מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַנְּשָׁרִים וְהַיּוֹנִים

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קוֹל רַעַשׁ מִלְחָמָה

הִרְגִּיז הָאֲדָמָה!

לֹא קוֹל מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נִלְחָמִים יַחַד

עַל שָׁלִישׁ עָפָר עַל מֵי שֹׁעַל אַחַד,

כִּי אִם הַנְּשָׁרִים צִפֳּרֵי שֹׁד וָטָרֶף

עָשׂוּ מִלְחָמָה בָּאַף וּקְשִׁי עֹרֶף

עַל נִבְלַת כֶּלֶב מִתְבּוֹסֶסֶת

וּבְרַגְלַיִם נִרְמֶסֶת.

הוֹי! יוֹם אָיֹם הָיָה מֵאֵין כָּמֹהוּ,

כִּמְעַט קָט וַתָּשָׁב תֵּבֵל לַתֹּהוּ,

כִּי הַלֹּחֲמִים מָרוֹם לִמְאֹד הִתְמַרְמָרוּ,

מֵאֲגַפֵּי מַחֲנֹתָם הַמְּאוֹרוֹת קָדָרוּ,

דָּקְרוּ אִישׁ אָחִיו, הֵמִיתוּ, רָדָפוּ,

גִּבּוֹרִים נֶאֱסָפוּ, אַבִּירִים נִסְחָפוּ,

וּשְׁדוּדִים כָּרְעוּ, וַחֲלָלִים נָפָלוּ,

וּשְׁחָקִים כַּמָּטָר דָּמִים נָזָלוּ,

וּמֵרֶגַע לָרֶגַע יִרֶב הַכָּעַשׂ,

תַּחֱזַק הַמְּהוּמָה, יִגְדַּל הָרָעַשׁ,

אֵין אִישׁ מִתְעוֹדֵד, אֵין מִי שָׁלוֹם יָעַשׂ

וּבְכֵן הַיּוֹנִים נַפְשָׁם בַּכָּף שָׂמוּ,

עַם רֹדֵף שָׁלוֹם הֵם, גַּם עַתָּה קָמוּ.

"רַב לָכֶם הִלָּחֵם – לַנְּשָׁרִים אָמָרוּ –

הַמְעַט מִכֶּם חַלְלֵיכֶם נָפְלוּ, נִדְקָרוּ,

בָּאֲפִיקִים, בַּגֵּאָיוֹת,

בֶּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת,

פִּגְרֵי הַנְּשָׁרִים מַאֲכָל לִזְאֵבֵי עֶרֶב –

הַאֵין דַּי עוֹד? הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב?!"

אֶל קוֹל הַיּוֹנִים הַנְּשָׁרִים לֵב שָׂמוּ

הֵשִׁיבוּ חַרְבָּם לִנְדָן וַיִּשְׁלָמוּ. –

אַךְ אוֹי לָהֶם לַיּוֹנִים!

הַנְּשָׁרִים הַגְּאֵיוֹנִים

עַתָּה צוּר חַרְבָּם עָלֵימוֹ הֵשִׁיבוּ

וּרְדָפוּם וּטְרָפוּם בְּדֵי גוֹזָלֵימוֹ.

זֹאת לָהֶם תַּחַת כִּי לָמוֹ הֵטִיבוּ

לַשְׁקִיט הָרִיב וּלְהַמְעִיט חֲלָלֵימוֹ.


פֵּשֶׁר דָּבָר זֶה יָבֶן

כָּל אִישׁ מֵבִין יוֹדֵעַ:

כִּי תֵרֶא רָעִים יִנָּצוּ יָרִיבוּ,

עֲמֹד מִנֶּגֶד, אַל תַּשְׁלֵם בֵּינֵימוֹ;

יִתְפָּרְדוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן –

אָז לֹא יוּכְלוּ הָרֵעַ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

לקח המאורעות

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

בכינוס הועד‑הלאומי, תל‑אביב, 5 במאי 1936

אני רואה כינוס זה כנסיון מצד הישוב לברר את המצב, ועלי לומר לצערי, שלאחר ששמעתי את הויכוחים נדמה לי שהנאספים לא עמדו עדיין על כל חומר הסכנות.

מאורעות אלה נעוצים קודם‑כל במתיחות הפוליטית העולמית. סכנת מלחמה עולמית או לכל הפחות מלחמה בים התיכון עוררה מחדש תקוות הערבים לשינוי הסטטוס קווֹ הם קיווּ שיבּנו ממלחמה זו – גם בסוריה וגם בארץ‑ישראל. אחר כך באו המהומות בסוריה, שודאי לא נערכו על‑ידי הממשלה הצרפתית, והסורים הצליחו להכריח את ממשלת המנדט להיכנע. הנציב הצרפתי הבטיח משא‑ומתן בפריס על ביטול המנדט הסורי והחלפתו בחוזה דוגמת עיראק ואיני יודע מדוע אין מבינים שגם ערבי ארץ‑ישראל מסוגלים ללמוד דרכי הסורים – וסוף‑סוף יש קשרי דם ודת, ויש דוגמא מאלפת, ואין ערבי א"י צריכים לחכות להוראות ולהדרכה מצד הפקידות האנגלית, והם מסוגלים לפעול מתוך רצונם העצמי, אין זו אלא אונאה עצמית לראות במאורעות אלה אך ורק אצבע האדמיניסטרציה החורשת מזימות נגדנו ומקימה עלינו את הערבים. – – –

מה הן המסקנות?

קודם‑כל עלינו להסיק מסקנה פנימית. הלקח הראשון והעיקרי שמאורעות אלה צריכים ללמד אותנו – אם עוד לא הספקנו ללמוד זאת מאז היות הישוב החדש ועד היום – הוא שעלינו להשתחרר מכל תלות כלכלית במכסימום האפשרי. לא מעט קרבנות נפלו ביפו בשל תלות בלתי‑הכרחית ובלתי‑מוצדקת זו. ומי יודע כמה קרבנות צפויים לנו במושבות. אבל אין זו שאלת בטחון גופני בלבד. זוהי שאלת‑היסוד של קיומנו ותקומתנו. נקים בארץ משק יהודי רק אם הוא על‑ידינו ממש. זוהי קדם‑כל שאלת עבודה עברית מלאה בכל ענפי המשק היהודי בכל נקודות הישוב היהודי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.