מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חיילים אלמונים

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים / אברהם שטרן (“יאיר”)

הימנון המחתרת

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,

וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.

כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:

מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,

בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,

בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,

וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש!

לֹא גֻיַּסְנוֹ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים,

כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ.

רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי-חוֹרִין!

חֲלוֹמֵנוּ: לָמוּת בְּעַד עַמֵּנוּ!

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,

בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,

בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,

וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש!

וּמִכָּל עֲבָרִים רִבֲבוֹת מִכְשׁוֹלִים

שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי עַל דַּרְכְּנוּ;

אַךְ אֹויְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי-אֲסוּרִים

לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ.

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,

בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,

בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,

וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש!

וְאִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים,

וִיקַבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט,

בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים

לְהָגֵן וְלִשְׁמֹר עֲדֵי עַד.

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,

בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,

בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,

וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש!

בְּדִמְעַת-אִמָּהוֹת שַׁכֻּלּוֹת מִבָּנִים,

וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים,

כְּמוֹ בְּמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת-לְבֵנִים

וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים!

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,

בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,

בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,

וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש!

נבי-מוסה תרצ"ב

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

צללי-ערב

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

כשאנו, יושבי הכרכים, עודרים ברחובות קריה ואנו רואים את הבתים הגדולים, בתי- חומה, בעלי עליות רבות, - הלא כמצודות בעלות חלונות הרבה הם בעינינו. גם לעין היותר בהירה קשה להפלות בין בית לביתו בין שער לשער. תכנית אחת לכולם. כולם נבנו על פי מידה אחת וסדר אחד, בלי עצמיות מיוחדת ובלי נפש, גם שוכרי הבתים, שוכרי הדירות בתים באים ויוצאים חליפות, זה יגור שנה וזה שנתים ימים; במקום שגר איש בעל בנים יגור אחר- כך חשׂוך בנים במעון זה גרה אלמנה ושתי בנותיה, אשר נהגו מיגיע כפיהן ותחיינה בשלום ועתה הוא משכן למשפחה שחצנית וצעקנית. בעליה זו פרחה תומת נערה יפה, פרחה הילדות, ועתה יושב שם איש זקן, שהוא למשא על בניו… גם ליושבי המעונות והדירות בעצמם קשה להטביע חותמם על משכנם מספר חדרים עושה דירה אחת החלונות שוים, הקירות שוים, התקרות והרצפות שוות, במה איפוא יעשה היחיד את ביתו ששונה מחברו? –

אחרת היא העיר הקטנה, שם השמים רבים והאויר רחב. אין בית דבק בחברו, אין רחוב מאפיל על חברו, איש איש בונה בשלו, ברשותו – כחפצו. לפי צורת הבית ואופן בניתוֹ כבר נדע את היושב בו. ואפילו בעיירות קטנות, מושבות בני- ישראל, ששם אין עושר ויכולת חומרית גדולה, אלא מסורה רבה ודברים משותפים יהודיים הרבה, אפילו בעיירות קטנות יש לכל אחד ואחד פנאי לתת מעט עצמיות לביתו, זה ניכר בגנו וזה בחצרו, זה בחלונותיו וזה בדלתותיו, זה במעלות של אבן או של עץ וזה במעקהו או בכרכובו, זה יצפה גנו ברזל אדום, שחור או ירוק וזה ברעפים אדומים או נסרים קטנים. זה עושה אותו תבן וזה סוף, זה אוהב את הצבע הלבן וזה את הכחול או את הירוק והאדמדם. ואם תראה איש שטרוד הוא בבית- המדרש בעניני התפילה, טליתו על ראשו ועיניו לספר התהילים, או להפך, תראה איש שקוע בעניני דארעא, רץ ברחובות למכור אן לקנות, ללווֹת או לשלם, ובכלל לעשות מסחר ולהביא לחמו, אל תאמין שכולו נתון לדברים הללו ולא נשארה בו איזה מחשבה בדבר שכלול ביתו ועצמיותו. ואפילו זה שאינו מקפיד על בגדיו ליפוֹתם מיפה הוא את ביתו; ואפילו זה שחושב כל קישוט למעשה “יצר- הרע” מקשט הוא את ביתו, ודוקא בלי יצר הרע, כי אם במעט יצר טוב..

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.