מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב הָרָזֶה

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

דָּג קָטֹן הִתְחַנֵּן פַּעַם לָשׁוּב הַמָּיִם,

אַךְ הַדַּיָּג לֹא הִטָּה לִדְבָרָיו אָזְנָיִם,

וַיּוֹרִידֵהוּ אֶל תּוֹךְ סִיר נָפוּחַ1

בַּמָּשָׁל הַהוּא לָדַעַת הָרְאֵינוּ

לִבְלִי כִּפְתָיִם נִטּשׁ מִיָּדֵינוּ

בַּעֲבוּר תִּקְוַת שָׁוְא כָּל דָּבָר בָּטוּחַ.

הַדַּיָּג טוֹב עָשָׂה גַּם הַדָּג לֹא הִרְשִׁיעַ,

כִּי בִקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ וּלְאוֹיְבוֹ הִפְגִּיעַ,

כִּי כָל אֲשֶׁר יוּכַל יַעֲשֶׂה גֶּבֶר

בַּעֲבוּר הַצֵּל נַפְשׁוֹ מֵרֶדֶת קֶבֶר;

אוּלָם הַזְּאֵב הַזֶּה הָיָה קַל דַּעַת

וּבְאִוַּלְתּוֹ הִטָּה אֹזֶן שׁוֹמַעַת,

נִפְתָּה וַיֵּעָנַשׁ. – כִּי פָגַשׁ כֶּלֶב

הַרְחֵק מִן הַכְּפָר וַיַּחְפֹּץ אָכְלֵהוּ.

"אֲדוֹנִי! – אָמַר הַכֶּלֶב אֵלֵיהוּ –

דַּל בָּשָׂר אָנִי, בִּכְסָלַי אֵין חֵלֶב,

מֵעַי חֳמַרְמְרוּ, בַּעֲצָמַי אֵין מֹחַ,

וּמַה-יַּמְרִיצְךָ אִם כָּעֵת תֹּאכלֵנִי?

הָבָה לִי הַיּוֹם חֹפֶשׁ וּפְקַח-קוֹחַ,

הִנֵּה חַג לַאדֹנִי מָחָר בַּכֹּפֶר,

שָׁם אֶשְׂבַּע, אַעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כֶסֶל,

אַחַר אָשׁוּבָה וּבְיָדְךָ הִנֵּנִי"

וַיִּטְּשֵׁהוּ הַזְּאֵב וַיַּרְבֶּה כֶּסֶל

וַיִּבְרַח הַכֶּלֶב כַּצְּבִי כָּעֹפֶר.

כִּכְלוֹת יוֹמַיִם שָׁב הַזְּאֵב אֵלֵיהוּ

לִרְאוֹת אֶת כַּלבּוֹ וּמַה-מַּעֲשֵׂהוּ,

אִם שָׁמֵן אִם הִרְבָּה חֵלֶב וָפֶדֶר

וַיִּמְצָאֵהוּ – חֶדֶר בַּחֶדֶר.

"עֲמָד-נָא שָׁם, אָחִי, רֶגַע תַּחְתֶּיךָ

– מִבְּעַד חֹר הַמַּפְתֵּחַ זֶה יַעֲנֵהוּ –

כַּתַּר לִי זְעֵיר, הִנְנִי אֵלֶיךָ,

אֲנִי עִם עֲמִיתִי שׁוֹמֵר הַפֶּתַח".

(שׁוֹמֵר הַפֶּתַח הָיָה כֶּלֶב אַמִּיץ כֹּחַ

יָדָיו רָב לוֹ לַהֲדֹךְ זְאֵב תַּחְתֵּיהוּ

וּלְשַׁסֵּף אוֹתוֹ נֶתַח נֶתַח) –

וַיִּשְׁמַע הַזְּאֵב וַיְמַהֵר לִבְרוֹחַ.



  1. ספר ראשון, משל “הדג הקטן והדיג”.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

תפלתי לראש-השנה

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

(מעט פילוסופיא ופוליטיקא מעניני דיומא)

אפשר שאיני כדאי לגלות את סודי. אבל לפני יום-הדין מרגיש אני צורך להודות ולהתודות לפניכם, חביבי הקוראים, כי במלכותא דארעא, וכן גם במלכותא דרקיע, הנני קונסטיטוציוני-דימוקרטי, רק קונסטיטוציוני-די מוקרטי… אף-על-פי שבאמת גם מלכותא דארעא גם מלכותא דרקיע לא פיקוני מעודי, אדרבא, שתיהן עשו הרבה להרעימני, להכעיסני, “להוציאני מכלי” ולעשתוני ריבולוציונר…

על אדות מלכותא דארעא, הלא אין מה לדבר. די לדעת שיהודי אנכי, וליטאי, וסופר עִברי – כדי להבין את גורלי. להיות יהודי הלא בכלל טוב מאד, כידוע… ויהודי ליטאי, על אחת כמה וכמה, ומכש"כ סופר עברי – היינו יהודי שביהודי – בודאי טוב מאד…

ומלכותא דרקיע גם היא התנהגה עמי כדבעי. הורים עניים שהתפרנסו בדוחק נורא, בית מלא ילדים ואם חולנית, יתמות בילדותי, וחנוך בלתי מסודר, עם כל ההרפתקאות התלויות בו… כל אלכ של מלכות שמים… ועד עתה אינני יודע מי אשם יותר בגורלי: מלכותא דארעא או דרקיע, או שתיהן אשמות. שתיהן, כמו להכעיס, ענו אותי בילדותי ועמלו להעציב את חיי, לעשותנו מהרס ופורץ-גדר… ובכל זאת, כמו שאמרתי, גם בשתי הרשויות האלה, לבשתי ולחרפתי, לא הרחקתי להשמאיל ממפלגת הק"ד…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.