מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דברי ספרות ואמנות לקטנים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(הערה)

הפרובלימה של יצירת דברי ספרות ואמנות לקטנים – “סוגיא” חמוּרה היא בכל לשון, וחמוּרה שבעתים בעברית.

אם יצירת דברים כאלה לנערים – כלומר, לאלה שכבר קנו להם ראשית דעת הלשון בבית רבם – הוא דבר התלוי במעט כשרון ודעת ובמעט רצון טוב וכונה טהורה, הנה יצירתה של ספרות טבעית לקטנים בלשון שאינה לשון האם ממש – דבר כזה תלוי יותר “במזל”, כמעט “ברחמי שמים”.

במקום הטבעיות הגמורה, – זו שלפי שעה אנו חסרים אותה בלשון העברית של הקטנים על כרחנו – צריכה לבוא כאן האמנות הגמורה, זו שיש בכחה לברוא בקסמיה אילוזיה של טבעיות ילדותית אפילו במקום שאינה, בחינת יש מאין.

דברי ספרות לקטנים עברית מחויבים אפוא להיות מן הבחינה האומנותית – סלת נקיה.

בכל לשון אחרת, חיה ממש, אפשר להקל. הלשון החיה היא עצמה חותכת מנה יפה של חיים ואמת משלה לעצם דברי היצירה.

מה שאין כן בעברית. כאן רק כח האמת וכח ההוכחה שבאמנות טהורה, רק החיוּת והטבעיוּת שבה גוּפה, הם הם שצריכים ויכולים להקנות לנפש הילד אגב עצמם גם מאמתה וטבעיוּתה של הלשון ולהטעימוֹ מטעם חייה ומאמת חייה שלה.

ואולם דוקא במקום זה פוגע האמן העברי במכשול גדול, שאין כיוצא בו בשום לשון אחרת.

מדת כחו של הילד בלשון העברית – אפילו אם הגיע בה לידי קריאה קלה בכח עצמו או בסיוע אמו – הרי היא לפי שעה קטנה הרבה ממדת שלטונו בלשון האם ואין צריך לומר שהיא קטנה מהתפתחותו הכללית. האמן העברי, בבואו לתת דבר יצירה ספרותית לילד עברי, יש שהוא מוצא את עצמו בשביל כך נתון בין המצרים עד לאין מוצא. אם יאמר להשאר נאמן לכשרונו ולדרישות האמנות – יתן דבר שהוא למעלה מכחו הלשוני של הילד; ואם ירד דרגא, כדי “להסתגל” למדרגתו הלשונית של הילד – לא די שיזייף בכך את חותם רוחו ויתן דבר שאין לו מן הבחינה האמנותית שום ערך, אלא גם לא ישיג את מטרתו, לפי שיתן ממילא דבר שהוא למטה גם ממדרגת התפתחותו הכללית של הילד, כלומר, דבר, שלא יעשה שום רושם על הילד, ונמצא שהסופר זייף עצמו לבטלה.

תפקידו של הבא לתת במקצוע זה דבר נאה ומתוקן – קשה אפוא מכל צד. עליו למצוא, ויהי מה, את המוצא מן המצרים. עליו להשלים בין דרישות שונות, – אמנותיות, פדגוגיות, סגנוניות – שכל אחת מהן צודקת בפני עצמה, וכולן יחד סותרות על פי רוב זו את זו. עליו למצוא, ויהי מה, את “הכתוב השלישי”, אותו “כתוב הפלאים”, המכריע בין הכתובים הרבים, המכחישים זה את זה.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

גבולי-ארצנו ואדמתה

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


א.

מתוך מוקדות הלהב ותמרות העשן של אימת-המלחמה כבר נשקפה תקות השלום נושא הגאולה, וכבר משמעה בת קול ההיסטוריה, הקוראת ומכרזת דרור לכל העמים. הולכת ומתקרבת שנת-היובל, יובל-העמים, והד-קדומים עולה ובוקע מתוך רעמי התותח ושאון הקרב; “וקראתם דרור בארץ לכל עמיה, יובל היא תהיה לכם, ושבתם עם אל אחוזתו”. זוהי בשורת-הגאולה החדשה, שנשמעה מפי בחירי העמים, זוהי תקות-החלום של האנושיות השותתת דם. וגם העם עתיק-הימים, שהכריז ראשונה בארצו את שנת-היובל של חרות וגאולה, כבר נתבשר, שגאולתו הגיעה, ואחוזת ארצו, שנגזלה ממנו כאלפיים שנה, תשוב ותשום לו לנחלה לאומית. אנגליה ובעלות-בריתה כבר הבטיחו להשיב לגזול-העמים את ארץ מולדתו, וקרוב היום, שהדבר יובא לפני משפט העמים.

ואנו עומדים עכשיו לפני השאלה: ארץ ישראל מהי? מה הם תחומי הארץ, שאנו דורשים בתור אחוזתנו הלאומית, היכן הם הגבולים המפרידים בינה ובין שכנותיה מסביב? מה הם חבלי הארץ, הראויים וצריכים להקרא בשם ארץ-ישראל, שמהם תבנה מדינת היהודים המחודשת?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.