִּים הוּא מְאוֹר עֵינֵינוּ,

אוֹ זֶה לְבָבִי הוּא אֲשֶׁר רִמָּנִי?

אַךְ לֹא חֲלוֹם זֶה לִי, בְּהָקִיץ אָנִי,

כִּי צוּף דְּבָרָיו עוֹד אֱלֵי חִכֵּנוּ! כֵּן הוּא!


כֵּן הוּא! אֱמֶת הוֹדוּ וְלֹא כִחֵדוּ

חַכְמֵי תְעוּדָה, כַּאֲשֶׁר אָמָרוּ,

כִּי עוֹד בְּמִיתָתָם הֲכִי נִזְכָּרוּ

חַיִּים קְדוֹשֵׁי אֵל וְלֹא יֹאבֵדוּ.


נִשְׁמַת קְדוֹשׁ אֵל זֶה הֲכִי עָלָתָה

לַחְזוֹת בְּזִיו לֹא רָאֲתָה כָל עָיִן,

חַיִּים אֱמֶת זֶה לוֹ, וּמִיתָה אָיִן,

כִּי הִיא תְּשׁוּבָתוֹ לְהָרָמָתָה.


דִּבְרֵי אֱמֶת מִנִּי שְׁמוֹ נִכָּרוּ:

יִצְחַק עֲלֵי חַיִּים אֲשֶׁר יֶהְבָּלוּ.

יִבְכּוּ בְמַר עָלָיו וְיִתְאַבָּלוּ

כָּל יוֹדְעֵי חַיָּיו אֲשֶׁר יָקָרוּ.


נַפְשׁוֹ מְרוֹמִים שָׁכְנָה רוֹגָעַת:

יִצְחַק לְכָל פַּחַד, וְאֵימוֹת נָסוּ;

עִמּוֹ מְקוֹר חַיִּים, וְצָרוֹת פַּסּוּ;

תִּזְרַח תְּהִלָּתוֹ בְּעֵת שׁוֹקָעַת.


זֶה הוּא אֲשֶׁר אֶל רֹב יְגוֹן לִבֵּנוּ,

דּוֹמֶה לְיָם הוֹמֶה בְּרוּחַ סַעַר,

יִתֵּן מְעַט פּוּגַת וְיַשְׁקִיט שַׂעַר,

כִּי הוּא לְמֵלִיץ טוֹב יְהִי עָלֵינוּ.


אַב רַחֲמִים, מַהֵר גְּאֻלָּתֶךָ,

דַּעַת ה' מַלְּאָה הָאָרֶץ,

הַמָּוְתָה תִּבְלַע וְתִגְדֹּר פָּרֶץ.

קוּמָה, ה'; אֵל, נְשָׂא יָדֶיךָ.


נֶפֶשׁ דָּאֲבָה משֶׁה חַיִּים בֶּן לא“א יַעֲקֹב חַי לוּצָאטוֹ יצ”ו

המלצות קוראים
תגיות