מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לאור הצהר

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לְאוֹר הַצֹּהַר / רחל המשוררת

כֵּלַי הוּא הָאוֹר שֶׁמִּבַּעַד לַצֹּהַר.

אַךְ רֶגַע הִלְבִּין – וְנָמוֹג.

אֶל שֶׁפַע הַשֶּׁמֶשׁ בְּלֶב-הָרָקִיעַ

בְּאֶפֶס תִּקְוָה אֶעֱרֹג.


הַשֶּׁמֶשׁ! הַשֶּׁמֶשׁ! הָיִית לִי, נִגְלֵית לִי

שׁוֹטֶפֶת, צוֹהֶלֶת, חַמָּה,

מַבְרֶקֶת בַּטַּל, מְרַקֶּדֶת בַּדֶּשֶׁא,

מַזְהֶבֶת בִּזְהַב הַקָּמָה.


יָדַעְתִּי: יָמַי יִתְרוֹקְנוּ וְיַחְוִירוּ

בָּאוֹר הַחִוֵּר וְהָרֵיק.

עַל זֵכֶר הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַד לַצֹּהַר

בְּאֶפֶס אוֹנִים אֶתְרַפֵּק.


ב' סיון, תרפ"ט

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

משנת חסידים

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)


ידוע לכל באי עולם, כי האדמו"ר מנימירוב היה עובד את השם מתוך שׂמחה. ואשרי עין שזכתה לראות את ההתלהבות, ואותה השׂמחה שהיתה נובעת ממנו כמים ממקור חיים, ונמשכה אלינו, ושפעה והתדבקה בנו, ושכחנו את כל הצרות שבעולם, את כל הפגעים והרשעות…


ישנם צדיקים שזוכים לשׂמחה אך בשבתות וימים-טובים, ולהצדיק מווֹנווֹליץ היה אך ניצוץ אחד של שׂמחה במוצאי יום הכפורים… אבל רבינו ז"ל זכה לקדושת חגים ומועדים בכל ימות השנה, ועד יום פטירתו היה מלא שׂמחה, זמרה ורקוּד.


– מגלה אני לכם – היה אומר ברוח קדשו – שכל העולם כולו אינו אלא זמר ורקוּד לפני הקב"ה… כל העולם כולו זמר, והכל משוררים, הכל מזמרים; כל אות ואות מן התורה הקדושה היא קול נגינה, וכל נשמה שבגוף היא קול נגינה… וכל נשמה ונשמה שבגוף היא אותו אחת מן התורה…


וכשם שישנם קולי קולות של נגינה, כך ישנם כלים מכלים שונים לפרוט עליהם את הנגוּן, וכל קול נגינה מקביל לכלי נגינה מיוחד, ויוצא ממנו כצאת הנשמה מן הגוף… וכל אדם ואדם אינו מזמר אלא הברה אחת מן הנגוּן והוא מת, והשאר שהוא עושׂה בעולם הזה קודם הפטירה הוא גנוּח ודברים בעלמא…


ומכל ההברות, היוצאות מן הגוף, מצטרף כל הנגון, שהוא הזמר להקדוש-ברוך-הוא.


אבל הצדיק, שהוא המנצח על הזמר (קאַפּעֶלמייסטעֶ“ר בלע”ז), יודע הוא את הנגוּן כולו או חלק גדול ממנו, ועל-כן הוא זוכה לשׂמחה תמידית.


– הלמדנים בנגלה – היה אומר רבינו – הם כאותם בעלי-המלאכות שהם יודעים לתקן את הכלים לזמר, וגם לעשׂות כלים חדשים, אבל הם אינם יודעים את הזמר בעצמו ואינם יכולים לפרוט על הנבל שהוא מעשׂה ידיהם.


אבל הצדיק הנסתר הוא יודע את הנגוּן, אף-על-פי שאינו יודע לפעמים איך לתקן את הכלי ואינו בקי בתורה.


– הלמדנים – היה אומר – הם הלבוש, ואנחנו האדם, ובלשונו ממש: אוּ“ן מי”ר זעֶני“ן מעֶנשעֶ”ן; הלמדנים הם הגוף, ואנחנו הנשמה! הלמדנים הם התורה, ואנחנו – סודות התורה…


אשרי האזנים, שזכו לשמוע תורה מפיו הקדוש!

-–


ואשרי העין שזכתה לראות את עבודתו מתוך שׂמחה! אבל הכול כקלפּת-השום כנגד השׂמחה, שהיתה בחתונת בתו תחי'.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.