מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אחרי מיטתו של שלונסקי

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אחרי מיטתו של שלונסקי 1 / ישראל כהן

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


אברהם, אחינו היקר, באתי להיפרד ממך בשם אגודת הסופרים.

במזל סערה נולדת, וחיית ופעלת. התקופה שבה הופעת היתה סוערת, שירתך היתה סוערת ומסעירה והוויתך האישית היתה סוערת. אתה הרעשת את עמודי הספרות העברית. כבן-מרי היית שנים רבות בעיני אבות השירה. הם אהבו אותך, ליבבו אותך ונהנו ממשובתך, אך גם עמדו בתמהון מול פני העזתך ויכלתך לחדש את פני השירה, לתת לה קצב וריתמוס חדשים, להגמיש את הלשון העברית, לגלות בה את קסמי עושרה וליישר את קמטיה. היתה זאת מחלוקת בין אבות ובנים לשם שמים, לשם השירה והספרות. ולא עברו ימים מרובים והאבות ראו, שבן-פורת נולד להם, אשר המוזות נשקוהו ופינקוהו ומסרו בידו סודות יצירה אמיתיים, ואילו אתה נצטללת ונוכחת לדעת, שאבותיך הם בעלי-יוחסין, אדירי שירה וחכמה, שאתה מוסיף לטוות את המשכה של אותה טלית-הזהב, שהם טוו ועטפו בה את נשמתך.

כך בא הפיוס העליון.

זה לא היה פיוס של כניעה או של חולשה, אלא פיוס של יוצרים שווים, שכן אתה עצמך, אברהם, היית בינתיים אב להמון משוררים ויוצרים, שלמדו את תורת השירה מפיך ומספריך, והיו משכימים ומעריבים לפתחך, ונלהבים מעושר-רוחך ומחכמת היוצר שלך.

אכן, גדולים מעשי יצירתך. אתה גילית מחוזות חדשים לשירה העברית, גיוונת את נושאיה והעשרת את דימוייה וסמליה; היית חלוץ בחיים ובספרות. אתה הפלאת להרחיב את גבולי הלשון הפיוטית והמעשית בחוש-אמנים, בחריפות רוח ובעט-חרוצים; הלשון העברית פתחה לפניך את אוצרה הטוב והגנוז ואתה שאבת ממנו מלוא חפניים; אתה הרקדת את הלשון העברית ריקוד של שמחה ושפע; אתה סללת דרך חדשה בשדה התרגום של שירה ופרוזה, ובסוד הגלגול ידעת להלביש ספרי-מופת לועזיים לבוש מקורי ססגוני. אתה נתת בפי החלוץ ובפי המוני בית ישראל שיר עממי, אשר ישיר אותו בעת מצוקה ובעת רווחה, ולנשמת הילד העברי יצקת עליזות; אתה היית מותיקי האקדמיה ללשון העברית, ואחד מבוני הבמה העברית, וכך תרמת מן השבח והעליה לכל ספירות התרבות והרוח שלנו. אתה היית כגנן לכשרונות צעירים, ושתלת רבים מהם בגן השירה העברית, כי היתה לך חדוות הנתינה וההענקה מיד מלאה ופתוחה.

לפיכך אהבנו אותך, כי לא רק דגלך היה עלינו אהבה, אלא גם דילוגיך ומשובותיך. כי אוצרות רבים הנחלת לנו ומתוכם ישאבו הדורות הבאים.

וי לי, שאני נאלץ עכשיו להיפרד ממך בשמי ובשם אגודת הסופרים העבריים בישראל.


  1. דברי הספד אלה נאמרו אחרי מיטתו של שלונסקי ביום 20.5.1973.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

מלחמה

מאת דוד פרישמן (פרוזה)


אותה המלחמה הפּחותה מכזית, שנעשית זה עתה בחצי האי הבלקני בין איזו מנינים של טורקים מן הצד האחד ובין תריסר של מונטוניגרים ויונים ובולגרים וסרבים מן הצד השני? אסור, אם כדאי כל העסק הקטן והדל והמצער הזה אפילו לדבר בו! אם לא שרוסיה ואוסטריה יתלקח בהן זיק ישר במדה זו, שתבאונה לרחם עלינו קצת ולהתערב בענינים אלו, כדי לעשות לנו מעט שעשועים וקורת-רוח ובדיחות דעת בשעה זו של שעמום, אין אני מאמין שיהיה לחזיון זה איזה כח-מושך למשוך אחריו את עיני הקהל. העולם, כנראה, נעשה קהה מעט יותר מדי. דורשים מיום ליום רק “אמוציונות”, יותר גדלות ויותר הזקות, שאולים בשביל העצבים אמצעים של גרוי יותר חדים ויותר חריפים. יש לו עתה לבן-אדם אותה המנוחה הפילוסופית של פיל. כדי להביא אותו עתה לידי התלהבות קצת וכדי להוציא אותו רגע אחד מתוך אותו מצב-הנפש של “מאי קא משמע לן” הנצחי שלו, – לתכלית זו צריכים אנו אמצעים גדולים ואחרים לגמרי. הצירקוס – אמרה לי באחד הימים האחרונים גבירה אחת מן האריסטוקרטיות – חדל לגמרי לבדח את דעתי. מה יתן ומה יוסיף, אם אדם תוקע את ראשו לתוך פיו של אריה? אם אריה זה, למשל, יטרוף את הראש הזה ויאכל אותו לעיניה, אז יתחיל הדבר לשעשע אותה קצת. ירא אני כי אפילו השעשוע היותר מודרני שיש לנו עתה, “הפּוגרום”, לא יעצור כח לבדח ביותר את דעתה של אותה הגבירה האריסטוקרטית בעלת הלב הרך והמפונק. מה יתן ומה יוסיף לה ילד קטן עם יתד של ברזל ברקתו? תנו לה לכל-הפחות תאומים עם תריסר יתדות כאלה! העולם התקדם עתה במדה שאין לשער כלל. העצבים נעשו קהים. בני האדם משתגעים מחמת שעמום ואינם פוסקים כלל מלגהק ומלפהק. דרושים לנו עתה מיני התרגשות יותר חזקים ויותר חריפים.

ודווקא בשעה רעה כזו הוטלה החובה על הטורקים האומללים ועל עמי הבלקנים הדלים להעביר לפנינו את – החזיון שלהם. חזיון של האדון לטיינר באחד מתיאטרונות היהודים שהוא מעורר אינטרסה יותר גדולה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.