מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לנאמנים לשבועה

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הרעיון והמטרה של האצ“ל בא”י שלשמה נוצר היא האמונה שהמדינה העברית לא תוכל לקום בלי להשען על גוף צבאי לאומי בלתי תלוי. הסוכנות מקוה עכשיו לקבל אשור לפעולה חפשית לאלה העומדים תחת פקודתה תמורת השתעבדות לשלטון הזר והכנעה לתכניות של הקנטוניזציה של הארץ. על האצ“ל בא”י הוטל להיות הכח הממשי היחידי שיצטרך ושיוכל להלחם לתקומתה של האומה העברית בא“י נגד המזימות של האויב החצוני וההכנעה של אלה המוכנים לבגוד מבפנים. האצ”ל בא“י הועמד לאור המציאות הפוליטית לפני ההכרעה בין הכנעות למרותן של הממשלה והסוכנות לבין נכונות להקרבה כפולה והסתכנות כפולה. חלק מחברינו לא נמצאה בם הנכונות הדרושה לתפקיד קשה זה, נכנע לסוכנות ועזב את המערכה. החלק הגדול והנאמן ממשיך בדרך שהתוה האצ”ל בא“י מיום הוסדו עד הנה. כל הנסיונות שנעשו ע”י המ-דה הקודמת של האצ“ל בא”י במשך שנות קיומו של הא. לבוא לידי אחוד עם הארגון השמאלי נכשלו, מפני שהשמאל נכנס למו“מ זה לא על בסיס של ליכוד הכחות, אלא הכנעת כח אחד בפני השני. עמדתו של האצ”ל בא“י תחת מרותה של הסוכנות שהשמאל הוא בה שליט יחיד פרושו הוא חסול ארגוננו. כיום קיימים בארץ שני ארגונים: אחד שמאלי כפוף למרות השמאל, שלצערנו הגדול הצטרף אליו חלק מאנשינו; והשני הוא האצ”ל בא"י והוא ממשיך בתפקידו להלחם על כבודה וחייה של האומה בתחיתה. אנו מאמינים ביעודה של התנועה ובכוחה להקים מחדש את חיי העצמאות השלמה בגבולות ההיסטוריים של המדינה העברית. אנו מאמינים בנכונות הקרב וההקרבה של נוער ישראל שהציב לו למטרת חיים את עצמו ועצמאותו של גרעין הכוח העברי.

חיילים אלמונים! גרעין הכח העברי עומד נכון לכל צו ולכל קרבן. “משורה משחרר רק המות!”


תל-אביב, 23 לאפריל, 1937.

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

חזון הימים הבאים

מאת איתמר בן-אב"י (פרוזה)

בל אנשה – את היום הנהדר ההוא, בשעות בין-הערבים, כשיחד עם חברי לדעה ולעט שוטטנו ברחובות ירושלם ודרכנו–אל עומת הכתל המערבי. זו היתה השנה הראשונה לאחר הצהרתו של בלפור– השניה כמעט לאחר הכיבוש האנגלי, כשבהנהלת מחיה שפתנו, אשר חזר זה רק קט מגלותו הארוכה בניו-יורק, אמרנו ליצר בארצנו חג חדש אמנם –חג שקוינוהו הגדול למועדי ישראל במצב הדברים אז. לא את השני בנובמבר –כי במועד חדש זה לעמנו עשיר-החגים לא פקפק בקרבנו איש, ובעתון הירושלמי הגדול, יציר-כפיהם של ילידי הארץ בסאונותם המזרחית, רשָמו כבר עורכו אמנם בראש הגליונות לזכרון עולמים. אם “אחת לחרות ישראל” טבעו המכבים במטבעותיהם, אם “אחת לשחרור יהודה” – הלך בעקבותיהם בן-ככב – “אחת להצהרת בלפור” – נהגנו גם אנחנו הירושלמים בהעזתנו הילידית, – שהן לא שערנו, לא יכולים היינו גם לא רצינו לשער, כי תאריך נבוב וריק יהיה תאריך זה עוד מראשיתו אהה!

לא, לא לשני בנובמברו דאגנו, אותו שני אמלל ורחיף שאין איש מאתנו מעיז לחוגו מזה כמה שנים בחוצות ירושלם המתקרית “עבריה”. אנחנו לחג אחר נשאנו את נפשנו, לחג שחזוהו אבותינו בעיני רוחם מאז תחילתה של התחיה השלישית, לחג שהתעתדנו לקראתו בחדות-עלומים ובבטחון-נצחים למרות המאורע העגום, ליד כתלנו המערבי, בימי התורקים.

לחג התשיעי לירח אב.

חג הכתל החפשי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.