מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לֵיל חֲנִיתָה

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

#/ משה בסוק

הוּא זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ:

הֲקוֹרֵא לוֹ חָבֵר?

הוּא צוֹעֵד אֶל הַקּוֹל

(הָאוֹיֵב מִסְתָּעֵר – –)


הוּא שָׁמַע אֶל הַקּוֹל –

אַךְ קוֹלוֹ לֹא נִשְּׁמַע.

מַה בְּפִיךָ, אֱמֹר!

(עוֹלָה נְשָׁמָה – –)


אֵשׁ עוֹמֶדֶת מוּל אֵשׁ – –

לַמַּחֲנֶה אַל תַּגִּיד,

לַמַּחֲנֶה הַנִּלְחָם,

כִּי נָפַל פֹּה עָמִית.


אַךְ הַבֹּקֶר הִגִּיד,

אַךְ הַבֹּקֶר סִפֵּר – –

מָה בְּפִיךָ מַחֲנֶה? –

שְׁתִיקָה – כַּבְּאֵר – –


אֶל הַבְּאֵר עִם דְּבָרוֹ

הַבֹּקֶר צָלָל.

אִישׁ הַוֹרִיד לְלִבּו

זֶה הַבֹּקֶר – חָלָל – –


נִפְתַּח לֵב כְּמוֹ קֶבֶר

וּכְמוֹ קֶבֶר נִסְתַּם.

חוֹצְבִים קֶבֶר בָּעֵמֶק –

אַךְ הוּא פֹּה וְגַם שָׁם – –


אָז יֵרְדוּ לַנָּתִיב

לְעַזֵּק וְלִסְלֹל – –

מָה בְּפִיךָ, מַחֲנֶה? –

מְתַח כְּבִישׁ מוּל הַשְּׁכוֹל,

מְתַח כְּבִישׁ – וְאַל קוֹל!


תרצ"ח

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

בשעת נעילה

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)

בְּקִיעֵי הַסִּפְרוּת

א

ראוי לקרוא אחרי התנאים הרעים, השׂוררים בספרותנו מצד המעשים נגד העושים, מצד שומרי הגנות מול העצים עושי פרי. לא יאוּמן, אבל חוק אצלנו, כי אין מקום לרוח חיים, אין מקום לאומץ־רוח ולאדם הולך בדרכו. – אם במזיד, אם בשוגג, אם יש שיטה לדבר או אין שיטה – מעצורים ישימו לכל אלה, שנפשם שואפת למחשבה חיה ולהרחב. אין מבוא להתנערות, ואולי אין גם חפץ.

אין אצלנו אפשרות ליושר, לחיפוש ולדרישת האמת, ואין מבוא לרחשי־לב. אם לא תאמר “הן” למה שהציבור אומר הן ונקטת בחייך; ואם תבקש נתיבה ולא תסתפּח בדרך שהולכים בה אחרים, אז אין מנוח לך וירדפו אותך עד חרמה. ספרות הם אומרים לבנות, ואוי אוי לבוניה. – כי תביא אבנים, אומרים הם חול תן לנו. נפשך צועקת ליסוד; והם אומרים, הנה כבר ההיכל והגג…

שקר מתחבר לשקר וזיוף אחד נזקק לחברו. הנה יושבים המה לסעודה מדומה, ומי זה ישמע על מי יֵעָטה אבל? – כה נבדלים ונידחים בעלי לבב מריקי לבב וכה כובש הרקבון גם מקום זרע. – –

וזהו העלבון שבדבר. אם נקבול על התנאים החיצוניים בחיינו, והם הלא גורמים עיקריים לבקיעי חיינו ולפרצת חיינו, אנו יודעים את התשובה בעצמנו: אין בידינו לשנות את מזלנו בגולה, ואם האדמה מתמוטטת בכל פּעם מתחת לרגלינו, בודאי יכשלו ההולכים עליה; אבל איזו תשובה בפינו למראה כל המעצורים שבבית וכל הרקבון שבבית? מה נאמר ומה נדבר, אם נרשיע גם בדברים שמסורים לנו ורק לנו. –

באה העת שידוֹע נדע מה היא שארית הפּליטה שבספרותנו לנו, ושאם לא עכשיו, מי יודע אם עוד תתקיים לנו. כבר צריך לדעת, שהמלה החיה הנשארה לנו, המלה הכתובה החיה מפּה לפה, היא היא הדבר האחד שעוד יכול לחזק אותנו זמן־מה.

ואם הספר היה לנו לרועץ, כי אכל את מיטב כוחותינו דור אחר דור, הוא יכול עתה להיות לנו גם למין תקומה או לעורר אותנו. עתה, כי כתלי בתי־מדרשנו נוטים לנפּול, כי החיים הדתיים הולכים ומתפּרקים, – מה עוד לנו זולת הספר החדש שלנו? –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.