מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[עַל עֲרָבוֹת מֵתוֹת]

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל עֲרָבוֹת מֵתוֹת, גַּיְא וָגַיְא שׁוֹמֵמִים,

נִתְלוּ הַשָּׁמַיִם כֵּהִים, חִדְלֵי-אֵימִים,

נוּגִים וּמִתְרוֹקְנִים, זְעוּמִים כְּאִלּוּ רִמּוּם,

יְגֵעִים מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ הָפַךְ וְהָיָה שִׁעְמוּם.


מַה זֶּה יֻצַּע תַּחְתַּי: קִבְרוֹת-יַעַר? שִׂיחִים?

הַכֹּל הַכֹּל שׁוֹמֵם, דּוֹמֵם וּבְתַכְרִיכִים

אִם לֹא קִבְרוֹת-הַזְּמָן פֹּה וְעִדָּנִים סָפוּ,

כֹּחוֹת-הַהֲוָיָה חָלְפוּ וַיִּיעָפוּ?!


וְאַיֵּה הֵם הַחַיִּים? וְלוּ צֵל-קַל שֶׁל אָטָד,

עִקְּבוֹת זְאֵב שֶׁרָעַב וְתָעָה וּבְקוֹר רָטַט?

אוֹ גַל נִשְׁכָּח וְעָלָיו אֶבֶן-סְקִיטִים-גּוֹלָם –

וְרָאָה לִבִּי וְרָוַח לוֹ בְּבֵית-הָעוֹלָם.


מֶרְחַב סָבִיב! מֶרְחַב הַשָּׁמַיִם מַעְלָה,

מֶרְחָב לָאֲדָמָה נִבְלַע בְּזֶה שֶׁל לַיְלָה!

וְהַלֵּב הַכּוֹאֵב נִתְפָּשׂ בְּנִימִים דַקִּים

יְחִידִי בַּמֶּרְחַבְיָה, גּוֹלֶה בַּמֶּרְחַקִּים – – –

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

בטלנות

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

(מעט פסיכולוגיא לאומית).

אם יתאוננו הסופרים תמיד על חסרונות שפתנו, על מיעוט ניביה על חוסר האפשרות להגיד בשפת-עבר כל מה שנחוץ להגיד, וכי אין לנו די מלים גם להעתיק את “המושגים” החדשים כדבעי… אנכי להפך, אתאונן על השפות הלועזיות, כי קטנות הן וצרות ואין די מלים בהן להעתיק נכונה ולתרגם את כל מושגינו אנחנו, בתור יהודים, את פרטי חיינו לכל סעיפיו, את התמונה ההיא עם כל קויה ושרטוטיה הדקים מן הדקים. ישנם ניבים בשפתנו, הנוקבים ויורדים עד תהום חיינו, וכי נריק אותם מכלי אל כלי, משפתנו לשפה לועזית אף היותר עשירה במלים – יפוג טעמם וריחם. הנה כי אין כל חדש, ואך לשוא ירעישו הסופרים תבל ומלואה על “עניות שפתנו”. שפתנו אתנו, עם חיינו, אנחנו עשירים בדידן, ואינהו בדידהו…

הנה לדוגמא המלה “בטלנות”, בקשו אם תמצאו מרגליות יקרה כזו בכל השפות הלועזיות. נסיתי לתרגם אותה, ואודה ולא אבוש, כמה שיגעתי לא מצאתי העתקה נכונה. רק אפס קצהו של “המושג” הזה יביעו לנו השפות האחרות, ולא כולו. והלא ב“הבטלנות” מצומצמת “חתיכת חיינו” – נסו נא למחוק אותה מספר המלים ומספר החיים ותראו כמה “ריקניות” ישארו פה ושם… ואומות-העולם אין להן גם בטוי נכון ל“מושג” הזה!

כי “בטלנות” אינה “עצלות” המביאה לידי שממון, אינה רפיון ומרך-לב – לא. “הבטלן” הוא עסוק כל היום, יעבוד מבקר ועד הערב, ואמיץ לבו בגבורים, וב“בטלנותו” הוא עשוי לבלי חת. בקצור – הוא “בטלן”. הבטוי ההוא, בטוי עברי הוא, הורתו ולידתו בקדושה, והוא כל יכיל וכולל את כל תכונת עמנו. הפך בו והפך בו, חביבי הקורא, דכולה בו; ואינך עומד על “אופיה” של אומה זו, עד שתקרא את השם הקדוש “בטלנות”! ומכיון שהוצאת אותו מפיך, מיד יאירו עיניך ותבין את כל מחזות חיינו.

כי כמו שתבלין אחד יש ו“שבת” שמו, והתבלין הזה נותן הטעם המפורסם – אשר אומות-העולם לא זכו לו – לתבשיל של שבת, כן יש תבלין שני ו“בטלנות” שמו, הנותן טעם וריח מיוחד לכל תבשילינו לכל מה שיעלה על שלחן חיינו; וריחו, חביבי, נודף מאד-מאד, מקובנא עד נויארק, ומארץ-ישראל עד ארגינטינא… ובאשר רק יהודים נחָתים, נרדו נתן ריחו. כמובן, עיקר ה“בושם” פה בארצנו, אבל לא נכחד קיומו גם מעבר לגבול.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.