מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

רנת בוקר

מאת: מאיר הלוי לטריס

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כַּנְפֵי שַׁחַר נֶחְפָּה בַּפָּז אוֹר יְקָרוֹת חֲתוּלָתוֹ

לְאֶרֶץ צַלְמָוֶת בָּא וְעַפְעַפָּיו יָהֵלּוּ אוֹר.

נִשְׁקַף מֵחֲרַכֵּי שָׁמַיִם מַשְׁפִּילִי לִרְאוֹת סֶלָה

וַיְצַו לַחֲשֵׁכָה נוּדִי! וּלְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל הַחֲלִיפוּ כֹּחַ!

הִנֵּה עַל הֶהָרִים יְבַשּׂר צֵאת שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ;

כֵּן תְּבַשּׂר תִּקְוַת אֱנוֹשׁ יֶשֶׁע בְּיוֹם צָרָה.

כַּגִּבּוֹר יָרוּץ אוֹרֵחַ לָרִיב יְרִיבֵי עַמּוֹ

לְפַתֵּחַ אֲסִירֵי בַרְזֶל לֵאמֹר לַאֲסִירִים צֵאוּ!

כֵּן יְשַׁלַּח בְּרָקָיו וַיֵּלֵכוּ וְיִנְדּוֹף שֶׁמֶשׁ אֲפֵלָה

לְחוֹרֵי עָפָר וָכֵפִים לְאֶרֶץ נְשִׁיָּה סֶלָה.

רַבִּים נָמוּ וַיִּישׁנוּ הַמָּוְתָה לֹא שָׁבוּ לִרְאוֹת אוֹר

לָכֵן רָנוּ רוֹאֵי שָׁמֶשׁ! חַסְדֵי אֲדֹנָי הַזְכִּירוּ.

גַּם פִּי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי

לֹא בִשְׁאוֹל רוּחִי תוֹדֶךָ כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ עוֹלָם.

גַּם כִּי אֶרְאֶה עָמָל וְכָל הַיּוֹם רוּחִי סָרָה

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים יָהּ! רוּחִי תְּחַדֵּשׁ בְקִרְבִּי!

נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ אֱלֹהִים! סְדָרִים בַּכֹּל יָצַרְתָּ

אַךְ גַּל עֵינַי לְהַבִּיטָם וכָל מַעְיָנַי בָּךְ.

מאיר הלוי לטריס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מאיר הלוי לטריס
יצירה בהפתעה
רקע

האחת והשנית

מאת ישעיהו ברשדסקי (פרוזה)


גם האחת, גם השנית קשורות אליו בכל נפש, מסורות לו בכל לב, בכל חום הנשמה.

האחת – זקנה, כפופת-קומה, בעלת פנים כחושים, מקומטים, – חורבה הרוסה למחצה, נר הולך ודועך.

השנית – בעצם העלומים הפורחים, פנים רעננים, קומה זקופה בגאון, מלאה חיים, אש תאוה, שלהבת חשק.

האחת לו נחלת העבר, והשנית – משאת-נפש של עתיד.

להאחת יקרה נפשו על פי קרבנות קטנים וגדולים לאין מספר, על פי שורה ארוכה בלי סוף של לילות-נדודים, ימי-עמל, רוגז ודאגה… השנית דבקה בו מתוך שלשלת ארוכה שׁל רגשות משותפים, רעות ומחשבות משותפות, מתוך ערבים של צפית קוצר-רוח, לילות-שׁכרון של חלומות נעימים, תקוות נפלאות, שאיפות נמרצות…

אך האחת מתקנאה בחברתה, עין האחת צרה באשרה של רעותה, כשנזרק לה מבט מלא אהבה מעיניו, כשמופיעה בת-צחוק של ידידות על שפתיו. כל אחת היתה רוצה שיהי כולו שלה; לכל אחת כאילו צר על החמימות המעטה של נשמתו, שהוא מחלק לפרקים לאחרת…

ארוכה, עזה ומרה היתה המלחמה החשאית בין שתי אלה.

אולם לו היה מלבד שתי אלה עוד דבר-מה, אשר לא נתן לו להיות מסור בכל לב גם אל זו, גם אל האחרת, – דבר-מה, אשר עשק אותו פעם בפעם גם מהאחת, גם מהאחרת…

דבר-מה נורא הוא, אשר נזרקה שיבה ממנו לפני עתה לא בקדקוד שחור אחד, אשר מגר לארץ לא אלון חסון אחד והוביל דומה לא נפש חיה אחת בלי עתה – – – – – – – – –

וכשהן נפגשות לעתים יחדו על יד האבן הקרה, הלחה והקודרת, עומדות הן ומסתכלות זמן רב זו בזו מתוך צעיף-הדמעות העב שעל עיניהן המאדמות והרטובות מבכי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.