לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!

וְיוֹם עַל כָּל הַיְקוּם תּוֹלַעַת אָדָם תִּשְׁפֹּךְ

מֶמְשַׁלְתָּהּ, מִמְשָׁל רַב, בַּשְּׁחָקִים וּבַתְּהוֹם,

וְתֵרְדְ בַּחֲזִיזֵי-אֵשׁ וּרְעָמִים תַּדְבֵּר תַּחְתָּהּ,

וְעַל חֶשְׁכַת לֵיל – הַצִּיר יַגִּיהַּ אוֹר הַיּוֹם;

בַּעֲרֹב הַיּוֹם בַּיוֹם מֵחַשְׁרַת תִּמְרוֹת עָשָׁן,

וַעֲתַר עֲנַן כִּבְשׁוֹנִים יַקְדִּיר תְּכֵלֶת-עָל;

וִישַׂרְטֵט שַׁפְרִיר עָב, כְּמִכְמָרוֹת אֲשֶׁר מָשָׁן

הַדַּיָּג מִן הַיָּם, קְהַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל;

וּכְנַף הָרְנָנִים עֵת עַל שִׂיחַ הָעֲמָקִים

תֵאָלֵם פִּתְאֹם דֹּם, כִּי חָלַף לִבָּהּ חֵץ,

וּשְׁאָר עֵץ יַעְרֵי-עַד שֶׁבִּקַּע גָּבְהֵי-שְׁחָקִים,

לַגַרְזֶן יִכְרַע, כִּי גַם עָלָיו יָקִיץ קֵץ;

אֲבַק-הַשְּׂרֵפָה עֵת יַכְנִיעַ פִּסְגַּת צוּרִים,

וּבְרֻכְסֵי הַרְרֵי-אֵל מִקְלַעְתּוֹ מַסְלוּל יֵט,

עֵת קֶסֶם צֵל עֲרֹב-יוֹם יָנִיס נֹגַהּ אוּרִים,

הַמִּגְדָּל יִבְקַע עָב, בֶּעָנָן יִגַּע נֵד, –

לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִּׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!

בִּשְׁרִיקַת מְגֵרָה אָז וּבְהַלְמוּת רַעַם פַּטִּישׁ,

בִּשְׁאוֹן מַתֶּכֶת אֵשׁ, נִתֶּכֶת בְּכוּר הַגִּיר,

בִּמְקוֹם לֵב אָדָם יַךְ: בִּשְׁאוֹן עִיר וְשַׁלְוַת כְּפָרִים

וּבְאַנְחוֹת אַהֲבָה אָז – תִּתְנַעֵר בַּת-הַשִּׁיר.

וּבְתִתָּהּ קוֹל מִקְצֵה מַמְלֶכֶת אִישׁ עַד קִצָּהּ

מִמִּכְרֶה לְמִכְרֶה זֶה, הַנּוֹקְבִים עַד תְהוֹם,

אָז תָּקֵר בֶּעֱזוּז אֵשׁ אַהֲבָה כְּיָם נִגְרָשָׁה

וּלְמַחֲזוֹת שַׁדַּי אֵל מִלֶּב אֱמוּנַת-תֹּם.

בְּמִלּוּאֵי כֶּתֶם פָּז, בַּחֲרוּזִים מֵעֻלָּפָה,

הָגוּת הַמְשׁוֹרֵר בְּעֹז תְּפַכֶּה כִּנְאוֹת יָם,

כִּזְכֹּר מִפְעֲלוֹת דּוֹר אַדִּירִים וְעֵת חָלָפָה,

וּבְאֹשֶׁר עַד אֵין קֵץ עֲתִידוֹת דּוֹר הַקָּם, –

לֹא תָּמוּת בַּת-הַשִׁיר, לֹא תָּמוּת לְעוֹלְמֵי-עַד!

אודיסה 1896