אָהַבְתִּי הֶהָרִים / אלתר לוין
שָׂנֵאתִי הַשְּׁפֵלָה. הֶהָרִים אָהַבְתִּי,
מַלְכֵי הָאָרֶץ וְרוּחִי וּלְבָבִי;
שָׁם יִנוֹן הֶחָזוֹן, שָׁם נְבִיאִים הִתְנַבְּאוּ–
וְלָכֵן לְבָבִי לְהָרִים, לֶהָרִים!
שָׂנֵאתִי הַשְּׁפֵלָה. הֶהָרִים אָהַבְתִּי,
הָרֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוֹלְכִים לָעַד;
יָדַעְתִּי עַל הָרִים יִוָּלְדוּ נְבִיאִים
וְלָכֵן לְבָבִי לְהָרִים, לֶהָרִים!