מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

למנצח על-המחולות

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לַמְנַצֵּחַ עַל-הַמְּחוֹלוֹת / חיים נחמן ביאליק

מֻפִּים וְחֻפִּים! הַכּוּ בַתֻּפִּים!

מִלֲלַי, גִּלֲלַי! חָלִיל אֶל-פִּיכֶם!

נַסְּרוּ, כִּנּוֹרוֹת, מֵיתְרֵיכֶם הַמְרֻפִּים!

קוֹל אוֹמֵר: חֲזָק! יָבֹא שֵׁד בַּאֲבִיכֶם!

(מעין שיר עם)

לֹא-בָשָׂר, לֹא-דָגָה, לֹא-חַלָּה, לֹא-לָחֶם –

וּמָה כָּל-הַדְּאָגָה? – הַיָּד עַל-הַשָּׁכֶם!


יֵשׁ אֵל בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא הַכֹּל יָכֹל,

לִשְׁמוֹ נָרִים רֶגֶל, נַגְבִּירָה הַמָּחוֹל!


וַחֲמַת כָּל-נַפְשֵׁנוּ, לִבֵּנוּ הַבּוֹעֵר,

תִּשָּׁפֵךְ כַּיּוֹם בִּמְחוֹלֵנוּ הַסּוֹעֵר.


וְעָלָה הַמָּחוֹל בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים

לְהַחֲרִיד הָאָרֶץ וּלְהַרְגִּיז הַשְּׁחָקִים.

מפים וחפים…

לֹא-דְבַשׁ וְלֹא-חָלָב, לֹא-טִפָּה שֶׁל-יַיִן –

אַךְ-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה הֵן מְלֵאָה עֲדַיִן.


אַל-תֶּחֱרַד הַזְּרוֹעַ – בְּשַׁאֲגַת “לְחַיִּים”

עַד-תֻּמָּהּ גְּמָאוּהָ – וְדַלְיוּ שׁוֹקַיִם!


וְהָלַךְ וְחָזַק וְגָבַר מְחוֹלְכֶם,

וּפְנֵיכֶם הַצְהִילוּ וְצַהֲלוּ קוֹלְכֶם,


וְאַל-יֵדַע אוֹיִבְכֶם וְאַל-יֵדַע אוֹהַבְכֶם

אֶת-כָּל-הַמִּתְחוֹלֵל בְּקֶרֶב לְבַבְכֶם!

מפים וחפים…

לֹא-כְתֹנֶת, לֹא-נַעַל, לֹא-בֶגֶד וּמְכַסָּה –

מָה-רַעַשׁ? – אֵין רָע! מַרְבֶּה כְסוּת – מַרְבֶּה מַשָּׂא!


עֵירֻמִּים וִיחֵפִים, כַּנְּשָׁרִים נֵקַלָּה,

נִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה, לְמַעְלָה, לְמַעְלָה!


נָעוּפָה בְּסוּפָה, נַעְבְּרָה בִסְעָרָה

מִמַּעַל לְיַמִּים שֶׁל-פְּגָעִים וְצָרָה.


בַּנְעָלִים, בְּלֹא-נְעָלִים, הַאֵין הַכֹּל אַחַת?

אִם-כֹּה וְאִם-כֹּה – סוֹף כָּל-מָחוֹל לַשַּׁחַת!

מפים וחפים…

לֹא-אָח וְלֹא-קָרוֹב, לֹא-דוֹד וְלֹא-גוֹאֵל –

עַל-מִי אַתָּה נִשְׁעָן? מִמִּי אַתָּה שׁוֹאֵל?


נִתְלַכְּדָה-נָּא יַחַד, אִישׁ בְּאָחִיו יִתְמַזָּג –

חֲזַק וַחֲזַק וַחֲזַק וְנִתְחַזָּק!


וִיהִי עֵרֶב אֶחָד: רַגְלַיִם, סַנְדַּלִּים,

וְשֵׂיבַת הַזְּקָנִים וּשְׁחֹר הַתַּלְתַּלִּים.


וְיִסֹּב הַגַּלְגַּל, בְּלִי-סוֹף וּבְלִי-תְחִלָּה,

גַּם-יָשָׁר וְגַם-הָפוּךְ וְחָזַר חֲלִילָה.

מפים וחפים…

לֹא-נַחֲלַת אֲחֻזָּה, לֹא-גַג וְצֵל קוֹרָה –

וּמַה כָּל-הַחֲרָדָה? וּמַה כָּל-הַמּוֹרָא?


הָאָרֶץ רְחָבָה, וְאַרְבַּע לָהּ רוּחוֹת –

וּבָרוּךְ שֶׁהִמְצִיא לְעַמּוֹ מְנוּחוֹת!


וּבָרוּךְ שֶׁבָּרָא אֶת-גַּג הָרָקִיעַ,

וּלְנֵר לָנוּ – שִׁמְשׁוֹ עַל-מַסְמֵר הוֹקִיעַ;


וּבָרוּךְ עַל-שְׁאָר כָּל-טוֹבוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת –

הַלְלוּיָהּ בַּחֲצוֹצְרוֹת, הַלְלוּיָהּ בִּמְחוֹלוֹת!

מפים וחפים…

לֹא-הוֹד, לֹא-יְסוֹד, לֹא-תִפְאֶרֶת וּתְהִלָּה,

הֲנִסְתְּמוּ כָל-הַצִּנּוֹרוֹת? – חָלִילָה!


שׁוֹמְרֵנוּ לֹא-יִישַׁן, לֹא-יִשְׁכַּח עֲנָוָיו,

וִיפַרְנֵס אוֹתָנוּ כְּעוֹרְבָיו וּכְלָבָיו.


וַאֲנַחְנוּ בְּכִרְכּוּר כִּרְכּוּרִים וּבְשִׁירָה

נְתַקֵּן כָּל-מַה-שֶּׁפָּגַמְנוּ בִסְפִירָה.


וִיהִי מְחוֹל הַמָּוֶת וְשִׁירַת הַפְּגָעִים

כַּפָּרָה גְמוּרָה לְכָל-הַחֲטָאִים.

מפים וחפים…

לֹא-דִין וְלֹא-רַחֲמִים, לֹא-נָקָם וְשִׁלֵּם –

וְלָמָּה תַחֲרִישׁוּ? – פֶּה שִׂימוּ לְאִלֵּם!


פֶּה שִׂימוּ לָרֶגֶל וְיִז לַהַב קִצְפָּהּ –

וְתַגִּיד חֲמַסְכֶם לְאַבְנֵי הָרִצְפָּה!


וְהָיָה מְחוֹלְכֶם מְחוֹל עִוְעִים וּגְבוּרָה,

לְהַצִּית אֶת-כָּל-סְבִיבוֹתֵיכֶם כַּמְּדוּרָה.


וּבְסוּפַת הַמָּחוֹל וּבְנַהַם הַזְּמִירוֹת –

יְנֻפְּצוּ רָאשֵׁיכֶם אֶל-אַבְנֵי הַקִּירוֹת.


מֻפִּים וְחֻפִּים! הַכּוּ בַתֻּפִּים!

מִלֲלַי, גִּלֲלַי! חָלִיל אֶל-פִּיכֶם!

נַסְּרוּ, כִּנּוֹרוֹת, מֵיתְרֵיכֶם הַמְרֻפִּים!

קוֹל אוֹמֵר: חֲזָק! תִּפַּח רוּחַ אֲבִיכֶם!


אב, תרע"ה, ביער מאלין.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

זכרונות פורחים מימי "הצפירה"

מאת יהודה ליב בנימין בן ישראל קצנלסון (זכרונות ויומנים)

לא אקנא בכם, אחי ואחיותי הצעירים, לא אקנא עד מה.

אמנם עתידכם עוד לפניכם, מכם והלאה. עוד חדשות ונצורות רבות כמוסות לכם בחיק העתיד, ואני, – עולמי כמעט כלו מונח מאחורי. את אשר תראו אתם, לא אזכה אני לראות, אבל את אשר הרגשתי אנכי – אותו לא תרגישו לעולם.

יום יום אתם רואים מִפלאות הקוּלטורה וחרושת המעשה חדשים לבקרים. הטיליפון, הגראמופון, האוירופלאן וגם כל קסמי הראדיו בעצם לא יפליאו אתכם עוד, לא ירעישו את עצביכם ולא יכניסו סופה וסערה בלבכם. מכל הנפלאות האלה אתם אינכם מתפלאים ואינכם מזדעזעים עוד כמלוא השערה. בעיניכם המה כלם בבחינת “עולם כמנהגו נוהג”; ואם עוד אלפי נפלאות כאלה יתגלו בימיכם, הנני יודע מראש, כי לא תשתוממו וגם לא תתענגו עליהם, ועל כן גם לא אקנא בכם.

אתם ילידי הקולטורה קרי-הלב, לא תוכלו אף לשער בנפשכם את אשר הרגשתי אני, נער בן חמש עשרה שנה, בראותי בפעם הראשונה בימי חיי את עמודי הטיליגראף ואת חוטי הברזל הנמתחים עליהם. בתמהון גדול שמעתי אז אומרים, כי על ידי החוטים האלה יוכל האדם היושב כאן לשלוח מכתב לאספמיה במשך רגעים אחדים. האין זה פלא יותר גדול מעשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות? או האמנם כבר נודע בגויים סוד “קפיצת הדרך” שהשתמש בו הבעל-שם-טוב ז“ל, בשעה שנסע ממֶזיבוש לעין וין כדי לבטל גזרה קשה שהתרגשה לבוא על ישראל? אבל גם הבעש”ט נזקק היה לשעות אחדות ללכת לוִוין ולשוב לביתו, בשעה שהטיליגראף יעשה זאת ברגעים אחדים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.