מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מאמרים מן העזבון

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הקדמת המביאים לבית-הדפוס ל“ששה סדרי מדע” מאת ד“ר בנימין שרשבסקי, הוצאת “חבר”. אודיסא, תרע”א, בדפוס ח. נ. ביאליק וש. בורישקין.

הענף של המדע הנסיוני כמעט שיבש כולו בספרותנו, וזה כשלשים שנה, מימי “אוצר החכמה והמדע” להר' צבי הירש רבינוביץ ואילך, שחדל כמעט מעשות פרי. אין ספק, כי חסרון כזה, ובפרט כשהוא ממושך, הריהו מום גדול לספרות וגורם כשלון מרובה לכולה, שהרי כל המקצועות בספרות לוים זה מזה, וביבוש מעינו של אחד, אי אפשר שלא יתדלדלו ע"י כך גם חבריו.

ודבר זה הוא שעורר את המביאים לבית הדפוס לפרסם ברבים את הספר “ששה סדרי מדע” הנתון כאן. בספר קטן זה באים מכונסים לכלליהם ופרטיהם כמעט כל עיקרי ההלכות של ששה ענינים מדעיים הללו: מכניקא (תנועה), פיסיקא (תנועה שאינה גלויה), כימיא (חומר), ביולוגיה (חיות), אתיקא (צרכי אדם), אנטוֹמיא (גוף האדם). לכל ענין נקבעה בספר “מסכת” בפני עצמה, שבאו בה מבארים בסדר מודרג, פרקים פרקים, משניות משניות, ראשי היסודות הוַדאיים של הענין הנדון. לשלש מן המסכות (תנועה, חומר, גוף אדם) נספחו בסופן גם “תוספות”, אם לשם פרוט או הסבר טעמה של אחת מן ההלכות השנויות בגוף המשנה ואם לשם הוראת השערה מקובלת לחכמים ואינה אלא קרובה לוַדאי. לתועלת המעיינים בא כל הספר מנוקד, ורוב השמות הטכניים, ישנים וחדשים, שהשתמש בהם המחבר, מתורגמים בשולי הגליון לועזית, כפי הטרמינולוגיא המקובלת אצל חכמי הדבר. במקום הצורך באים בגוף הספר גם ציורים בעין, ליתר באור.

למרות התוכן המדעי, “היבש”, של הספר – הריהו מצד צורתו וסגנונו מעשה אומנות יתרה, חטיבה מיוחדת במינה. כעשרים וחמש שנים רצופות עמל המחבר בשכלולו ולטושו של “יציר-כפיו” זה, וכל מה שטרח בו – לא טרח אלא כדי לזווג את הבהירות של ההרצאה עם הצמצום האפשרי והדיוק המדעי. בלי חשש הפלגה אפשר להחליט, שמן הצד האמור יש לספר זה גם ערך של “כבוש” חדש בסגנון העברי. ביד נאמנה וחרוצה הניח בעל הספר הזה את האבן הראשה לקביעות סגנון עברי גמור, סגנון ישן חדש, במקצוע המדע הנסיוני, והשפעתו של הספר מצד זה בודאי לא תאחר לבוא.

לבסוף יש להעיר, שהספר נועד בעיקרו לאנשים הרגילים בקריאה של עיוּן. משנתו קב ונקי: אין מלה ונקודה לבטלה. ואם יתמה מי שהוא, היאך זה נצטמצמו ששה עניני מדע מיוחדים בספר קטן כזה – אל יתמה. אלו יכול המחבר היה מעמיד את ספרו על פחות מכן – וזה כּחו.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

מחיי ירושלים

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

א.

אם בראשית ימי הישוב היה הניגוד שבין ירושלים ויפו ניגוד שבין הישׁן חדשׁ, בין המשַׁמרוּת וההתקדמות, ולפיכך מובן ו“טבעי”, הנה המחלוקת התוססת עכשיו בין ירושלים החדשה ובין עסקני יפו החדשים על ה“הגמוניה”, כביכול, אינה מובנת ואינה טבעית כל עיקר. האסיפה המייסדת של עניני החינוך בארץ-ישראל, שהיתה צריכה להיות לפני שבועות אחדים בראשון-לציון, לא יצאה אל הפועל, מפני שירושלים התנגדה, לא רצתה לשלוח ציר, וכשכבר החליטו לשלוח, לא החליטו אלא על מנת שהצי ישתוק… ורק כשיגיעו הדברים לשאלת יפו או ירושלים, יפתח הציר את פיו לרגע אחד ויביע את מחאת ירושלים על שפוגעים בכבוד ירושלים, ואחרי דברים אלה שוב יסגור את פיו ולא יפתחנו עד תום האסיפה.

אבל גם זה לא יצא לפועל; האסיפה נדחתה.

ככה יבַזו בני ירושלים את עצמם בבואם להגן על “כבוד ירושלים”!

ואולם כשתדברו עם בני ירושלים, שלקח להם במונופולין את “תקנתה של ירושלים”, לא יודו בשום אופן, כי זהו ענין של “לוֹקאל-פאטריוטיזמוס”, כי אם יוכיחו לכם, כי אך דרישת הצדק בפיהם. הם ידיינו עמכם ויאמרו: זה כבר כמה שנים, שמדברים על תקנת ירושלים ועדיין לא נעשה כלום במקצוע זה. ירושלים נמצאת בשפל-המדרגה. למרות שהיא העיר היותר מרובה באוכלוסין וכו‘, לא נבחר בה אף יהודי אחד לעיריה. ובמי האשם? בעסקנים שלא חשו לתקנת ירושלים, שעשו הכל בעד אחרות, ולמטרופולין של הארץ, הכי מרובה באוכלוסין, לא דאגו כלל… ועכשיו, כשמוסד חדש עומד להיבּרא, שבכוחו להכניס חיים וכו’ ולגרום לתקנתה של ירושלים – הנה גם אותו אומרים ליטול ממנה. עַוְלה גדולה!

אבל יסלחו לי הטוענים האלה, אם אעז להעיר להם, שבטענותיהם הם אוחזים את החבל בשני ראשיו. כשמדברים להם על התפגרותה של ירושלים, על דלות אונם של אוכלוסיה הבטלים, יענו ויאמרו לכם: “העסקנים אשמים, שלא דאגו”… ואולם תוך כדי דיבור הם מתחילים לדרוש “כבוד” ו“הגמוניה” לירושלים בשם אותם האוכלוסים המרובים הבטלים, שאין כמספרם בכל ארץ-ישראל…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.