מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

משדה הספרות [חוברת בנכר]

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חוברת “בנכר” / יוסף חיים ברנר

אשתקד, בתשרי תרע“ח, הוציא יוסף אהרונוביץ באלכסנדריה של מצרים חוברת אחת מ”קובץ לעניני ספרות ולשאלות הזמן". החוברת לא צוינה עוד בשום מקום 1, והיא ראויה לכך, שלא יעברו עליה בשתיקה.

החוברת מחזיקה 29 עמודים, וזה תכנה: א) הרצל – ד“ר ש. פרלמן; ב) מפרק לפרק – העורך; ג) כבוד-התורה – ר.ס.; ד) ארץ-חם וארץ-כנען – ד”ר זגורודסקי; ה) פעמון-המות – דוד יודילוביץ; ו) הערות והארות – י.א.

במאמר “מפרק לפרק” דן הכותב בתקות יהודי רוסיה מהשחרור המדיני באותה ארץ (בשחרור שלפני ממשלת-הבולשביקים ידובר שם, כמובן) והעלה ש“מצבנו בתור עם משועבד בגולה לא ישתנה על-ידי המהפכה ברוסיה במאומה”. היהודים יִכָּנסו לפנים-רוסיה, אבל אזרחים ממדרגה ראשונה לא יהיה שׁם לעולם. הרבה יהודים פרטיים יֵהָנו הנאות שׁונות מן המצב החדש, אבל ההתפגרות הכלכלית של המוני-היהודים וההרגשׁה הרעה מצד השׂנאה השׁופעת מכל צד – כל זה יִשָׁאר בעינו כמקדם.

בפרק ב' מאותו מאמר הוא עובר לתביעותינו הציוניות. אף פרק זה, כקודם, נכתב בהבנה רבה, שמקורה בהרגשה אמיתית, אלא שעם זה לא ניקה מדברי אידיאולוגיה. “תביעתנו ההיסטורית יכולה וצריכה, לדעתנו, להתבסס בעיקר על יסוד מוסרי”. ומהו? שמא תאמרו, מה שאין לנו מקום בעולם, והרי נחוץ שיהא לנו מקום? – לא, לא זה. “כל הנביאים והחוזים שקמו להם (כלומר, לגויים) מיום היותם לעמים קולטוריים, כל הערכים המוסריים שיצרו – כולם, כולם, בלי יוצא מן הכלל, בשדות-יהודה רעו ומשדיה ינקו. זהו השטר שבו אנחנו באים”. –

זהו השטר… שטר עלוב, צריך להודות, כעלבון “הערכים המוסריים שיצרו” הם, ה“יונקים”.

אבל זה לא חשוב כל כך. חשוב מה שאהרונוביץ מטעים ומדגיש באותו מאמר, ש“התנועה הציונית צריכה תמיד להשתמש במומנטים פוליטיים לטובתה. ואולם האידיאל הציוני אינו מותנה בשום אופן ממומנטים פוליטיים”. גאולת-ישראל תבוא רק מתוך עבודה מיגעת של דורות (ומתוך אבדן של אלפי-פרטים – צריך היה להוסיף) ו“חוטאים הם אלה שבאים להפיח תקוות מוגזמות ולהכניס בכוח התקוות הבלתי-מיוסדות האלה גֵרים תחת כנפי-השׁכינה” גֵרים לרגע….

מתוך נקודת-השקפה נכונה זו יובן היטב גם היחס שמביע י. א. בהערותיו והארותיו (השקפה על חיי-היהודים בפולין, באמריקה וכו') לתעמולה בשביל יסוד גדודי מתנדבים יהודים. ראויים הדברים למי שאמרם, וצריך היה להוסיף עליהם כהנה וכהנה.

וכשמַשוים את הדברים האלה לכל מה שנכתב אצלנו על הסַיִף והספר, ועל התקופה החדשה שתבוא לספר העברי מן הגדודים (כבודם וערכם ונחיצותם של גדודים יהודים להגן על חיינו מובנים מאליהם ובמקומם מונחים!), רואים מה בין אדם פנימי, המשקיף על חיינו ממעמקים ומדבר פשוטות ובין אַגיטאטוֹרים מודרניים ופיליטוניסטים מסולסלים. –

השורות המעטות שי. א. מקדיש באותו מקום לגיטו היהודי במצרים, דיין לבאר, מפני מה נשארה החוברת הסימפאטית הזאת, שיצאה שם, “בנכר”, א' בלי ב' אחריה –

[“הוצאת הפועל הצעיר”, ניסן תרע"ט; החתימה: ב. – י.]


  1. אחרי שנכתבו הטּורים האלה נתקבל ספר שני של “התקופה”, ושם נמצאת הערה ביבליוגרפית על “בנכר”.  ↩

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. בחורף (פרוזה)
  4. איגרות י"ח ברנר (מכתבים)
  5. פת לחם (פרוזה)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

שרל בודלר

מאת דוד פרישמן (מאמרים ומסות)

ראש ספרי בודליר הוא קובץ שירים בשם “Les Fleurs du Mall” “פרחי הרע”. תוכן השירים מכוון בדיוק אל השם. בודליר הוא משורר הרע, ושריו סובבים על חושך וייאוש על גועל מפני החיים ותאווה אל המוות, על זימה ועל כל התאוות הרעות של האהבה, הבגידה, השקר והאכזריות, השנאה והרצח, הקרב והכיליון, ובייחוד על המוות; על המוות בלי סוף ואחרית, על המוות בתור מפלצת אכזריה ולועגת לנו, על המוות בתור פודה ומציל, בתור הגואל האחד והמיוחד, אשר יגאלנו מתוך חיים מלאים ייסורים קשים וגועל נפש. ואחרי אשר קלע המשורר את חרוזיו בכף-הקלע מרע אל רע דרך כל התהומות אשר לישותנו, משלח הוא אותם גם בכל אשר מחוץ לישותנו. מחרף ומגדף הוא את החיים, וגם את כל אשר ממעל לחיינו. את הבל הוא מתעב, ואת קין הוא מרים על נס. באזני הדור אשר יצא מחלצי קין הוא קורא את הקריאה: “עלה השמימה והורד את האלוהים מכיסאו!” ועל הכסא הזה הוא מושיב את השטן: הרע הוא בכל, בעולם הזה ובעולם הבא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.