לוגו
זִכְרוֹנוֹת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הָרוֹעֶה הַזָקֵּן אַבּוּ-צַלַח

מְעִירֵנִי: “קוּמִי, רָחֵל!”

הַחֲלוֹם כִּזֵּב. מִן הַבַּיִת

אָנֹכִי צוֹנַחַת כַּצֵּל.

הֶחָצֵר – אַחֶרֶת, אַחֶרֶת,

גַּם אֲנִי אַחֶרֶת, כֻּלִּי –

יְחִידָה וּקְטַנָּה וְנִפְעֶמֶת

בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל, הַלֵּילִי.

הַנָּמִים יוֹסִיפוּ יָנוּמוּ

וּשְׁנָתָם לָהֶם תֶּעֱרַב;

אַךְ אֲנִי – שֻׁתֶּפֶת לַלַּיְלָה.

וּמוּבֵאת בְּסוֹדוֹ הַמְכֻכָּב.


כסלו, תרצ"א