מִי הִיא הַמְבַכָּה שָׁם, תִּסְפּוֹק כַּפַּיִם
וּמְתוֹפֶפֶת עַל לֵב – תָּגֹז הַשַּׂעַר,
הִיא תוֹבִיל לַקְּבָרוֹת הַיָּחִיד נַעַר
יָפֶה אַף נָעִים מִכּוֹכַב שָׁמַיִם!
בֵּין אַבְנֵי הַבּוֹר, בֵּין רִגְבֵי אֲדָמָה,
עוֹד יִרְגַּז הַנַּעַר אֵין לוֹ מָנוֹחַ,
כִּי אִמּוֹ עוֹד תֵּילִיל עוֹד מַר צָרֹחַ
עוֹד תַּשְׁמַע קוֹל בִּכְיָהּ, קוֹל הִי בָּרָמָה!
וּבְכִיתָהּ כִּי יָזִין מִבּוֹר תַּחְתִּיָה
הוּא יִזְנַח אֶת קִבְרוֹ עָפָר גַּם רִמָּה,
יָרִיד יֵבְךְּ תַּמְרוּרִים אַף יֵילִיל עִמָּהּ,
יֵתַע בָּאֲפֵלוֹת, עַל קִבְרוֹת הַשְּׁאִיָּה!
עַד תָּפֹז הַשֶּׁמֶשׁ עַל רָאשֵׁי הָרִים
כּוֹכְבֵי הַלַּיִל יָנוּסוּ יֶחֱוָרוּ –
אָז יָבְשׁוּ מֵי עֵינָיו, לֹא עוֹד נִגָּרוּ
וּבְעֹצֶב הַדְּמִי אָז יֵרֵד לַקְּבָרִים! –
אַךְ הִיא עוֹד בּוֹכִיָּה בִּנְהִי עַצֶּבֶת
וּשְׁנָתָהּ עוֹד יִגְזוֹל אֵבֶל הַדְּאָבוֹן,
וּבְנָהּ כֵּן לֹא שָׁלֵו בִּנְוֵה רִקָּבוֹן
עוֹד יָקִיץ לַיְלָה, לֹא יִישַׁן הַמָּוֶת!
פֶּתַע לִפְנֵי אִמּוֹ עָמַד הָרוּחַ:
"אַל-נָא, הָהּ אִמִּי! אַל תִּרְדִי בַּבֶּכִי!
וּתְנִי פוּגַת וּמְחִי דִמְעָה מִלֶּחִי
וּבְקִבְרִי שָׁלוֹם גַּם אֲנִי אָנוּחַ!
אָז לֹא אָנוּד לַיְלָה, לֹא אֵבְךְּ אָהִימָה,
כִּי קוֹל אֶנְקָתֵךְ יַעֲלֵנִי מִקֶּבֶר –
וִיטַלְטְלֵנִי הֲלוֹם טַלְטֵלָה גָבֶר –
מִנְעִי קוֹלֵךְ וּפְעָמַי לֹא אָרִימָה!"
"הוֹי בַּר בִּטְנִי! לוּ לֵילוֹת גַּם יָמִים
אִתְּךָ הָיִיתִי תּוֹךְ קֶבֶר אֲדָמָה…"
כֹּה עָנְתָה הָאֵם – וּפֶתַע נִרְדָּמָה
וַתִּישַׁן גַּם הִיא תַּרְדֵּמַת עוֹלָמִים!
עַתָּה שָׁלָה הַנַּעַר וַיָּנוּחַ –
וּבְאָזְנוֹ קוֹל בּוֹכִים אַל עוֹד יָרִיַע!
הֵן עִמּוֹ גַם אִמּוֹ בַּבּוֹר תַּרְגִּיעַ –
לָכֵן לַיְלָה לֹא עוֹד יֵתַע הָרוּחַ!