מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אם אשב לי בדד

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִם אֵשֵׁב לִי בָדָד / יהודה ליב גורדון

(משירי פושקין)


אִם אֵשֵׁב לִי בָדָד בִּמְעוֹן דּוּמִיָּה,

אוֹ תּוֹךְ עִלְזֵי לֵב רַגְלַי יוֹבִילוּנִי.

אוֹ אֵצֵא בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה הוֹמִיָּה, –

מַעְיָנַי גַּם שָׁם גַּם פֹּה בַּל יַרְפּוּנִי!


תָּמִיד יֶהְגֶּה לִבִּי: שָׁנִים יָעוּפוּ

וּבִמְעוּפָם חִישׁ גַּם חַיֵּי חֶלְדֵּנוּ

כַּצֵּל יַחֲלֹפוּ, יִתַּמוּ יָסוּפוּ,

וּכְבָר גַּם קָרֵב קֵץ אֶחָד מִמֶּנּוּ.


אִם עַל אַלּוֹן נִשָּׂא עֵינַי אָשִׂימָה –

הֶגֶה לִבִּי אָז: זֶה חָסוֹן רַב כֹּחַ

בִּלָּה קַדְמוֹנִים מִיָּמִים יָמִימָה

וִיבַלֶּה גַּם אוֹתִי דַכָּא וּשְׁחוֹחַ.


וּלְיֶלֶד עָלֵז אֹמַר אִם אֶרְאֵהוּ:

שֶׁמֶשׁ חַיֶּיךָ זֶה יָצָא לִזְרוֹחַ

תַּחַת שִׁמְשִׁי נֶחְפָּז שָׁם לִמְבוֹאֵהוּ,

וּמִרְקַב עֵץ חַיַּי בָּאתָ לִפְרוֹחַ.


יוֹם-יוֹם כִּי יַחֲלֹף, כָּל מוֹעֵד וָרֶגַע

לִבִּי יַבֵּט אַחֲרָיו אָחוּז בָּעֶצֶב:

אוּלַי כָּעֵת חַיָּה יָחִישׁ פֶּגַע

וּלְרַגְלָיו אָז יָבוֹא אֶל חַיַּי קֶצֶב.


אַךְ אֵיפֹה זֶה יֶאֱתָיֵנִי הַקָּרֶץ?

זוֹ נִפְלָאת מֶנִּי, דַּעַת בַּל אוּכָלָה;

אִם בִּמְצֹלוֹת מֵי יָם? אוֹ מֶרְחֲקֵי-אָרֶץ?

אוֹ מִמְּעוֹן שִׁבְתִּי לִקְבָרוֹת אוּבָלָה?


הַאַף אֵין חֵפֶץ אֶל בָּשָׂר לֹא-רוּחַ

בִּמְקוֹם שָׁם יִמַּל כִּתְאֵנָה נָבֵלָה,

וּבְכָל זֹאת אֶכְסֹף כִּי גֵוִי יָנוּחַ,

בִּמְקוֹם עַצְמוֹת יוֹדְעֵי תִּשְׁכֹּנָה סֶלָה.


וּצְלַח וּרְכַב אַתָּה, עֶלֶם עוּל-יָמִים,

עַל דַּלְתוֹת קִבְרִי, בּוֹ אִישַׁן הַמָּוֶת,

וּבְהִלּוֹ יִזְרַח לוֹ שֶׁמֶשׁ בָּרָמִים

נֹכַח מִשְׁכָּנִי זֶה, מִשְׁכַּן צַלְמָוֶת!

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

הבּאר המאוֹררת

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

מי-הנחל הם ממקום השקאת הסוסים והבהמות — עכורים, וריחם רע, ומי-הבאר דוקא נקיים הם וטהורים כזהב טהור!

ואתם משתאים בוַדאי, מפני מה שותים מי-נחל רעים, בשעה שיכולים לקבל מי-באר טובים? לפיכך אספר לכם, מלה במלה, את המעשׁה באותה באר, ששמעתי מפי ר' אליעזר השַמש, מפיו ממש.

וסַפּר ספּר את המעשׁה במורא וביוהרה גם יחד. המעשׁה אמנם מעשׁה נורא הוא, ואף-על-פי-כן הוא יהיר על כך, הוא מתגאה בה, בעיירתו שלו, שבה מתרחשים מעשׁים כאלה!

— צא ועבור — אומר הוא — מחציתו של עולם, ולא תשמע מעשׁה כגון זה!


— התחל התחיל הדבר בשנת…

אך את השנה שכח, ואנוסים אתם להסתפק בספּוּר-המעשׁה בלא השנה.

הימים היו ימי סליחות.

נוֹ, עיר הרי עיר היא, יש בה אברכים הגונים, בחורים הגונים; ויש כמנהגו של עולם, פוחזים וריקים גם כן…

וכשהולכים לסליחות, בעוד חושך, הרי צריכים לעשׁות קצת מעשׁי-ליצנות, להשתובב עם הבכור, ובכור היה לנו בזמן ההוא יקר-המציאות, גבור ממש! בקפיצה אחת היה הופך ומהפך קטן וגדול בשוק.

וכשעושׁים מעשׁי-ליצנות עם הבכור, מתחילין לרדף אותו, משליכים אחריו אבנים.

הבכור עומד כנגדם; אבל החבורה גדולה, נמלך הבכור בדעתו ובורח ונמלט.

רודפים אחריו; באבנים במקלות, והבכור טס כחץ מקשת אנה ואנה, אנה ואנה…

ואירע, שבאותם הימים בדיוק היתה הבאר מקולקלת.

עוד זמן רב קודם לכן עשׁה ראש-העיר הערכה, אסף את המטבעות, ובינתים פרקו את הקמוּר; נשארה הבאר עומדת פתוחה.

הבאר עומדת פתוחה, ובעזרת השם יתברך, הבכור נופל לתוך הבאר הפתוחה.

חבורת הפוחחים לא ידעה להיכן נעלם הבכור; ונתפזרו כל אחד לדרכו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.