לוגו
אלף לילה ולילה: הקדמה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

“אלף לילה ולילה” מכיל בתוכו מן המובחר שבספרות היפה של העם הערבי. נתקפלה בו יצירה, יצירת-עם, שעברו עליה מאות בשנים עד שנתגבשה וקבלה צורתה האחרונה. ספר זה נחשב לאחד מנכסי צאן-ברזל של ספרות העולם. מאות ספורים קטנים ואף גדולים עד כדי ספרים בפני-עצמם כלולים בו. בתוך הספורים שלובים הרבה פתגמים ונלוה עליהם גם מספר עצום של שירים מכל סוגי השירה הערבית על כל תקופותיה.

במשך הדורות היה הספר למקרא שעשועים לאדם בכל גיליו השונים. הנער כעלם, הבוגר כאיש השיבה מצאו בו תמיד ענין איש איש לפי טעמו וגילו. אין לשון תרבות שלא זכתה לכמה תרגומים של “אלף לילה ולילה” בהוצאות מהוצאות שונות, נרחבות ומקוצרות. מלבד חכמת החיים של המזרח כולו מהודו ועד פרס בואכה כל הארצות הערביות השונות, שספג ספר זה לתוכו בצורות שונות, אין כמוה, ראי שמתוכו נשקפים כל חיי הערבי והגיגיו, חיי הגוף, הרוח והנפש. פוגשים אנו בו את הערבי בביתו עד לחדרי-חדריו, ברחוב ובשוק. לומדים אנו לדעת את נימוסיו והרבה מעניני דתו, את מהלך מחשבתו, מוסרו, להגו ולעגו. אפשר לומר, שכל הרוצה להכיר את הערבים ילך אצל ספר “אלף לילה ולילה”, שאין “אלף לילה ולילה”מדריך טוב ממנו להכיר את הערבי.

אין הכוונה לתת כאן מבוא לספר זה. כדי לתת מבוא לו, יש להקיף את הנושא מכמה וכמה בחינות עד כדי פרקים ארוכים, וענין בפני עצמו הוא1. אולי יעלה הדבר בידנו לתתו עם תֹם הדפסת כל הכרכים. כאן הנני להעיר רק הערות מספר בנוגע לדרך עבודתי. 1) הנחתי כיסוד לתרגום את הוצאת בולאק (בשנת 1279 להגרה). ואולם השתמשתי לשם השלמת כמה פרטים שנראו לי בשתי ההוצאות שנדפסו בבירות ( בשנת 1880 ובשנת 1914). 2) בחרתי בסגנון “ספור המעשה העממי”, ההולם ביותר את הספורים האלה. 3) בתרגום השירים שויתי לנגד עיני את סגנון שירת ספרד, ואולם לא תרגמתים לפי משקלי השירה הספרדית. שמתי לי לעיקר לשמור על רוח אותה שירה עד כמה שידי הגיעה.

ולבסוף: רואה אני לי חובה נעימה להודות לידידי וחברי הנכבד הפרופ' ל.א.מאיר, שעל-פיו ובהדרכתו נעשה שער הספר, עמוד הפתיחה וכל העיטורין. עצתו, עצת בקי ומומחה ראשון במעלה, היתה לנו לקו להמנע מלפאר את הספר בתמונות מעין אלו שרבו כל-כך בהוצאות שונות של “אלף לילה ולילה”, ערביות ואירופיות, תמונות שלפי דעתו אין הן מהלכות מן המקורות שמהם מהלך גוף הספר, ויש להמנע מהן.

כמו כן נתונה תודתי לידידי היקר והחביב מר א. אבן-שושן, שעסק גם בסדור הפִסקות וקרא גם הגהה והעיר כמה הערות.

המתרגם


  1. את המעונין במיוחד יש להעיר על מאמר “אלף לילה ולילה” של מורי הפרופ' יוסף הורוביץ ז“ל מפ”פ דמיין (תרגמתיו אני מן המקור הגרמני לעברית בזמנו) נדפס ב“התקופה” כרך כג עמוד 276.  ↩