פְּנֵי אָדֹם וְצַח / לְבָבִי לִבְּבוּ.

חֲמָסִי עַל צְבִי

נְתָנַנִי שְׁבִי,

בְּפֶרֶךְ יֵרְדְּ בִּי

וְלֹא נֶעְתַּר לְאָח / קְרָבָיו נִצְרְבוּ. / 5

בְּמָה אֶתְנַחֲמָה –

וְהוּא יִתְנַחֲמָה

לְהָרְגֵנִי?, וּמָה

אֲיַחֵל, כִּי בְּפַח / פְּעָמַי עֻזְּבוּ?

הֲיָסוּר מַחֲלִי –? / 10

וְגוֹלִי גוֹאֲלִי

לְבָבִי שָׂם צְלִי

וְעַפְעַפָּיו כְּאָח / בְּקִרְבִּי קָרְבוּ.

אֲבָל בִּשְׁתוֹת עֲסִיס

בְּפִיו וּבְתוֹר וְסִיס / 15

וְנִטְפֵי מֵי רְסִיס

בְּדֹלַח לַח וְאַחְ- / לָמָה יֵחָֽשְׁבוּ.

"סְתָו עָבַר, וּבָא

זְמָן הָאַהֲבָה.

יְדִידִי, קוּם שְׁבָה / 20

וְהַיָּגוֹן רְצַח / בְּכוֹסוֹת עָֽרְבוּ.

כְּבָר נֶהְפַּךְ זְמָן

לְרֵעַ נֶאֱמָן,

וְטַל עָבָיו כְּמָן

לְחוֹשֵׁק נֶאֱנָח / בְּבִכְיָם נָֽדְבוּ." / 25

לְנֶגֶד מַחֲנֵה

יְדִידִים אֶעֱנֶה

בְּלֵבָב נַעֲנֶה:

נסים אלרוץ פאח / פקומו נשרבו