“שְׁמַע!” – סָח אֲגָם לַיְאוֹר: "אֶתְמַהּ עָלֶיךָ, רֵעַ:
לִתְנוּעָתְךָ אֵין קֵץ וָסוֹף;
תָּמִיד תִּזְרוֹם, תָּמִיד תִּשְׁטוֹף.
כְּלוּם בֶּאֱמֶת אֵינְךָ יָגֵעַ?
תָּמִיד תִּשָּׂא מַעֲמָסָה –
שָׁעָה-שָׁעָה וְחֹדֶשׁ-חֹדֶשׁ:
סְפִינוֹת-נוֹסְעִים, סְפִינוֹת-מַשָּׂא
וְרַפְסוֹדוֹת מְלֵאוֹת עַד-גֹּדֶשׁ.
לֹא אֲדַבֵּר כְּבָר עַל סִירוֹת
שֶׁיִּשְׁרְצוּ לַעֲשָׂרוֹת!
מָתַי, סוֹף-סוֹף, תִּיעַף וְתֵלֶא
מֵעֹל חַיֵּי-טִרְחָה כָּאֵלֶּה?
הוֹי, מֶה עָדִיף חֶלְקִי! מַה טּוֹב לִי בָּעוֹלָם!
מוֹדֶה אֲנִי אָמְנָם: אֵינֶנִּי מְפֻרְסָם;
אֵינִי חוֹצֶה מַפּוֹת לְאֹרֶךְ כָּל הַחֶבֶל
וּשְׁמִי אֵינוֹ מוּשָׁר בְּפִי נוֹגְנֵי-הַנֵּבֶל;
אוּלָם כָּל אֵלֶּה – שְׁטוּת וָהֶבֶל!
לְעֻמַּת זֹאת אֶשְׁכַּב בַּטִּיט
שֶׁל מִשְׁקָעִי הָרַךְ בְּשֶׁקֶט
כְּמוֹ עַל כֶּסֶת אֲמִתִּית,
מַמָּשׁ כִּגְבֶרֶת מְפֻנֶּקֶת.
וְטִרְדּוֹתָן הַנִּפְסָדוֹת;
אַף עֹל סִירָה אֵינִי יוֹדֵעַ.
רַק יֵשׁ וְלִפְעָמִים עָלַי יִתְנַעֲנֵעַ
עָלֶה, שֶׁרוּחַ קַל יִתְנֶנּוּ אֶל חֵיקִי.
אֱמֹר בְּעַצְמְךָ: כְּלוּם לֹא שָׁפַר חֶלְקִי?
פָּטוּר מִדְּאָגוֹת, שֶׁהֵן מְקוֹר כָּל רֹעַ,מִחוּץ לִתְחוּם-רוּחוֹת, אַבִּיט כִּמְעַט בְּלִי נוֹעַ
עַל כָּל הַבְלֵי חַיֵּי הַיְקוּם
וְאֶתְפַּלְסֵף מִתּוֹךְ נִמְנוּם".
“וַהֲתִזְכּוֹר אֶת חֹק-הַטֶּבַע” –הֵשִׁיב הַיְאוֹר עַל זֶה הַדְּרוּשׁ:
"כִּי רַק תְּנוּעָה וְזֶרֶם-קֶבַע
שׁוֹמְרִים עַל מַיִם מֵעִפּוּשׁ?
וְאִם נָהָר גָָּדוֹל הִנֵּנִּי,
נוֹדַע לְשֵׁם וּלִתְהִלָּה,
הֲרֵי זֶה רַק בִּזְכוּת שִׂנְאַת הַבַּטָּלָה.
שַׁלְוַת-עַצְלוּת לֹא תְּפַתֵּנִי.
בְּלִי הֶרֶף אֶתְחַדֵּשׁ. עַל-כֵּן שָׁנָה-שָׁנָה
אֶשָּׂא מִפִּי הַכֹּל תּוֹדָה נֶאֱמָנָה,
בִּהְיוֹת שִׁפְעַת-מֵימַי תָּמִיד רַעֲנַנָּה.
וְעוֹד דּוֹרוֹת רַבִּים אֶזְרוֹם וַדַּאי בְּשֶׁפַע,
בַּהֲבִיאִי לַכֹּל תּוֹעֶלֶת וּבְרָכָה –
גַּם כַּאֲשֶׁר אַתָּה תִּיבַשׁ וּתְהִי לְאֶפַע,
וְשַׂר-הַנְּשִׁיָּה יִמְחֶה אֶת זִכְרְךָ".
נְבוּאָתוֹ קֻיְּמָה. הַיְאוֹר זוֹרֵם עֲדַיִן,וְהָאֲגָם, מָלֵא יָוֵן,
כֻּסָּה קְנֵה-סוּף וְהִתְנַוֵּן
עַד שֶׁחָרַב כָּלִיל – וְלוֹ גַם זֵכֶר אָיִן.
כֵּן גַּם יִבּוֹל כִּשְׁרוֹן-אָדָםבְּלִי כָּל תּוֹעֶלֶת לָעוֹלָם,
אִם בַּטָּלַת חֶרְפָּה וָגֹעַל
תָּבוֹא בִּמְקוֹם רָצוֹן לְפֹעָל.