מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

Maecenas atavis...

מאת: הורטיוס , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מלטינית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: לטינית

במשקל המקור: Versus asclepiadeus (Kata stichon); — — — È È — ǀǀ — È È — È È

בשינויים קלים (נוסח עברי) ובחרוזים.

מֶצֶן,1 בֶּן-בְּנֵיהֶם שֶׁל קַדְמוֹנִים מְלָכִים,

נֵזֶר לִי תִפְאַרְתִּי, סֶלַע לִי מִבְטָחִים!

יֵשׁ יָשִׂישׂ לְהָרִים אֵפֶר אוֹלִימְפְּיָה2 רָב,

גַּלְגִּלּוֹ הֶחָמִים3 יַעֲבִירֶנּוּ בִּיעָף

עַל סִמַּן-הַמֵּרוֹץ, כְּלִיל עַנְפֵי דְקָלִים

יוֹשִׁיבֶנּוּ מָרוֹם עִם אֱלֹהִים מוֹשְׁלִים;

יֵשׁ יִשְׂמַח מְאֹד אִם עַם הֲפַכְפַּךְ4 בֶּעָרִים

יַעַטְרֶנּוּ כָבוֹד בִּשְׁלשָׁה כְּתָרִים;5

זֶה לִבּוֹ מַה יָּגִיל מִשֶּׁהִכְנִיס כָּל-טוּב,

לַאֲסָמָיו שֶׁלּוֹ — מֶגֶד-בָּר שְׂדֵה-לוּב.6

שָׁוְא תִּתֵּן לַחוֹרֵשׁ חֶלְקָתוֹ לוֹ בְּאֵת

(נַחֲלָה מֵאָבִיו — לָהּ יָגִיל בְּכָל עֵת)

אֹצְרוֹתָיו שֶׁל אַטָּל,7 גַּם בִּסְפִינוֹת-כַּפְתּוֹר8

לֹא יֶחֱצֶה הַיָּם עַל מִירְטוֹס9 לַעֲבֹר.

סַעַר נֶגֶב כִּי עָז וְיָם שֶׁל אִיקַרְיָה יִפְקֹד,

פַּחַד בְּלֵב הַסּוֹחֵר, וְשֶׁבַח בְּפִיו לְכָל-הוֹד

עִיר וְתַעֲנוּגוֹת; אֶפֶס תַּקֵּן יָחִישׁ

בֶּדֶק אֳנִיּוֹתָיו, יַעַן יִפְחַד מֵרִישׁ.

וְיֵשׁ שׁוֹגֶה בְּיֵינוֹ, יֵין מַסִּיקוֹס10 יָשָׁן,

וְיֵשׁ רֻבּוֹ שֶׁל יוֹמוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם יִישַׁן,

אוֹ סָרוּחַ יָנוּם תַּחַת יָרֹק שֶׁל סְבַךְ,

אוֹ עַל יַד הַמִּיכָל בְּחֹרֶשׁ-אֵלִים יְפַךְ;

יֵשׁ חוֹבְבֵי מַחֲנֶה, קֶרֶן-קְרָב, תְּרוּעוֹת

חֲצוֹצְרוֹת-מִלְחָמָה, הַשְּׂנוּאוֹת עַל אִמּוֹת;

הַצַּיָּד יְשׁוֹטֵט לוֹ בְּשָׂדוֹת בַּצִּנָּה,

רַעְיָתוֹ יִשְׁכַּח הָרַכָּה בְּחִנָּה,

יַעַן כֶּלֶב נֶאֱמָן יַרְגִּישׁ בְּעֹפֶר רָץ,

יַעַן פֶּרֶא חֲזִיר בְּרֶשֶׁת עֻזּוֹ פָרָץ.

נֵזֶר שֶׁל חֲכָמִים יַעֲטֹר אֶת מִצְחִי,

צִיץ-קִיסוֹס בּוֹ אָבֹא בְּסוֹד שֶׁל אֵלִים נִצְחִי,

בְּחֹרֶשׁ-צֵל זֶה צוֹנֵן יַפְלִיאוּנִי מֵעָם

מַקְהֲלוֹת שְׂעִירִים וְכַת הַנִּינְפוֹת11 עִמָּם.

עַד שֶׁהָאֶבְטֶרְפֶּה12 לֹא תַשֵּׁנִי חָלִיל

וּפוֹלִיהִימְנִיָּה13 נֵבֶל-לֶסְבּוֹס רַב-צְלִיל,

וְאִם גַּם אַתָּה תַצִּיב יָד לִי בֵּין מְשׁוֹרְרִים,

אֶסַּק עַד כּוֹכָבִים, שַׁחַק רֹאשִׁי אָרִים.

ירושלים, 15.8.37

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה


  1. מצנס — ידידו של קיסר אבגוסטוס, מקורבם של הורציוס וּוירגיליוס; נעשה שם–כינוי לכל פטרון לספרות.  ↩

  2. בעיר אולימפיה היו גם התחרויות במרוץ סוסים.  ↩

  3. מתוך מהירות הנסיעה.  ↩

  4. אנשי רומא קלי–הדעת.  ↩

  5. שלושה כתרים, כלומר כבוד גדול.  ↩

  6. היתה מפורסמת בפוריותה והכניסה דגן רב לאיטליה.  ↩

  7. אַטָּל (Attalus) מלך פרגס היה מפורסם באוצרותיו שהוריש לרומאים בשנת 133.  ↩

  8. אניות מפליגות למרחקים, מעין “אניות תרשיש” אצלנו.  ↩

  9. שם אי.  ↩

  10. יין משובח מן ההר מסיקוס.  ↩

  11. סאטירים.  ↩

  12. המוזה הממונה על המוסיקה.  ↩

  13. אחת המוזות.  ↩

הורטיוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של הורטיוס (מחבר)
רקע
הורטיוס

יצירותיו הנקראות ביותר של הורטיוס

לכל יצירות הורטיוס בסוגה שירה

לכל יצירות הורטיוס

יצירה בהפתעה
רקע

שמע ישראל

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

ויהי היום, ובבוקר לא עבות אחד נראה בטוֹמאשוֹב העיירה, שעל גבול גליציה, בחור עני. ואותו הבחור מצניע לכת ונחבא, ואינו נראה אלא לפרקים, כשהוא בא לבקש אוכל.

מילא, כל הפושט יד…

וכיון שהבחור ההוא אינו מבקש פרוטות ואינו לוקח שום מאכל, אלא פת חרבה – בודאי שאין בודקים למזונות.

אבל זר ומשונה הבחור. עינים לו והן כאילו צופות למרחקים, ואינן רואות את הנעשׂה בד' אמות שלהן. וכן האזנים, עושׂה הוא בתנוך אזנו כמו שעושׂין בעפעפי העינים, כאילו הוא חש וקולט תמיד קולות וצלילים ממרחקים… אף-על-פי שהדממה בעיירה כדממה קודם תקיעת שופר.

ומשום שהוא צופה ומאזין למרחוק, הוא נרעש כשפונים אליו בדבּוּר קל, ונחרד כאילו הרגיזוהו משנתו בעולם אחר…

וכשהוא שומע ועונה, אינו משיב אלא בתכלית הקצור: “הן” או “לאו”.

וכשצריך לענות יותר, הוא מתבלבל תיכף, ונאחז באיזה סבך. מצחו מזיע, עיניו נחרדות, וסוף-סוף הוא משתתק.

וכשרוצה איזה בעל-בית להשתמש בו לשם שליחות, הבחור נשמע לו; הוא הולך אחרי הצו, אבל אינו ממלאו לעולם. נעלם הוא לאיזה ימים ושב, ודברים בפיו – מעולם התוהו… ולא מחמת עצלות, חס ושלום, אלא מתוך הרהורים והזיה, רחמנא ליצלן…

– היית במקום פלוני?

– הן…

– ואותו האיש מצאת…

– רק היום…

– ועד היום?

עד היום – התבלבל מאד. בדרך הלוכו פגש עכבר… ואותו העכבר היה מצפצף. ובלי ספק תעה ולא מצא דרך. אחר-כך קראו לו ממרום… איזו צפור קראה לו, חזר לאחוריו, וכדומה, ואל מקום שליחותו בא היום…

ואת האיש מצא וזה אמר לו… אך מה שאמר לו כבר נשכח, או שלא הבין מלכתחילה. הפכפך הבחור, ומחייך הוא בתמימות ומבקש סליחה, ופושט את ידו הצנומה:

– פת לחם…

במשך כל הזמן לא אכל מאומה.


בעיירה בלי מסחר ועסקים, בימות-החמה, ימים ארוכים של בטלה, – יושבים להם בעלי-הבתים בחלונותיהם, מביטים החוצה ומפהקים… ושוב נושׂאים עיניהם אל השוק, אולי ירחם, ויקרה דבר-מה, ויהי ענין לענות בו ולהמלט מן השעמום.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.