הָאַיָּלָה, הָעוֹרֵב, הָעַכְבָּר וְהַצָּב

מאת יהודה ליב גורדון

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תצוגה מלאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַיָלָה, עוֹרֵב, עַכְבָּר וָצָב חֻבָּרוּ

לָשֶׁבֶת אַרְבַּעְתָּם יַחַד בֵּית חֶבֶר.

וּבִנְוֹת מִבְטָחִים נִסְתָּרוּ

לִבְלִי תִרְאֵם עֵין גָּבֶר.

אַךְ מַה-זֶּה יֵעָלֵם מֵעֵין הָאָדָם?

אִם בַּסֶּלַע בַּמִּדְבָּר תָּשִׂים מִשְׁכָּנֶךָ

וּבְקַרְקַע הַיָּם וּבֵין כּוֹכָבִים קִנֶּךָ,

בַּכֹּל יָבֹאוּ, בַּכֹּל תִּמְצָאֲךָ יָדָם.

וּבְצֵאת הָאַיָּלָה בַּשָּׂדֶה לָשׂוּחַ,

הִתְעַנֵּג כִּמְעַט עַל נֹעַם הָרוּחַ,

פִּתְאֹם אִישׁ לִקְרָאתָהּ; וַתְּנַס לִבְרוֹח

וּבִמְנוּסָתָה בָּרֶשֶׁת נִלְכָּדָה.

בֵּין כֹּה וָכֹה יָשְׁבוּ בָּיְתָה רֵעֶיהָ

סָבִיב לַשֻּׁלְחָן וַיְחַכּוּ אֵלֶיהָ.

"מַדּוּעַ זֶה הָאַיָּלָה נִפְקָדָה?

– שָׁאַל הָעַכְבָּר בִּרְגָזָה וּבְלִי מָנוֹחַ –

הֵן מִדֵּי פֹה בֶּטַח נֵשֵׁב שְׁלָשְׁתֵּנוּ

אוּלַי קָרָא אָסוֹן אֶת חֲבֶרְתֵּנוּ".

"הָהּ מִי יִתֶּן-לִי כָּעוֹרֵב כְּנָפָיִם

– אָמַר הַצָּב – כִּי אָז בִּיעָף עַפְתִּי

וּבְכָל פַּאֲתֵי הַשָּׂדֶה חָלַפְתִּי

לִמְצוֹא רְעוּתֵנוּ קַלַּת הָרַגְלָיִם".

הָעוֹרֵב שָׁמַע וַיָּעָף כָּרֶגַע

וַיַּרְא מִנֶּגֶד מַרְאֵה הָעַצָּבֶת:

הָאַיָּלָה הָאֻמְלָלָה בַּפָּח שׁוֹכָבֶת.

חִישׁ שָׁב וַיְבַשֵּׂר לַחֲבֵרָיו הַפָּגַע,

וַיֵחָלְצוּ חֻשִׁים וַיָקֻמוּ יַחַד

אַמִּיצֵי לֵב כַּגִּבּוֹרִים אֵין פַּחַד

לָשׂוּם נַפְשָׁם בַּכָּף וּלְהַצִּילֶהָ.

הָעוֹרֵב, הָעַכְבָּר יָחִישׁוּ שְׁנֵימוֹ,

הַצָּב מִתְנַהֵל בִּכְבֵדֻת אַחֲרֵימוֹ,

כִּי מִלְּבַד כִּי קָצְרוּ לִמְאֹד רַגְלֵיהוּ

עוֹד יִשָּׂא תָּמִיד בֵּיתוֹ עַל כִּתְפֵהוּ.

וּבְרֶגַע הִרְחִיק הַצַּיָּד מֵעָלֶיהָ

וַיְמַהֵר הָעַכְבָּר אֵלֶיהָ לָגֶשֶׁת,

וַיְנַתֵּק וַיְקוֹסֵס מוֹסְרוֹת הָרֶשֶׁת

וַיִּתֵּן לשְּׁבֻיָה דְּרוֹר וּפְקַח-קוֹחַ,

וּבְשׁוּב הַצַּיָּד וַיִּתְמַהּ וַיֹּאמֶר:

“מִי לָקַח שִׁבְיִי וַיְמַלֵּט מַלְקוֹחַ?”

אָז יָבֹא הָעַכְבָּר בִּנְקִיק עָפָר וָחֹמֶר,

אַיֶּלֶת אֲהָבִים

בָּאָה בֶּעָבִים,

הָעוֹרֵב עָף וַיִּתְיַצֵּב עַל רֹאשׁ תֹּמֶר,

אַךְ הַצָּב הִמָּלֵט לֹא עָצַר כֹּחַ

וַיִּרְאֵהוּ הַצַּיָּד וּלְקָחוֹ לָקֹחַ:

"אַתָּה תִּהְיֶה לִי חֵלֶף אֲבֵדָתִי

נַחַת שֻלְחָנִי, מִשְׁמַן אֲרוּחָתִי!"

אָמַר וּבַיַּלְקוּט שָׂמָהוּ.

אַךְ הָעוֹרֵב מֵעָל רָאָהוּ

וַיְבַשֵּׂר לָאַיָּלָה, אָז יָצָאָה

חִישׁ מִתּוֹךְ הַמַּחֲבֵא שָׁם הִתְחַבָּאָה,

וַתַּעַשׂ גַּם הִיא בִּרְמִיָּה וּבְדַעַת

ותֵּרָא לַצַּיָּד וּכְמוֹ צוֹלַעַת

הַרְחֵק מִנֶּגֶד עַל אַרְבַּע רַגְלֶיהָ.

וְהוּא מִהֵר וַיַּשְׁלֵךְ מֵעָלֵיהוּ

יַלְקוּטוֹ וּבִגְדוֹ וּשְׁאָר נִטְלֵהוּ,

בַּעֲבוּר יֵקַל לוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ.

אַךְ הִיא שָׁבָה חִישׁ וַתִּסָּתֶר

בֶּעָבִים בַּכֵּפִים בֵּין הָרֵי בָתֶר,

וּבֵין כֹּה בָּא הָעַכְבָּר בַּעַל הַשִּׁנָּיִם

וַיְנַתֵּק אֶת חוּטוֹ

מֵעַל פִּי יַלְקוּטוֹ,

וַיְפַתַּח חַרְצֻבּוֹת הַצָּב פַּתֵּחַ,

וַיִּשְׁאַר הַצַּיָּד מִבְּלִי מַרְזֵחַ

וּבְלִי אֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם.

מִמָּשָׁל קַדְמוֹן מֵעֵבֶר לִנְהַר חִדֶּקֶל

הַמָּשָׁל הַזֶּה הִגִּיעַ אֵלֵינוּ;

וּדְבָרָיו יָקְרוּ מֵרִבֹּאוֹת שֶׁקֶל,

כִּי מִבַּהֲמוֹת שָׂדַי אֵלֶּה יַלְפֵנוּ,

כִּי טוֹב לָאָדָם מִכָּל הוֹן וָנַחַת

בִּהְיוֹתוֹ עִם אֶחָיו לַאֲגֻדָּה אַחַת.

יהודה ליב גורדון

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.