קוֹל רַעַשׁ מִלְחָמָה

הִרְגִּיז הָאֲדָמָה!

לֹא קוֹל מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נִלְחָמִים יַחַד

עַל שָׁלִישׁ עָפָר עַל מֵי שֹׁעַל אַחַד,

כִּי אִם הַנְּשָׁרִים צִפֳּרֵי שֹׁד וָטָרֶף

עָשׂוּ מִלְחָמָה בָּאַף וּקְשִׁי עֹרֶף

עַל נִבְלַת כֶּלֶב מִתְבּוֹסֶסֶת

וּבְרַגְלַיִם נִרְמֶסֶת.

הוֹי! יוֹם אָיֹם הָיָה מֵאֵין כָּמֹהוּ,

כִּמְעַט קָט וַתָּשָׁב תֵּבֵל לַתֹּהוּ,

כִּי הַלֹּחֲמִים מָרוֹם לִמְאֹד הִתְמַרְמָרוּ,

מֵאֲגַפֵּי מַחֲנֹתָם הַמְּאוֹרוֹת קָדָרוּ,

דָּקְרוּ אִישׁ אָחִיו, הֵמִיתוּ, רָדָפוּ,

גִּבּוֹרִים נֶאֱסָפוּ, אַבִּירִים נִסְחָפוּ,

וּשְׁדוּדִים כָּרְעוּ, וַחֲלָלִים נָפָלוּ,

וּשְׁחָקִים כַּמָּטָר דָּמִים נָזָלוּ,

וּמֵרֶגַע לָרֶגַע יִרֶב הַכָּעַשׂ,

תַּחֱזַק הַמְּהוּמָה, יִגְדַּל הָרָעַשׁ,

אֵין אִישׁ מִתְעוֹדֵד, אֵין מִי שָׁלוֹם יָעַשׂ

וּבְכֵן הַיּוֹנִים נַפְשָׁם בַּכָּף שָׂמוּ,

עַם רֹדֵף שָׁלוֹם הֵם, גַּם עַתָּה קָמוּ.

"רַב לָכֶם הִלָּחֵם – לַנְּשָׁרִים אָמָרוּ –

הַמְעַט מִכֶּם חַלְלֵיכֶם נָפְלוּ, נִדְקָרוּ,

בָּאֲפִיקִים, בַּגֵּאָיוֹת,

בֶּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת,

פִּגְרֵי הַנְּשָׁרִים מַאֲכָל לִזְאֵבֵי עֶרֶב –

הַאֵין דַּי עוֹד? הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב?!"

אֶל קוֹל הַיּוֹנִים הַנְּשָׁרִים לֵב שָׂמוּ

הֵשִׁיבוּ חַרְבָּם לִנְדָן וַיִּשְׁלָמוּ. –

אַךְ אוֹי לָהֶם לַיּוֹנִים!

הַנְּשָׁרִים הַגְּאֵיוֹנִים

עַתָּה צוּר חַרְבָּם עָלֵימוֹ הֵשִׁיבוּ

וּרְדָפוּם וּטְרָפוּם בְּדֵי גוֹזָלֵימוֹ.

זֹאת לָהֶם תַּחַת כִּי לָמוֹ הֵטִיבוּ

לַשְׁקִיט הָרִיב וּלְהַמְעִיט חֲלָלֵימוֹ.

פֵּשֶׁר דָּבָר זֶה יָבֶן

כָּל אִישׁ מֵבִין יוֹדֵעַ:

כִּי תֵרֶא רָעִים יִנָּצוּ יָרִיבוּ,

עֲמֹד מִנֶּגֶד, אַל תַּשְׁלֵם בֵּינֵימוֹ;

יִתְפָּרְדוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן –

אָז לֹא יוּכְלוּ הָרֵעַ.