קוּם עֲלֵה בְּהַר-הַתּוֹחֶלֶת,

הַר-צוֹפִים, וְעִמְדָה כֵן –

הוֹי, הִנֵּה אֲפִיק הַתְּכֵלֶת,

נְהַר-קָדְשֵׁנוּ, הַיַּרְדֵּן.

שָׂא שָׁלוֹם וּשְׁלוֹם בָּנֶיךָ

מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת עוֹלָם!

בְּשֵׁם כֻּלָּם כִּי אֲבָרְכֶךָ,

שְׁמַע קוֹלִי כְּאֶת קוֹלָם.

אֵין לְךָ אֶרֶץ, אֵין לְךָ פֶלֶךְ

לֹא קִדְּשׁוּךָ, כִּי עַל כֵּן

עֲדֶן לֹא קָם שְׁנוֹת-אֶלֶף מֶלֶךְ

לֹא יְדָעֲךָ, יַרְדֵּן!

כְּלוּם לַתֵּמְזָה הָרוֹכֶלֶת,

כְּלוּם לַנִּיגֶר הָרָחוֹק,

לֹא אַתָּה לָהֶם תּוֹחֶלֶת,

לֹא תָּשִׂים לַטִּבֶּר חֹק?

מִי הַבָּז לְמֵי-קָדְשֶׁךָ,

לְשִׁמְעֲךָ מִי לֹא נִפְעָם?

לֹא שָׁלַח בָּנָיו אֵלֶיךָ

מִמֶּרְחָק מֵעֵבֶר-יָם?

מִיסִיסִפִּי רַב-הָעַיִן

אוֹ הַהוּדְסוֹן הָרָחָב?

מִי וָמִי לֹא בָא עֲדַיִן

לְבָרְכֶךָ, קְטוֹן אֶחָיו?

עַל גְּדוֹתֶיךָ – תֵּל וָרֶכֶס –

הֵן נָמִים יוֹבְלִים-מֵאָז

מִקְדָּשִׁים, קָרְסוּ מֵאֶפֶס

כֹּהֲנִים וְעַם נִכְנָס.

עַל גַּל מֵי-הָרִים, מֵי שָׂחוּ

תִּגְרְפֵמוֹ – גַּל שֵׂטִים –

שְׁיָר אֲבַק אֻמּוֹת נִשְׁכָּחוּ

וַעֲפַר אֵלִים מֵתִים.

מִן הַוּוֹלְגָה הַנִּדְגֶּלֶת

וַאֲפִיק-הַשִּׁיר הָרֵין,

עַד הַסֵּינָה הַהוֹלֶלֶת,

מִי כָּמוֹךָ הַיַּרְדֵּן?

מִפַּמְיַס עַד הַכִּנֶּרֶת

וְיָם-הָעֲרָבָה בִּלְבָד

יְאוֹר אֶחָד! אֻמָּה יוֹצֶרֶת

יָד אַחַת וְשִׁיר אֶחָד!