מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ביבליוגרפיה (תחיית עם ישראל מאת פנחס רוטנברג)

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

תחיית עם ישראל מאת פנחס רוטנברג / יוסף חיים ברנר

די נאציאצאלע ווידערבעלעבונג פון דעם אידישען פאלק, מאת פינחס בן-עמי (פ. רוטענבערג). מתורגם מן הכתב-יד הרוסי על-ידי ב. ריבקין. ניו-יורק 1915.


אהבת-העם, כאהבת-האשה, היא כוח של אינסטינקט יוצר אצל אנשים בריאים בגופם ובנפשם. וכוח כזה מורגש במחברת הקטנה הזאת, בת 32 העמודים, שנכתבה לפני חמש שנים.

לא לשם גילויים בפרובלימה היהודית נכתבה המחברת הזאת. “בזה – חושב בעל-המחברת, ובצדק – יש אַבטוריטטים יותר גדולים ממנו”: הוא, כמסופר שם, הלא אדם שהיה נתון כל ימיו בעולמות אחרים; לשם מפעל נכתבה: לעורר את כל היהודים הרוצים בתחית-עמם להשתתף במלחמה בתור בעל-ברית מיוחד של ההסכמה.

הממשיות שבקומבינאציה זו – לא עכשיו הזמן לדון בה. יותר נכון: עכשיו כבר לאחר זמן. חמש השנים שעברו מזמן היכתב המחברת נתנו לנו גם איזה נסיון להכיר את מידת כשרוננו אנו להיות בעל-ברית וגם את סגולותיה של ההסכמה לקבל בעל-ברית. ואולם הרוח שבמחברת זו בכללה – הרוח שאין עוד לדבר על תחית-ישראל; שצריך לעשות כל מה שאפשר לתחיה זו – רוח-הפעולה שלה – צריך שעוד יחיה אתנו.

המחברת – דוֹקוּמנט היא: וידוּיו של אדם נבון ובעל-כוח, אשר נטר כל ימיו כרמי-זרים, והוא רוצה מעתה לנטור את כרמו. ולא רק לנטור; כי הכרם עזוב, וצריך לעזקהו ולסקלהו ולנטוע בו שורק. והאיש הוא בונה על פי אומנותו, ומלאכתו בכך.

לא.“תחית עם ישׂראל” יִקָרא, איפוא, למחברת זו, כי אם תחית פינחס בן-עמי.

אדם תמים ובלי רפלכסיות נשקף מן המחברת. ומי יודע? אולי נתכּנו לו עלילות.


[“האדמה”, כסלו תר"ף; החתימה: ח.ב.צלאל]

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. איגרות י"ח ברנר (מכתבים)
  3. שכול וכשלון (פרוזה)
  4. בחורף (פרוזה)
  5. פת לחם (פרוזה)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

"פולין תעזור ותיעזר בתכנית האבאקואציה"

מאת זאב ז'בוטינסקי / משה אָטֵר (אטינגר) (מאמרים ומסות)

הרצאה ב“מכון לחקר בעיות לאומיות”

ווארשה, חשון תרצ"ז.


במוסד הרשמי-למחצה בבירת פולין, “המכון לחקר בעיות לאומיות”, הירצה ז’בוטינסקי בשפה הפולנית על תכנית האבאקואציה בפני קהל של מדינאים ועסקנים פולניים.

הפותח היה סגן מיניסטר-החוץ ליאון וואסילייבסקי.

בפתח דברי על להקדיש מילים אחדות להציג לפניכם את הדובר.

הריני נמנה עם אותו דור של אנשים תמימים, המאמינים כי בחברה תרבותית תמיד ישנה ידידות כנה בין איש לרעהו, בין מעמד למעמד, בין עם לעם. ומשוכנע אני, כי אפילו בזמני-משבר אלה, בזמנים הנוראים שבהם אנו חיים, עוד אפשר למצוא בני-אדם הכואבים את מצוקת היהודים, האוהדים לאידיאל הציוני, בני-אדם שישמחו אם ירווח ליהודים ממצוקתם, אם אפשר יהיה להגשים את האידיאל הציוני. משוכנע אני, בשעה שבני-אדם כאלה מבטאים את המלה “ציונות”, מבינים הם אותה באותה כנות ויושר כמוני: שיבת-ציון בשביל – ורק בשביל – כל אלה השואפים לכך כיום, או שישאפו לכך בעתיד. ומשוכנע אני, כי אם אנשים כאלה יעיינו בבעיה זו, לא תוכל לעלות בלבם שום מחשבה על אבאקואציה מאונס, או על שלילת הזכויות האזרחיות בארצות מושבם של היהודים. בקיצור: מאמין אני, כי עדיין קיימת תרבות אנושית וכי המייצגים אותה לא נתערערו גם עתה, בזמנים של ילל בהמי. כל זו הדרך מצייר אני לעצמי את הקהל שנתכנס באולם זה כיום ולפיכך לא אטרח להוכיח, כי “שתים פעם שתים – ארבע”, כי חרפה היא לרדוף מישהו, וכי לגרש בכוח-הזרוע הוא פשע, וכי מדינה שאין בה שויון נגזר דינה לכליה. כי כל זה הוא כאלף-בית בשפתה של התרבות, אשר לה נזקקים כאן כולנו.

ועתה לנושא הרצאתי: בקיצור הוא יהא כך:

ארץ-ישראל יכולה לפתור את כל בעית ההגירה היהודית ופולין יכולה לסייע לכך!.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.