מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ימים דובבים

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שירי אנדה פינקרפלד, הוצאת “זוהר” תרפ"ט


קצרים-קצרים השירים: ניד-ניד, הרף-עין. יש והשיר נראה כקטע משיר; אך יש והוא קבוּע איתן במסגרתו הלבנה ואין להוסיף או לגרוע. יש תדמה: רגע מרגעי הזמן תפוס בכף והנקוּדה המסיימת בהולה לבוא בעוד מועד, בטרם חדל הרגע מפרכוסיו. ויש תדמה כי רק זכר-הרגע היה זה, וכי בין הריש ובן ביטוּיו מפריד מרחק-מה של הגות, הרהור. אז עצור קול השר כקולו של מתוַדה והשיר שקט, קט. השקט הרי בעצם מהוּתה של המשוררת והיא שבה אליו כשוּב מארצות-נוד אל ארץ מולדת.

בְּהוֹלְלוּת שִׂמְחָה

לְשִׁקְטִי יִחַלְתִּי,

לְגַנִּי הַבּוֹדֵד.

עוֹד הֶמְיָה תִּרְדְּפֵנִי וְשִׂמְחַת הַיַּיִן.

אַךְ אֲנִי כְּבָר שַׁבְתִּי אֵלַי.

עַל בִּרְכֵּי דְמָמָה מִצְחִי אַנִּיחַ.

אמנם במקום אחר כתוב: “בת-חדוה אנכי”. אך חדוַת-החיים של א. פ. אינה עוברת על גדות-הלב, לגלוש מהם בניבי שיר. ברכת-החדוָה שמוּרה לה עמוק במעמקים, מגן לימי תוּגה. המבט מופנה כלפי פנים, המבט המתבונן, השוהה. אולי בא רושם זה משום שקיפוח הרחש שהסתנן, כביכול, עקב שהייה. שקיפוּת הרחש כשקיפוח הבטוי הנן מסגוּלותיה היקרות של א.פ.; בשיר הבא מגיעה הסגולה הזאת לשׂיאה:

הִרְגַּעְתַּנִי, אֱלֹהִים,

בְּתִתְּךָ בִּי יֶלֶד.

לְמִשְׁאֲלוֹתַי מִמְּךָ

תְּשׁוּבָה אַחַת הֲשִׁיבוֹתָ לִי:

זֶרַע חַיִּים זָרַעְתָּ בִּי.

וּשְׁקֵטָה לֹא אוֹסִיף שְׁאוֹל.

לִרְגָעִים, רִגְעֵי סֵבֶל וּמְרִי

וְאָמַרְתָּ לְיַלְדִּי

לְהָנִיעַ בְּחֵיקִי בְּיָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ הַזְּעִירָה.

וְהִנְנִי שׁוּב שְׁקֵטָה

אַרכִּין רֹאשִׁי לְפָנֶיךָ.

השיר הזה הוא אחד הטובים שבקובץ, אך לא האָפייני מכולם. יש שירים נועזים יותר, חדישים יותר מגוּונים יותר. כולם כאחד חפשיים ממסורת ה“בית”, פרוקי-נטל-החרוז, קלי-רגל ובוטחים. הלשון גמישה, עסיסית קולעת – לשוננוּ העברית.


תרפ"ט

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

הפרש

מאת אלתר לוין (שירה)


“הַאִם לֹא רְאִיתֶם הַיְּפֵהפִיָּה?”

פָּנָה פָרָשׁ אֶל הָרוֹעִים;

“הַיְפֵהפִיָּה עַל הֶהָרִים!”

עָנָה רוֹעֶה אֶת הַפָּרָשׁ.


צָהַל פָּרָשׁ, סוּסוֹ צָהַל,

גִּמֵא אֶרֶץ אֶל הֶהָרִים;

“הַאִם לֹא רְאִיתֶם הַיְּפֵהפִיָּה?”

שָׁאַל אָהֳלֵי בְנֵי זֻלַּיְקָה.


דּוּמָם יוֹשְׁבִים בְּנֵי הָאֹהֶל,

אֵין כָּל מַעֲנֶה לִבְנֵי הָרִים;

“הָבוּ מַהֵר הַיְּפֵהפִיָּה!”

הִרְעִים פָּרָשׁ, חַרְבּוֹ שָׁלָף.


אִלְּמִים יוֹשְׁבִים בְּנֵי זֻלַּיְקָה,

בֵּין אֹהָלִים עוֹמֵד אַחְמָד.

“פֹּה לֹא הָיְתָה הַיְּפֵהפִיָּה!”

עָנָה–וַיִּשְׁלַח יַד לַחֶרֶב…


“עֲלֵיכֶם רוֹבְצָה אָלַת אַלְלָה!”

נִשְׁמַע רַעַם קוֹל הַפָּרָשׁ;

"יִכְזֹב שֵׁבֶט כָּל זֻלַּיְקָה

וְרוֹעֶה נֶאֱמָן אַל יִכָּזֵב!"


כָּכָה סָעַר מוּל הַגְּבָרִים

וַיִסְתָּעֵר עַל כֻּלָמוֹ;

“עֲמֹד רֹאשׁ כֶּלֶב!” רָעַם אַחְמָד

וַיִסְתָּעֵר עַל הַפָּרָשׁ.


קוֹל פִּיפִיוֹת, קִשְׁקוּש סְיָפִים,

קִלְלַת נָבִיא, שְׁבוּעַת נָקָם;

מִן הָאֹהֶל הַיְּפֵהפִיָּה,

הַיְּפֵהפִיָּה מִתְגַּנָּבֶת–


“הֶרֶף, עוֹמר בֶּן-עַבְּדַלָּה!”

גָּנְחָה תַמְרוּר הַיְּפֵהפִיָּה:

זִנְקָה מַהֶר חֶרֶב עוֹמָר,

צָהַל רוּחַ בֶּן עַבְּדַלָּה.


בֵּין זְרוֹעוֹתָיו הַיְּפֵהפִיָּה

יָטוּשׁ, יָעוּף חִישׁ הַפָּרָשׁ:

וְעַל הֶהָרִים זַעַם אַחֲרוֹן

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.