מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

רִשּׁוּמִים בַּדֶּרֶךְ

מאת: ישראל אפרת

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

א. אַקְרוֹפּוֹלִיס


שִׁבְעָה נֵרוֹת לְבַנְבַּנִּים גְּבוֹהִים

עַל מַפָּה כְּחֻלָּה –

שֻׁלְחָן עָרוּךְ

לִכְבוֹד אוֹרְחִים נַעֲלִים

שֶׁעוֹד מְעַט יָשׁוּבוּ מֵאוֹלִיְמפּוּס

בַּעֲגָלוֹת וָצַהַל.


ב. עֲלָטָה


עֲלָטָה לַחָה כָּבְשָׁה כָּלִיל אֳנִיתָּנֵוּ:

אֵיפֹה מַעֲקֶה, סִפּוּן וָקִיר?

אֵי הַנּוֹסעִים כֻּלָּם מִמָּתְנֵיהֶם וָמַעְלָה?

רַק הָרַגְלַיִם לְלֹא מוּשׁ נָעוֹת כְּמוֹ כַּנְפֵי טַחֲנָה.


צוֹפָר צָרוּד תּוֹקֵעַ וְהַהֵד

חוֹזֵר בִּטְנִי אִטִּי כְּמוֹ נִסּוּר קְרָשִׁים.

כָּךְ כָּל שְׁעוֹת צָהֳרַיִם.


עַד מִתְבַּהֵר עִגוּל סְבִיבֵנוּ

וְהַנּוֹסְעִים לַחֵי פַּרְצוּף שָׁבִים מֵהַמֶּרְחָק

פִּתְאֹם לָאֳנִיָּה.


וְאוֹר עוֹלָם עוֹלָה לִפְנֵי שְׁקִיעָה.

רַק בְּשֹוּלֵי שְׁחָקִים קִרְעֵי הָעֲלָטָה

כְּמוֹ רְשָׁתוֹת דַּיָּג תּוֹלֶה עַל הַגָּדֵר

לְהִתְיַבֵּש לְדֵיג מָחָר.


וּבֵין גַּלִּים נִצְנוּץ קְשָׁתוֹת

וּכְבָשִׂים צְחוֹרִים בָּאִים בַּתּוֹר לְהִשָּׁחֵט

בַּחֲתִיכָה שֶׁל קֶשֶׁת

לְכֵרָה טִקְסִית גְּדוֹלָה שֶׁתֵּעָרֵךְ הָעֶרֶב.


ג. שְׁחָפִים


שׁוֹקֵעַ הַיּוֹם חֲצִי אֵשׁ וַחֲצִי לַיְלָה

וְהָאֳנִיָּה נֶחְתְּמָה וְעוֹמֶדֶת לְהַפְלִיג.

שְׁחָפִים הִתְנַטֱּעוּ עַל גַּלִּים אֲפֵלִים

כִּמְשֻׁלָּשׁ צָפוּף שֶׁל פְּרָחִים לְבָנִים

וְהַחֹד אֶל עֶבְרֵנוּ:

בִּצְרִיחוֹת עַלִּיזוֹת קִדַּמְנוּ פְּנֵיהֶם

וּרְאֵה, כֹּה מַהֵר –

מַה דוֹּפֵק אֳנִיּוֹת אֲנָשִׁים בְּלִי רַחֵם? –


גַּעְגּוּעִים לֹא גוֹוְעִים בְּהַגִּיעָם אֶל הַחוֹף,

רַק הוֹפְכִים כִּוּוּנָם בְּדֶרֶךְ שֶׁל מַטָּה

מְרֻפֶּדֶת דֶּשֶׁא מָתוֹק מְרִירִי.

עָמֹק עָמֹק

מַעְיָן מְפַכֶּה וְהַנֶּפֶשׁ טוֹבֶלֶת

בְּגַעְגּוּעִים טְהוֹרִים עַל גַּעְגּוּעִים רִאשׁוֹנִים.

כָּך בּוֹרְגִים גַּעְגּוּעִים תּוֹךְ עַצְמָם

עַד הַשֶּׁקֶט עוֹקֵר מֵהַבַּיִת וְחֵטְא

כִּצְרָצַר בַּקִּירוֹת. כָּךְ רָצִים אֲנָשִׁים

כִּמְטֻטָּלוֹת פְּרוּעוֹת בַּחֲנוּת שֶׁל שָׁעָן –

מַה דּוֹפֵק אֳנִיּוֹת אֳנָשִׁים בְּלִי רַחֵם?

אֳנִיָּתֵנו יוֹצֵאת מֵהַחוֹף, מִתְפַּתֶּלֶת

בֵּין כֵּפִים פְּרַקְדָּנִים כַּחֲנוּטֵי מִצְרַיִם

שֶׁעוֹד בֹּהַק אָדֹם מְהַבְהֵב עַל לֶחְיֵיהֶם,

וּשְׁחָפִים אֲפֵלִים מְרַחֲפִים עַל רָאשֵׁינוּ בְּלִי קוֹל.


ד. רוֹזֶנְקְרַץ נוֹסֵעַ בָּאֳנִיָה


רוֹזֶנְקְרַנְץ אִישׁ הַבְּדִיחוֹת. כָּל הַיּוֹם

הוּא עוֹנְדָן עַל צַוָּאר כְּמוֹ זֵר וְרָדִים

וְצוֹבֵט וּמַגִּיִּשׁ עוֹד אַחַת עוֹד אַחַת

וְנַפְשׁוֹ נְמַסָּה בְּגַלֵּי עֲדָנִים

בִּפְרֹץ מִסָּבִיב לוֹ מְחִיאַת הַכַּפַּיִם.


אַךְ עִם עֶרֶב בְּבוֹא הַשָּׁעה הַמְהֻרְהֶרֶת

בְּהִזָּרֵק בְּרַחֲבֵי הַשָּׁמַיִם שְׁתִיקוֹת

בּוֹעֲרוֹת וּכְחֻלּוֹת

וְגַלִּים וְנוֹסְעִים מְטַיְלִים אֲצִילִית

הוּא לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים עִם עֲנִיָבה שְׁחוֹרָה

וּבְשֻׁמָּן בּוֹהֵק יְדַשֵּׁן פַּדַּחְתּוֹ

וְנִכְנָס לְסִפְרִיָּה מוּאֶרֶת רֵיקוּת.

וְעַל סַפָּה רַכְרַכָּה שֶׁל זָהָב יֵרָדֵם

עַל כֶּתֶף גְּבִרְתּוֹ.

ה. בֹּקֶר בִּמְבוֹאוֹת הַחוֹף


פִּתְאֹם בְּשׁוּלֵי הַשָּׁמַיִם,

מֵאַפְרוּרִית מַתֶּזֶת גִּצֵּי אֵשׁ לְבָנִים

נִתְקַלֵּף כְּעֵין מַלְאָךְ יָרֹק וְהִמְרִיא

עִם לַפִּיד בַּיָּד.


כְּעֵין גְּבוּרָה עַזָּה נִשְּׂאָה אֵלַי, מַצְלִיפָה

גַּלִּים בָּאֲוִיר,

הִרְגַּשְׁתִּי כְּבֵדוּת הֲרָרִית מֵאֲלַכְסוֹן אָרֹךְ.


וּרְאֵה, כְּכֹל אֲשֶׁר קָרַב כֵּן לֹא קָרַב,

וּכְכֹל אֲשֶׁר נִשָּׂא כֵּן לֹא נִשָּׂא,

כְּמוֹ נָע הַמֶּרְחָק, נָע יַחַד אִתּוֹ,

עֲטָפוֹ כְּטַלִּית.

וְאַט אַט עָבַר מִנֶּגְדּי מוּשַׁט הָאֵשׁ וְאֵיתָן,

כְּמוֹ שְׁלִיחוּת רְחוֹקָה –


ו. מַנְהַטְן עַל מַגָּשׁ


עוֹד שֶׁמֶשׁ מִתְנַפֶּה דַּק-דַּק כְּמוֹ עֲרָפֶל זָרוּחַ

וּמֵרָחוֹק, רְאֵה

מַנְהַטְן צָף עַל טַס בַּיָּם

עִם מִגְדָּלִים עַתִּיקֵי כֶסֶף פִילִיגְרָן

כְּמִגְדְּלוֹת בְּשָׂמִים עִם צֵאת נִשְׁמַת שַׁבָּת,

אוֹ כְּמוֹ יְדוֹת סִפְרֵי תּוֹרוֹת,

אוֹ טַס מְלֵא בַּקְבּוּקִים מִכָּל שִׁעוּר קוֹמָה

מֶלְצַר צָעִיר הֲדוּק מַדֵּי צְבָעִים

נוֹשֵׂא עַל אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יָד אַחַת

לְאוֹרֵחַ מְכֻבָּד נָטָה לָלוּן.

מַנְהַטְן צָף עַל טַס בַּיָּם –


ז. זִגְזַגִּים בִּזְמַן


הָרְחוֹב, הַחֲנֻיּוֹת, וּבִקְצֵה הָרְחוֹב

הַמַּכְתֵּש וְהָעֱלִי,

וְהַבְּדִידֻיּוֹת הַצְּפוּפוֹת בַּמִּצְעָד מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים –

הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה.


וַאֲנִי – שָׁנָה עֲגֻלָּה נוֹסֶפֶת

מִתְהַלֶּכֶת בְּהִירָה חַדָּה כַּחֲתוּכַת זְגוּגִית

בְּתוֹךְ אֶשְׁתָּקַד.

וְשׁוּב אֲנִי עוֹשֶׂה קֶפֶל בְּנַפְשִׁי

וּמַתְחִיל אֶת חַיַּי עוֹד הַפַּעַם מֵעַכְשָׁו

רְצוֹנִי לוֹמַר: מֵאֶתְמוֹל –

מֵעַכְשָׁיו מֵאֶתְמוֹל הַיְנוּ הָךְ לְאָדָם הַחוֹזֵר לַנֵּכָר.


וְאוּלָם לוּ פָרַמְתִּי פִּתְאֹם אֶת כָּל קְפָלַי

מַה יְרֵחוֹת עֲגֻלִּים הָיוּ נוֹשְׁרִים מִבְּשָׂרִי,

וְכָאן אִישׁ לֹא הִבְחִין.


ח. צַיִד בַּגַּן


הָיִיתִי גַּם אֲנִי מִסְתַּלֵּק מִמְּחִצָּתו ֹ

בַּסַּפְסָל הַצָּפוּף,

פָּנָיו וּבְגָדָיו כֹּה הִרְחִיקוּ


וְשׁוֹטֵר הִתְהַלֵּךְ לְרוּח הַגַּן

זוֹרֵק וְקוֹלֵט אַלָּתוֹ כְּהִלֵּל לַפִּידוֹ,

פִּתְאֹם וְרָאָהוּ.

יָדוֹ הָעַזָּה הִתְאַחְזָה בִּכְתֵפוֹ

וְשָׁלַתְהו ּ כְּשֶׁרֶץ אֶל עָל –

רְאִיתִים מִתְרַחֲקִים בֵּין עֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם:

הַצַיָּד וְצֵידוֹ:


וִילָדִים שִחֲקוּ וְאִמּוֹת שׂוֹחֲחוּ,

אַךְ כְּתֵפִי נִבְהֲלָה כָּל הַיּוֹם –


ט. נוֹסְטַלְגְּיָה


בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כָּאן יָבוֹאוּ כֻּלָּם

לְמִסְעָדָה מְפֻלְפֶּלֶת. תַּבְשִׁיל וְתַמְחִיר

עִם בָּנִים וּנְכָדִים שֶׁעָשׂוּ בִּמְדִינַת הַזָּהָב.

וּבִקרֹב הַכַּנָּר יַזְמִינוּ נְגִינוֹת

מְתוּקוֹת עֲצוּבוֹת

מֵהַיָּמִים הַיְרֻקִּים שֶׁל אַהֲבָה וּדְמָעוֹת,

שֶׁל חִדּוּש ׁ עַד הַיְסוֹד.


הַכַּנָּר מְנַגֵּן וּנְגִינוֹת עֲצוּבוֹת מְרַקְּדוֹת

עַל כֻּפְתּוֹת מִתְקַמְּרוֹת מִתּוֹךְ מְרַק הַזָּהָב,

וּשְׂפָתַיִם מַבְרִיקוֹת מִשֻּׁמָּן.


י. טֶרֶם-חֹרֶף בַּעֲיָרָה


בְטֶרֶם הַחֹרֶף יָבוֹא לַעֲיָרָה

טוֹעֶמֶת לָשֹוֹן לֵחַ קַר וְיֵינִי.


בְּטֶרֶם הַשֶּׁלֶג יָבוֹא לַעֲיָרָה

תְּרַפְרֵף לַבְנוּנִית בֵּין עֵצִים לִפְנוֹת עֶרֶב.


וּבְטֶרֶם הַקֶּרַח יָבוֹא לַעֲיָרָה

סוֹמֵר הַנָּהָר הָאָרֹךְ כְּחָתוּל.


וּבְטֶרֶם כְּפוֹר דַּק יִתְגַּנֵּב בַּלֵּילוֹת

גֻּלְגֹּלֶת הַדְּלַעַת נֶעֶלְמָה מִכָּל סַף.


יא. כִּכָּר בְּלֵיל שֶׁלֶג


שְׁנֵי פַּסֵּי רְחוֹבוֹת נוֹצְצֵי לַבְנוּנִית

נִפְגָּשִׁים וְקָמִים כְּסַכִּין

בְּקַו מְאֻנָּךְ –

הַשֶּׁלֶג נוֹטֶה לְעוֹלָם גֵּאוֹמֶטְרִי.


וּפָרֹכֶת לְבָנָה עַל פְּנֵי חוֹמוֹת אֲפֵלוֹת

מִתְמַזֶּגֶת עִם רָקִיעַ שֶׁאֵינוֹ הַשַּׁמַיִם

וּתְהִי לְצִפְחָה –

קַח קִרְטוֹן וַחֲקֹק חִזָּיוֹן שֶׁל אֶבְקְלִידֶס.


לַבְנוּנִית כְּפוֹרִית-כְּחֻלָּה:

אֵין אִישׁ וְאֵין כֶלֶב, אֵין נִיד שֶׁל דָּבָר.


רַק שָׁם מִמַּעְלָה בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר

תּוֹךְ כַּדּוּר שֶׁל אוֹר מִסָּבִיב

לְגֹבַה פָּנָס

אִמִּי הַכְּשֵרָה מוֹלַחַת בָּשׂר.

ישראל אפרת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל אפרת
יצירה בהפתעה
רקע

מי אנוכי?

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)


הוא רץ אנה ואנה בבית-המדרש הריק.

פתאום עמד וישאל את עצמו:

– מי אנוכי? רבונו-של-עולם, מי אנוכי?


– מי אנוכי? בני אדם קוראים לי בריל חנטשי’ס, רצונם לאמר, בריל בנה של חנטשי, אבל האומנם באמת בריל חנטשי’ס אני? הלא זה שמי ולא אנוכי. הבית שיגור בו הרב נקרא בשם “תחת הדג” ואני – בריל חנטשי’ס, ו“תחת הדג” אינו הבית, ובריל חנטשי’ס אינו אני…


– בכאן יודעים אותי, הכול יודעים אותי, הכול יודעים מי הוא בריל חנטשי’ס; אבל בחוץ-לארץ, למשל, באמריקה, אם יעמוד שם איש בבית המדרש, ויקרא לפתע-פתאום: בריל חנטשי’ס, הידע איש אל מי הוא מתכון?


– שאני הכא. בכאן כל השומע יצחק, יניע ראש, יעוות פנים, יקרוץ עין – הכול יודעים. אחד אומר הבטלן, משנהו: המשוגע, השלישי יעלה על לבו איזה דבר מגונה אחר, הרביעי יזכור, כי נקראתי בשם דודי המת, להקים את שמו, ועל כן שמי בריל… אחת היא חוה, אשר תאנח לזכר שמי. יודעת היא, כי יתום נעזב אנוכי – –


– אבל באמריקה, במקום שאין איש יודע את אמי חנטשי, הסוחרת בבצלים, את בריל החקרן – דודי, אחי אמי, ששם אינם יודעים שבריל חנטשי’ס הוא המשוגע, הבטלן, היתום ואפשר גם החקרן, – היעשׂה שם שמי איזה רושם? לא יעשה!


– הלא יודע אני, מי אנוכי! הלא בעצמי אמרתי: היתום, הבטלן, המשוגע ואולי גם החקרן…


– וכי לא משוגע אני? היעמוד אדם בריא ויחקור מי הוא? אדם הוא אדם, אני ושמי בריל חנטשי’ס! לו הייתי בית, אפשר שהיו קוראים לי: “תחת הדג”, לו הייתי אסיר במהפכת, אז היה לי טלאי על הכתף ומספר על הטלאי, ונקראתי במספרי: השלושה-עשׂר, השמונה-עשׂר… לוא היה אבי המפרנס והמכלכל, ולא בטלן סמוך על שולחן זוגתו, אז היו קוראים לי בריל שמריל’ס ולא בריל חנטשי’ס… אמת, שקשה לבטא: בריל שמריל’ס, אבל ההכרח לא יגונה, ותפארת הקריאה אינו כלום – אדם ושמו! ואולי לא היו מרבים אז לשׂיח ולדבר בי.


– אבל איך שיהיה, איך שהייתי נקרא, אדם הייתי ואדם הנני…


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.