מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לְעוֹרְכֵי "הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר"

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לְעוֹרְכֵי “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” / יוסף חיים ברנר


לידידַי עורכי “הפועל הצעיר” ביפו.

במחברתי האחרונה “מכאן ומכאן” הבעתי על פי דרכי את אשר בלבי בדבר העתונות 1הארצי-ישראלית, ש“יסודה”: דלות חמרית ורוחנית, חוסר עניינים ממשיים וסביבה של שנוֹררות. אמנם, אין בעתונות זו אותה השארלאטאניות הגדולה שבעתונות הצהובה האירופית, אבל תחת זאת הלא אין בה גם כשרון-המעשה וגודל-ההשפעה של זו החוטאת והנשכרת, של זו המיועדת למאות אלפי קוראים; ואם זו מעוררת בלב כל איש ישר באמת שנאה וכאב, הנה העתונות שלנו, הארצי-ישראלית, החוטאת ואינה נשׂכרת, המיועדה לעשרות ולמאות קוראים וכולה סמל-הדלדול, אינה יכולה להעיר, כמובן, אלא מה שהבעתי: בוז. ידעתי, אמנם, כי יש לנו עתון-ז’וּרנאל אחד בארץ-ישראל, כלי מבטאם של החלוצים הפועלים העברים המעטים, – – – 2שעם כל צדדיו השליליים המוכרחים, בסיבת כוחותיו המצומצמים, יש בו בעצם הרבה צדדים חיוביים אמיתיים, ובכל אופן, קווים טראגיים עמוקים, בנשאו בידו דגל האמת המציאותית, ולא ידבר אך טוב, ועליו – סבל הגורל העממי; ידעתי, כי העתון הזה – “הפועל הצעיר” – הוא יוצא מן הכלל, הראוי לבוז (“האחדות” 3עוד לא היתה בשעה שרשמתי את הדברים – – – 4, אבל לא עלה גם על דעתי, שהבנתי וידיעתי זו בנוגע ל“הפועל הצעיר”, היוצא מן הכלל, יש בהן בכדי למנוע אותי מתאר, כפי יכולתי ופי השגתי, את האתמוספירה הכללית, הריקנית והשקרנית, המדברת אך טוב, של עתונותנו העברית הצעירה, שהבלטתי בעתון בדוי, אשר אין כדוגמתו בין כל עתונינו, ואיך היה צריך להרגיש עצמו באתמוספירה שכזו אותו בעל-הרשימות הזר והמגוחך… – – – 5


מכל זה תוכלו להבין, ידידי, מה נשתוממתי ומה נחמץ לבבי כאשר הוגד לי היום בשמכם, שאתם, עורכי “הפועל הצעיר”, – – – 6, מוצאים את עצמכם נעלבים על-ידי “הקאריקאטורה הצינית”, אשר כתבתי עליכם!… מרא דאברהם!…


מובן, שלא על זה שכתבתי במחברתי הנקובה מה שכתבתי אני מצטער (כך מצאתי לנכון, ואחרת לא יכולתי, ויהיה הרושם מה שהוא!), כי אם עליכם! רשות היתה לי, לכאורה, לקוות, שאתם תעמדו על מרום תעודתכם גם בנדון שכזה, לא תדאגו למה שיאמרו הבריות, שאינם יודעים את מערכתכם ואת מהותה וכשידפדפו במחברתי 7 יחשבו שלה אני מתכוון בשרטטי את “העתון הציוני” של שעובדיה תומרקין! 8


ועוד: 9הן אתם יודעים, כי בגמרי את מחברתי רציתי להדפיסה אצלכם, אלא שתנאים טכניים עיכבו ושבּעת שכתבתי את דברי ה“קאריקאטורה” הייתי אני העוזר היחידי 10של “הפועל הצעיר” ואם יש כאן איזו כוונת-קאריקאטורה לעתון זה ולעורכיו (מה שאינו עולה על הדעת!) אז – – למה אתם נעלבים יותר ממני? – – – 11

ידידכם

י' תמוז, התרע"א. י. ח. ברנר


הנני שולח לכם את המכתב הזה, ואם אתם רוצים, פרסמוהו, אבל, כמובן, בלי כל שינויים. נתתי אל לבי, שאולי באמת הסיבותי לכם כאב שלא במתכוון. ורוצה אני להמעיטו במה דאפשר. אתם יודעים, עד כמה רחוק אני מכוונה להרע לכם. ואת זה אין אני אומר בכדי להתנצל לפניכם ולהשיב לי את יחוסכם הידידותי אלי… זה הדבר האחרון לא איכפת לי כלל וכלל, כי אני, ברוך השם, יכול לחיות גם בלי רגשי ידידות אלי משום צד. אדרבה,כך הרבה יותר טוב. והיו שלום!


ידידכם מרחוק הנ"ל. 12


  1. מתחילה נכתב ונמחק: את הבוז אשר בלבי להעתונות –  ↩

  2. מוסף על גבי השורה ומחוק: (לא עסק ציוני פרטי של איזה עובדיה תומרקין).  ↩

  3. שבועון “פועלי–ציון” בארץ–ישראל, תר“ע–תרע”ה.  ↩

  4. מחוק: בערך לפני יותר משנה.  ↩

  5. מחוק: שכתב את –  ↩

  6. מחוק: זה העתון, אשר אני וחברי (כגון ר' בנימין וא. ציוני) עובדים בו כמעט כל ימי מגורינו בפלשתינה בחיבה ובכבוד.  ↩

  7. מתחילה נכתב ונמחק: וכשיקראו את מחברתי.  ↩

  8. שם עורך “המחרשה” ב“מכאן ומכאן”.  ↩

  9. מתחילה נכתב ונמחק זה אחר זה: ולאחרונה: / ולבסוף:  ↩

  10. מתחילה נכתב ונמחק: הראשי.  ↩

  11. מחוק: אזי הרי גם אני לכם אח–לקאריקאטורה…  ↩

  12. המכתב לא נתפרסם ב“הפועל הצעיר” ומובא כאן על–פי טיוטה שנשתמרה בין ניירות–העזבון של י. ח.ב.; בשוליים רשומות שתי הוספות. אחת: “אני בציורי הא”י: ‘אגב–אורחא’, ‘בין מים למים’, ‘עצבים’, רשימותי ב‘הפוה"צ’, וגם ב‘מכאן ומכאן’ אין אני מתכוון לתאר את החיים הארצי–ישראליים, אלא – אומר ישר – מכתבים אני כותב לחברי הקרובים על חיי אדם שכמותני [מתחילה נכתב ונמחק: על חיי אני] בארץ–ישראל. ולכן כשבאים ואומרים לי, שאת החיים האלה איני יודע ואני רואה רק מהרהורי–לבי – אין לי לערער על הטענה הזאת“. והשניה: ”אח“כ נמלכתי, שכל הענין הוא טיפשי יותר מדי. כתבתי מה שכתבתי ו– иаплевать» «[רוסית, במובן: שטוּת, יורק אני על כל זה]. כחודש ימים לאחר היכתב המכתב פירסם י. ח.ב. ב”הפועל הצעיר“, שנה רביעית, גליון 21, 10.8.1911, את מאמרו ”הז‘אנר הארצי–ישראלי ואביזריהו“ (כל כתבי ב., הוצאת הקיבוץ המאוחד, כרך שני), בו עמד בהרחבה על ענין ”מקומו של הישוב הארץ–ישראלי הנוכחי בספרותנו היפה“, ושילב בו, במחצית השניה, הרבה מאוד מן האמור במכתב שלפנינו: בגליון הסמוך של ”הפועל הצעיר, בא מאמר מאת ר’ בנימין בשם “הז'אנר הארץ–ישראלי”, והוא מעין תשובה לדברי י. ח. ב.; שני המאמרים מאוחדים על–ידי כותרת–משנה: “ממכתבים פרטיים”, ראשון ושני.  ↩

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. בחורף (פרוזה)
  4. פת לחם (פרוזה)
  5. האינטליגנציה מהי? (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

לכינוסה של האגדה

מאת חיים נחמן ביאליק (עיון)

האגדה העברית הכתובה היא התבנית הספרותית העיקרית, ששלטה כמה מאות שנים בעולם היצירה החופשית, העממית והאישית, של האומה הישראלית.

על־פּי מהותה אין האגדה חזיון ספרותי ארעי ועובר, אלא היא יצירה קלַסית של רוח עמנו, יצירה, שיש לה פירות לשעתה וקרן קיֶמת לדורות. בעיקרה וּבכללה הרי היא אחד מן הגִלויים הגדולים של רוח האומה ואישיה. כמה דורות ואישים שִקעו בה, מדעת או שלא מדעת, את כֹח יצירתם המעולה ואת כל עושר רוחם; כמה דורות טפלו בבנינה וּבשכלולה עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו, עולם נפלא וּמיוחד עם חִנוֹ שלו ועם יפיו שלו, ויצירה כזו – אי־אפשר שלא יהא בה הרבה מן הנצחי והעולמי, שצריך להשאר קַיָם כמו שהוא, בצלמו וּבדמותו, בתור יצירת מופת לדורות עולם.

מצד התוכן כוללת האגדה הרבה ענינים מהשקפות העם ואישיו על האומה הישראלית וקניניה הלאומיים, על חיי עולם וחיי שעה שלה, על מאורעותיה ועתידותיה, על גדולי האומה, קורותיהם וּמעשיהם, דרכיהם וּמדותיהם, על האדם והעולם, על הדעות והאמונות, על חכמת החיים ועל כבשונו של עולם (או ה“שאלות הנצחיות” בלשון האחרונים), על “מלכותא דארעא” ועל “מלכותא דרקיעא” וכו' וכו'. סוף דבר: אין לך מקצוע של הרגש והמחשבה – כמובן, מאלו שהגיע להם כֹח הדעת והדמיון בימים ההם – שלא נגעה בו האגדה מצד שהוא.

וּמצד הצורה באו באגדה כמעט מכל הסוגים הספרותיים שהיו נוהגים בישראל במקצועות האמורים באותם הימים: ספורי מעשים ושיחות, ציורים ממשיים ודמיוניים, דרשות וּמאמרים, משלים וחדודים, דברי פיוט ושיר, גוזמאות ודברי הבאי ודברי בדיחות, לשון חכמה וחידות וכו' וכו'.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.