לֹא יַחְדֹּר שֶׁמֶשׁ אֶל-תּוֹךְ הֵיכַל-חֲמוּדוֹת

עֲדֵי אִם הִתְפּוֹרְרוּ אֲדָנָיו, וְשַׁחוּ עַמּוּדֵי גְאוֹנוֹ,

וְהָיָה כֻלוֹ לְשַׁמָּה; רַק אָז יַדְשִׁיאוּ מִזְבְּחוֹתָיו דֶּשֶׁא

וּגְפָנִים רַעֲנַנּוֹת תַּעֲלֶינָה עַל כְּתָלָיו,

וּדְבוֹרִים שָׁם תְּזַמְזֵמְנָה, וְתֶהְגֶּה שָׁם יוֹנַת-יַעַר.

לֹא יִדְרֹךְ אֱלֹהִים אֶל-תּוֹךְ נֶפֶשׁ חַיָּה

עֲדֵי אִם נִשְׁבְּרָה עַד הַיְסוֹד בָּה,

וְתִקְווֹתֶיהָ הָיוּ לְבָעֵר, וַחֲלוֹמוֹתֶיהָ טֻבְּעוּ בִמְרִירוּת,

וּגְאוֹנָהּ – כְּתוֹלַעַת רְצוּצָה בֶעָפָר. זֹאת מָצָאתִי לַאֲשׁוּרָהּ

בְּלֶכְתִּי שְׁחוֹחַ תַּחַת נֵטֶל מַתְּנוֹת אֱלֹהִים,

אֶבְיוֹן הַבָּא לָתֵת, מִסְכֵּן לְלֹא נֶהֱנִים מִבִּרְכוֹתָיו.

דָּפֹק דָּפַקְתִּי עַל דַּלְתוֹת עֹשֶׁר,

וְעַל שַׁעֲרֵי תַעֲנוּגִים הִתְרַפַּקְתִּי – וְלֹא עָנוּנִי.

אוּלָם אַתְּ, אֲחוֹתִי, אוּלָם אַתְּ, גַּלְמוּדָה וְנִדְכָּאָה,

יוֹשֶׁבֶת לָאָרֶץ בַּחֲשֵׁכָה, בְּאֹהֶל אֲבֵלִים,

שׁוֹתֶקֶת בְּצַעֲרֵךְ, וְרֹאשֵׁךְ מוּרָד, וְשַׂעֲרוֹתַיִךְ פְּרוּעוֹת, –

אַתְּ תִּשְּׂאִי אֵלַי עֵינַיִךְ כְּצִפּוֹר פְּצוּעָה צוֹפָה אֶל יֶלֶד

לִרְאוֹת, אִם גְּזֵרַת מָוֶת בְּפָנָיו אוֹ חֶמְלָה אֱלֹהִית קוֹרֶנֶת –

וְאַךְ תַּכִּירִינִי, אָחוֹת, תִּפְתְּחִי לִי לִבֵּךְ לִרְוָחָה,

וְיִבָּקַע עָלַיִךְ יָפְיִי וְיַזְהִיב אֶת לִבֵּךְ כַּשָּׁחַר.

אַל תִּרְאִינִי, שֶׁאֲנִי נוֹדֵד, שֶׁאֲבַק-דְּרָכִים דָּבֵק אֶל מְעִילִי

וְרַגְלַי כֻּתְּתוּ עַד לִפְצָעִים –

כִּי עָבַרְתִּי בְמֶמְשְׁלוֹת אֱלִילִים מוּזָרִים,

וּבְיַמֵּי תַאֲווֹת זֵדוֹנוֹת טֻלְטָלְתִּי;

תָּעֹה תָעִיתִי בִשְׁבִילֵי-סַפִּיר,

בָּהֶם תִּשְׁתַּקֵּפְנָה כַנְפֵי אֶרְאֶלִים כִּשְׁמָשׁוֹת,

וְרִחַפְתִּי עַל-פְּנֵי תְהוֹם הַמָּוֶת

וָאֵרֶא וְהִנֵּה לֹא נוֹרָא עָמְקוֹ,

כִּי גַם-שָׁם יַרְנִין וְיַגִּיהַּ אוֹר חַיֵּי-עַד.

רַבּוּ נְתִיבוֹת-שְׁלָגִים, בָּהֶן נִטְפֵי דַם-עֲקֵבַי יַאְדִּימוּ,

וּמַזָּלוֹת נוֹצְצִים, דָּשׁוּ רַגְלֵי עֲפָרָם, –

וּמִכֻּלָּם חָשָׂכְתִּי עֲדִי אוֹ שְׁבִיב אוֹ נִיב לִצְרוֹרִי.

מָה אָבִיא לָךְ בְּאַמְתָּחְתִּי, אָחוֹת,

וּמָה בִּצְרוֹרִי אָבִיא?

קִסְמֵי-כִנּוֹר וְלַהֲטֵי-חֲלוֹם;

אַגָּדוֹת-תְּכֵלֶת שָׁמַיְמִיּוֹת, מַצְפִּינוֹת לִבְנַת-אֱמֶת בְּחֻבָּן;

שִׁיר-יִחוּד עוֹבֵר בַּסֵּתֶר כִּפְתִיל-זָהָב בְּכָל רִקְמוֹת שַׁעֲשׁוּעֵי-תֵבֵל,

אֲשֶׁר אִם אוֹתוֹ תֵדָעִי, לֹא יַעַמְדוּ בְפָנַיִךְ שְׁעָרִים וּגְדָרִים

וְכָל-יֵשׁ יַכְנִיסֵךְ אֶל-תּוֹךְ הֶמְיַת נַפְשׁוֹ פְנִימָה;

תְּפִלָּה, אֲשֶׁר תְּמוֹגֵג נַפְשֵׁךְ לְהִסְתַּתֵּר וְלִבְכּוֹת בְּחֵיק הָאֵם הַתּוֹלָדָה

וּלְנַשֵּׁק הַפַּעֲמוֹנִים וְהָרִמּוֹנִים אֲשֶׁר בְּאַדַּרְתָּהּ,

הַפְּרָחִים וְהַכּוֹכָבִים בְּשׁוּלֵי אַדַּרְתָּהּ;

וְסוֹד זֶה לִי לָחֲשָׁה הַתּוֹלָדָה עַצְמָהּ.

כִּי בְכָל-יָפְיָהּ עוֹד רְחוֹקָה הִיא מֵאֵל עֲשָׂאָהּ,

וְהִיא נִמְשֶׁכֶת וְנִגְרֶרֶת לֵאלֹהִים –

דֶּרֶךְ זִרְמֵי כוֹכָבִים וְרַעַד רִשְׁתּוֹת-אוֹר,

דֶּרֶךְ גּוּשִׁים שְׁחוֹרִים נֶאֱבָקִים בָּאֲפֵלָה

וְנַחֲלֵי דָמִים נוֹהֲקִים לְאוֹר הַיּוֹם,

דֶּרֶךְ נְבוּאוֹת-שָׁלוֹם אוֹבְדוֹת, צוֹלְלוֹת בְּשַׁחַר רָחוֹק

כָּאֳנִיּוֹת צַחוֹת-כָּנָף בְּחַכְלִיל אֵדֵי-צְפִירָה עַל הַיָּם –

נִמְשֶׁכֶת וְנוֹהֶרֶת לֵאלֹהִים.

כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה לָךְ אֶתֵּן –

נִיצוֹצוֹת גְּנוּבִים מֵאוֹצְרוֹת הַלַּיְלָה,

וְלְבֵנֵי יָשְׁפֵה, לֶשֶׁם וְאֹדֶם מִמִּשְׁבְּצוֹת רִצְפַת גַּן-עֵדֶן חָתַרְתִּי –

וּבְתֹם כָּל-אוֹצָרִי וּבְאֶפֶס כֹּל מֵאַמְתַּחְתִּי,

עוֹד אֶהְיֶה כְעָנָף, הִשְׁלִיךְ אַרְצָה שֶׁלֶג מַבְהִיק מַשָּׂאוֹ,

הַמְטֵר וְהַתֵּךְ כִּתְמֵי-לֹבֶן וּבְרַד רְסִיסֵי-אוֹר,

וַיְתַקֵּן עַצְמוֹ לְלִבְלוּב אִיָּר –

כִּי הוֹמֶה, הוֹמֶה בִי עָסִיס אֲבִיבִי,

עֲבָרַנִי שִׁכְרוֹן-יוֹצְרִים,

אֵי אֶקַּח צְבָעִים וּבָהֶם אֲלַבְלֵב, רֵיחוֹת – וִימַלְּאוּ גְבִיעִי?

מִבֹּשֶׁת תַּפּוּחִים צְנוּעִים בֵּין עֳפָאִים,

מִקִּפּוּלֵי שׁוֹשָׁן, חֻטְּבוּ מֵאֹדֶם אַךְ רֹךְ לָמוֹ כְּעוֹר זֶמֶר,

מֵעֲרוּגוֹת-פְּרָגִים לוֹהֲטוֹת

כְּאִלּוּ פָקַע עוֹרֵק מֵעוֹרְקֵי הָאֲדָמָה וַיִּפְרֹץ זֶרֶם-שָׁנִי חַי הַחוּצָה,

וּמֵרֵיחוֹת-לַיְלָה מְשַׁכְּרִים שִׂיחַ נִרְדָּם וְעָשׁ מִסְתּוֹבֵב,

אֶרְקֹם פֶּרַח אֶחָד –

מִזָּהָב חִוֵּר אֲשֶׁר לְעַמּוּד הַשַּׁחַר, וּמִמְּעִיל-אַרְגָּמָן יַעֲטֶה שֶׁמֶשׁ לִפְנֵי בוֹאוֹ

מִבְּרָקִים עָפִים וּמִמְּחוֹל מֵיטֵיאוֹרִים מִתְפּוֹצְצִים,

מִכּוֹכְבֵי-תָמִיד אֲיֻמִּים וּשְׁלֵוִים בְּגָבְהָם,

וּמֵאַבְקוֹת-אוֹר נִשָּׂאוֹת בִּמְסִלּוֹת רְחוֹקוֹת, שָׁם פַּרְסוֹת אַבִּירֵי הָאֵלִים עָבָרוּ,

אֶעֱשֶׂה שֶׁמֶשׁ אַחַת –

וְתֹקֶף סוּפוֹת חוֹצְבוֹת אוֹקְיָנוּס בְּאֶבְרוֹתָן,

וְעֹז שִׁבֳּלוֹת-מַיִם סוֹבְבוֹת וְרוֹתְחוֹת,

וְחֲמַת לַבּוֹת, מִפְּנֵיהֶן יִתְקַפְּלוּ הָרִים כְּקִפּוֹד,

אָשִׁית לְקִצְפַּת אַהֲבַה אַחַת –

וְכָל שַׁלְהֲבוֹת לִבִּי וְסַעֲרוֹת כִּסּוּפַי

תָּחוֹלְנָה עַל רֹאשֵׁךְ כְּשֶׁמֶשׁ, כְּפֶרַח, כְּנֵזֶר…

פַּזְּרִי שַׂעֲרוֹתַיִךְ לִקְרַאת נִזְרִי –

וְהָיָה לָךְ כִּכְלִיל-כּוֹכָבִים, יַעֲנֹד כְּרוּב לְרֹאשׁ קָדוֹשׁ,

אוֹ מְאוֹרוֹת הַצָּפוֹן מְשַׂחֲקִים עַל מֵצַח הַלַּיְלָה,

אוֹ קֶשֶׁת-זֹהַר קְשׁוּרָה בְתַלְתַּלֵּי עָנָן,

אוֹ זֵר-אַהֲבָה, יַעֲטֹף צַעַר לֵב חַנּוּן…

תִּטְבְּלִי בָאוֹר, תִּתְכַּסִּי יֹפִי

כְּכַסּוֹת אֲבַק-זָהָב אֶת רִיסֵי הַפְּרָחִים,

אוֹ עַפְרוֹת-עֵדֶן זְרוּעוֹת עַל כַּנְפֵי פַרְפָּר.

תֵּלְכִי מִיֹפִי אֶל יֹפִי וּמִלַּהַט אֶל לַהַט

כִּנְמָלָה תוֹעָה בֵּין פְּטוּרֵי שׁוֹשָׁן גָּדוֹל,

פַּעַם עוֹלָה וְנוֹשֶׁמֶת אַוִּיר צַח לְהָפִיג אֶת שִׁכְרוֹנָהּ

וּפַעַם צוֹלֶלֶת בְּאֹדֶם אַפְלוּלִי וְרֵיחַ וָרֹךְ;

אוֹ כְצִפּוֹר-יָם נוֹדֶדֶת בֵּין עַנְנֵי שְׁקִיעָה,

טוֹבֶלֶת בְּזָהָב, יוֹצֵאת לִתְכֵלֶת, וּמִסְתַּתֶּרֶת שׁוּב בְּזָהָב וְאַרְגָּמָן;

אוֹ כְדַיָּג חוֹתֵר בָּאוֹקְיָנוּס אֶל מוּל שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת,

עוֹלֶה גִבְעוֹת-זָהָב, יוֹרֵד עִמְקֵי-יַיִן,

וּמְשׁוֹטָיו לַחִים, מְצֻפִּים זָהָב,

וּמְשׁוֹטָיו יַזּוּ בְדֹלַח וִיטַפְטְפוּ בָרְקוֹת-קֶשֶׁת,

וְנִדְמָה לוֹ אָז, כִּי חֲצִי עִגּוּל הַשֶּׁמֶשׂ בְּאַפְסֵי מַיִם

לֹא מָחוֹז הוּא וְחוֹף, כִּי-אִם שַׁעַר וּמָבוֹא אֶל עוֹלָם יוֹתֵר לוֹהֵט, יוֹתֵר פֶּלִאי…

אֶשְׁפֹּךְ לָךְ אֶת מִשְׁבְּרֵי לִבִּי, דְּלוּקֵי הָדָר מִשְּׁקִיעוֹת,

וְאֶת סַמְבַּטְיוֹנֵי נַפְשִׁי, זוֹרְקֵי צְלִילִים וּזְמָרַגְדִים,

וְאַתְּ תַּחְתְּרִי וְתַעַבְרִי בָהֶם בְּשָׁלוֹם

עַד יָבוֹא יוֹם-שַׁבַּתִּי וְאֶפֹּל עָיֵף, עוֹטֵף וְגֹוֵעַ –

כֵּן יִפֹּל גֶּבֶר-הַדְּבוֹרָה מִנְּשִׁיקַת כְּלוּלוֹתָיו בִּמְרוֹמֵי-תְכֵלֶת

עֵת יִשְׁפֹּךְ בְּרֶחֶם רַעְיָתוֹ אֶת שְׂרָף-חַיָּיו

וְיִצְנַח, קְלִפָּה רֵיקָה, אָרְצָה;

וְכֵן יַעֲטֹף פֶּרַח-הַמְּצוּלוֹת

עֵת יַעֲקֹר עַצְמוֹ בְּרָצוֹן מִקָּנוֹ הַקָּצָר,

יַעֲלֶה וְיִזְרֹק אֲבַק-אַהֲבָתוֹ עַל-פְּנֵי אֲחוֹתוֹ הַפּוֹתַחַת גְּבִיעָהּ לַשֶּׁמֶשׁ,

וּבָדָד יָצוּף אַט-אַט אֶל מִיתָתוֹ.

הִנֵּה, נִעֵר לָךְ אִילַן-מַחֲשַׁבְתִּי אֶת פִּרְיוֹ אָדֹם, וְעָלָיו-זָהָב וּנְחֹשָׁת-קָלָל

וְעַכְשָׁיו יַחְבֹּק זְרוֹעוֹת לִקְרַאת תַּרְדֵּמַת-חֹרֶף;

וְשֶׁמֶשׁ-חַיַּי יִגְוַע, יִשְׁקַע,

אַחֲרֵי שַׁלְּחוֹ דָמוֹ עַל-פְּנֵי מֵימַיִךְ

וְהוֹצִיאוֹ רוּחוֹ הַלּוֹהֵט בֵּין עֲנָנָיִךְ.

הופיע ב“התקופה”, ספר 16 אלול-תמוז תרפ“ב, עמ' 393–397, הוצאת א.י. שטיבל וורשה, תרפ”ב 6.1922