מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[פני אדום וצח]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

[פני אדום וצח] / יהודה הלוי

פְּנֵי אָדֹם וְצַח / לְבָבִי לִבְּבוּ.

חֲמָסִי עַל צְבִי

נְתָנַנִי שְׁבִי,

בְּפֶרֶךְ יֵרְדְּ בִּי

וְלֹא נֶעְתַּר לְאָח / קְרָבָיו נִצְרְבוּ. 5

בְּמָה אֶתְנַחֲמָה –

וְהוּא יִתְנַחֲמָה

לְהָרְגֵנִי?, וּמָה

אֲיַחֵל, כִּי בְּפַח / פְּעָמַי עֻזְּבוּ?

הֲיָסוּר מַחֲלִי –? 10

וְגוֹלִי גוֹאֲלִי

לְבָבִי שָׂם צְלִי

וְעַפְעַפָּיו כְּאָח / בְּקִרְבִּי קָרְבוּ.

אֲבָל בִּשְׁתוֹת עֲסִיס

בְּפִיו וּבְתוֹר וְסִיס 15

וְנִטְפֵי מֵי רְסִיס

בְּדֹלַח לַח וְאַחְ- / לָמָה יֵחָֽשְׁבוּ.

"סְתָו עָבַר, וּבָא

זְמָן הָאַהֲבָה.

יְדִידִי, קוּם שְׁבָה 20

וְהַיָּגוֹן רְצַח / בְּכוֹסוֹת עָֽרְבוּ.

כְּבָר נֶהְפַּךְ זְמָן

לְרֵעַ נֶאֱמָן,

וְטַל עָבָיו כְּמָן

לְחוֹשֵׁק נֶאֱנָח / בְּבִכְיָם נָֽדְבוּ." 25

לְנֶגֶד מַחֲנֵה

יְדִידִים אֶעֱנֶה

בְּלֵבָב נַעֲנֶה:

נסים אלרוץ פאח / פקומו נשרבו

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

מקס נורדוי

מאת נחום סוקולוב (עיון)

סימן מובהר ומופת חותך הוא להאישים ענקי-הכשרונות, ל“ארזי-הלבנון” המדעיים, לאדירי-החכמות ולשגיאי הגאוניות השכלית, או המעשית, שהם מעמיקים לפתח במפעלות רוחם את פיתותי החותם של תקופת הזמן, אשר בה חיו והגו ופעלו. אות הוא לעולם, חור ולא יעבור. רוח הגאון הוא “חק תוֹכוֹת” על לוחות קורות דואות. מאווייו ומגמותיו של העם אשר ממנו חוצבו, ואשר סגולותיו, שבהן הוחן מיד אלהי הרוחות לכל בשר, הן מתרוממות בקרבם עד שיא השלמות וגרם מעלות השכלול, מתמצים בתוך תוכם בתכלית המיצוי, ומסתכמים בסך הכל בשורש נשמתם ובעצם הווייתם של היחידים האיתנים והנשגבים הללו. צריך להסתכל בהם דרך שתי אספקלריות מאירות, כדי לראות את דו-הפרצופיות שבהם; כי אמנם מנה אחת אפיים ניתנה להם. מן העבר האחד, הם מצטיינים כצלם דמות עילאה של דורם, כה“פני” של צביונו, כהראי המלוטש של קלסתר פניו הרוחני; ובה בשעה, מהצד השני, כעין ההישג האחרון והגישום השלם של שאיפות הדור ודעותיו ויגיעותיו. וכן גם כשהיו לקברניטי ספינות מפליגות ושטות בתוך זרם-מה, אשר ממקור רוחם היו לו תוצאות, באשר כי הם פילגו לשטפו תעלה; יש אשר הזרם ההוא הוא לא רק נפעל על ידיהם, אך גם פועל עליהם, ומפלס בשבילם גם את נתיבם הם, עד שהם נעשים בבת אחת, וכמעט במידה שווהף גם למנהיגים גם למונהגים; כי שתי התכונות האלה, שנראות בעיני המבקרים המרפרפים כנבדלות זו מזו, לאמיתו של דבר, הן מתלכדות ולא מתפרדות, לא כתחומין יונקים זה מזה, אלא כתחומין נבלעים זה בזה. המבקר, החופש את האמת הגנוזה בחביון התרבות, והחודר חדרי ההוויה הנפשית, עומד משתאה לפני התופעה הזאת; וכשעיניו בחונות ובורגות לפני ולפנים מן המסך ה“לכאורתי”, הוא מגיע לידי הכרה, שאין שתי התכונות האלה סיבה ותולדה, כמו שהדבר מסקר בהשקפה ראשונה, אלא שתי תולדות נובעות ממקור סיבה עליונה וטמירה, שהיא סוד האישיות, שעליה דנים, ושהמקור הוא אחד ויחיד במינו, אלא שצריך לתפוס בהרגשה אמנותית דקה – את עומק אופיה של האישיות ההיא, ולא לנסות לאחזה בצבת של ניתוח גס והגדרה של מיון בעלמא, כדרך הפחותים שבחוקרי גרמניה, אשר כמה ממבקרינו מחקים אותם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.