רקע
רחל בלובשטיין
לאור הצהר
mנחלת הכלל [?]
tשירה

לְאוֹר הַצֹּהַר / רחל המשוררת


כֵּלַי הוּא הָאוֹר שֶׁמִּבַּעַד לַצֹּהַר.

אַךְ רֶגַע הִלְבִּין – וְנָמוֹג.

אֶל שֶׁפַע הַשֶּׁמֶשׁ בְּלֶב-הָרָקִיעַ

בְּאֶפֶס תִּקְוָה אֶעֱרֹג.


הַשֶּׁמֶשׁ! הַשֶּׁמֶשׁ! הָיִית לִי, נִגְלֵית לִי

שׁוֹטֶפֶת, צוֹהֶלֶת, חַמָּה,

מַבְרֶקֶת בַּטַּל, מְרַקֶּדֶת בַּדֶּשֶׁא,

מַזְהֶבֶת בִּזְהַב הַקָּמָה.


יָדַעְתִּי: יָמַי יִתְרוֹקְנוּ וְיַחְוִירוּ

בָּאוֹר הַחִוֵּר וְהָרֵיק.

עַל זֵכֶר הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַד לַצֹּהַר

בְּאֶפֶס אוֹנִים אֶתְרַפֵּק.


ב' סיון, תרפ"ט

המלצות קוראים
תגיות