מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[פְּלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

פְּלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים / וַאֲדוֹמִים שׁוֹסִים,

אֵלֶּה בָרֶכֶב / וְאֵלֶּה בַסּוּסִים ­–

וַאֲנַחְנוּ שִׁמְךָ / לְמִגְדַּל עֹז נָשִׂים:

הֵפְלֵה חֲסָדֶיךָ, / מוֹשִׁיעַ חוֹסִים!

חוֹסִים הִבְטַחְתֶּם / יוֹם אֲשֶׁר יִסַּרְתֶּם,

כִּי אָז לֹא מְאַסְתֶּם / וְעַתָּה לֹא נְעַלְתֶּם.

נוֹשְׂאֵי עֹל קָמִים / וְמוֹרָאָם וְחִתָּם

מְדַבְּרִים עַל לִבָּם / אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּם:

רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּ‑ / נוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם –

רַחֲמֶיךָ רַבִּים / כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

צוֹרֲרִים נִלְחָמִים / כְּפָרִיצֵי חַיּוֹת,

אַלּוּפֵי אֱלִיפַז / עִם אֵילֵי נְבָיוֹת –

וְנִבְהֲלוּ בֵינֵיהֶם / צְעִירֵי הַשֵּׂיוֹת

וְאֵיך יִשְלַם עֵדֶר / יְנַהֲגוּהוּ אֲרָיוֹת?

הֲלֹא בְּפִלְאֵי מַעֲשִׂים, / בִּגְבוּרוֹת וְנִסִּים!

נְתָנוּם עֲוֹנֵיהֶם / בִּידֵי מְעַנֵּיהֶם,

וְאֵין לָהֶם מַעֲשִׂים / לְבָד בְּרִית קַדְמוֹנֵיהֶם

וְלָשֵׂאת עֵת צָרָה / לְאֵל אֶת‑עֵינֵיהֶם,

כְּעֵינֵי הָעֲבָדִים / אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם –

דַּלִּים וְנִמְאָסִים / בִּידֵי שָׂרֵי מִסִּים.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

ומקלכם בידכם

מאת דוד פרישמן (מאמרים ומסות)

אם גר ישראל, הנה המקל הוא הפתילה שלו. יהודי בלי מקל – היכול יכלתם לציר לכם תמונה כזאת? כמדומה לי, שאי אפשר הוא כלל.

התורה אמרה כלאחר יד: ומקלכם בידכם, ומצוה זו שהחזיקו בה ישראל, החזיקו בה יותר מכל תרי“ג מצות האחרות. הן גם הנשר הגדול הרמב”ם ז"ל, כמדומה לי, איננו מונה כלל מצוה זו בין יתר המצוות, ואולם הנשרים הגדולים אינם יודעים לפעמים דבר מכל הנעשה במעמקים. בני ישראל הם עם של פוסקים לכשעצמם, ובני ישראל החזיקו תמיד את מקלם בידם; והמקל הזה מקל נודד הוא, מקל נע ונד, מקל עובר אורח, לנוע ולנוד ולעבור בו ממקום למקום וממדינה למדינה ומגוי לגוי. מראש ימות עולם ועד היום הזה, מסוף העולם ועד סופו עוברים בני ישראל והולכים ומקלם בידם.

ואני זוכר עתה תקלה קטנה שמצאה אותי בעודי נער. הלילה היה ליל חורף מתוק לנפש, ופרשת השבוע היתה פרשת ”תולדות“. בין התלמידים היושבים לפני רבם אל התנור החם ישבתי גם אני, ועד היום הזה לא אבין עוד ולא אדע איזה הדרך באה עלי הרוח לשגות ככל אשר שגיתי אז. עוד אנחנו יושבים וקוראים בתורה, והנה התמלטו מפי המילים לפתע פתאום לקרוא את הפסוק שלא כצורתו, לאמר: ”ויהי יעקב איש יודע ציד איש שדה ועשו איש תם יושב אהלים”. ידידי! הלא אנשים אחים אנחנו, ולמה זה אבוש? הרבי שלח את ידו הגדולה ויכני מכה גדולה על הלחי ויתקן את השגיאה, שצריך להיות ההפך,וכי יעקב הוא התם יושב האהלים, ואתם דעו לכם ידידי,: הרבה מחלתי בימי חיי, הרבה סלחתי לאנשים אשר גמלו אותי רעה, ואולם את מכת הלחי ההיא לא מחלתי לרבי מעולם. וגם במותו כאשר נגשו אליו לבקש ממנו מחילה, לא נגשתי גם אני ולא בקשתי, כי לא נשאתי לו, אחרי אשר ידעתי כי אתי הצדק, ואחת היא לי אם כתוב כן בתורה אם לא, ואחת היא לי אם קול הפסוק צועק אלי מן החומש ממש את ההפך מאשר קראתי אני, כי אני רק לבי ידעתי,ולבי בקרבי ידע לקרוא את הנכון. אם עיני בשרי לא חזו, מזלי הזה, ולבי נבא ואני לא ידעתי מה נבא: הנער הקטן הרגיש כי אפשר הוא שיעקב הוא היושב.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.