רקע
יהודה ליב גורדון
אם אשב לי בדד
mנחלת הכלל [?]
tשירה

אִם אֵשֵׁב לִי בָדָד / יהודה ליב גורדון

(משירי פושקין)


אִם אֵשֵׁב לִי בָדָד בִּמְעוֹן דּוּמִיָּה,

אוֹ תּוֹךְ עִלְזֵי לֵב רַגְלַי יוֹבִילוּנִי.

אוֹ אֵצֵא בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה הוֹמִיָּה, –

מַעְיָנַי גַּם שָׁם גַּם פֹּה בַּל יַרְפּוּנִי!


תָּמִיד יֶהְגֶּה לִבִּי: שָׁנִים יָעוּפוּ

וּבִמְעוּפָם חִישׁ גַּם חַיֵּי חֶלְדֵּנוּ

כַּצֵּל יַחֲלֹפוּ, יִתַּמוּ יָסוּפוּ,

וּכְבָר גַּם קָרֵב קֵץ אֶחָד מִמֶּנּוּ.


אִם עַל אַלּוֹן נִשָּׂא עֵינַי אָשִׂימָה –

הֶגֶה לִבִּי אָז: זֶה חָסוֹן רַב כֹּחַ

בִּלָּה קַדְמוֹנִים מִיָּמִים יָמִימָה

וִיבַלֶּה גַּם אוֹתִי דַכָּא וּשְׁחוֹחַ.


וּלְיֶלֶד עָלֵז אֹמַר אִם אֶרְאֵהוּ:

שֶׁמֶשׁ חַיֶּיךָ זֶה יָצָא לִזְרוֹחַ

תַּחַת שִׁמְשִׁי נֶחְפָּז שָׁם לִמְבוֹאֵהוּ,

וּמִרְקַב עֵץ חַיַּי בָּאתָ לִפְרוֹחַ.


יוֹם-יוֹם כִּי יַחֲלֹף, כָּל מוֹעֵד וָרֶגַע

לִבִּי יַבֵּט אַחֲרָיו אָחוּז בָּעֶצֶב:

אוּלַי כָּעֵת חַיָּה יָחִישׁ פֶּגַע

וּלְרַגְלָיו אָז יָבוֹא אֶל חַיַּי קֶצֶב.


אַךְ אֵיפֹה זֶה יֶאֱתָיֵנִי הַקָּרֶץ?

זוֹ נִפְלָאת מֶנִּי, דַּעַת בַּל אוּכָלָה;

אִם בִּמְצֹלוֹת מֵי יָם? אוֹ מֶרְחֲקֵי-אָרֶץ?

אוֹ מִמְּעוֹן שִׁבְתִּי לִקְבָרוֹת אוּבָלָה?


הַאַף אֵין חֵפֶץ אֶל בָּשָׂר לֹא-רוּחַ

בִּמְקוֹם שָׁם יִמַּל כִּתְאֵנָה נָבֵלָה,

וּבְכָל זֹאת אֶכְסֹף כִּי גֵוִי יָנוּחַ,

בִּמְקוֹם עַצְמוֹת יוֹדְעֵי תִּשְׁכֹּנָה סֶלָה.


וּצְלַח וּרְכַב אַתָּה, עֶלֶם עוּל-יָמִים,

עַל דַּלְתוֹת קִבְרִי, בּוֹ אִישַׁן הַמָּוֶת,

וּבְהִלּוֹ יִזְרַח לוֹ שֶׁמֶשׁ בָּרָמִים

נֹכַח מִשְׁכָּנִי זֶה, מִשְׁכַּן צַלְמָוֶת!

המלצות קוראים
תגיות