רקע
אביגדור המאירי
שלושה שירי-מרי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

שְׁלשָׁה שִׁירֵי-מֶרִי / אביגדור המאירי

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


 

א: הכּל יחלוֹף


כֵּן, הַכֹּל יַחֲלוֹף —

וְרֹאשֵׁנוּ הַקּוֹדֵחַ בְּהַזָּיוֹת הַתְּמוֹל

יֶהֱזֶה אֶל אֵין-סוֹף.


אֵין אֲנִי מַאֲמִין

זוּלָתִי בְּאוֹר הַצַּעַר. וּמַאֲמִין אֲנִי

כִּי יָבוֹאוּ יְמֵי-הַדִּין.


יָבוֹאוּ יְמֵי פְקֻדָּה,

וּבְתוֹךְ מַזְרוֹת עַמִּים יוֹפִיַע גַּם הָעָם

מְאֹרַר הַתְּעוּדָה.


יִזְהַר בְּבוּשַׁת-תָּם,

וְהַמֶּצַח הַפָּצוּעַ יֶאְדַּם בְּעֹז:

אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם.


וְלַקִּינָה הַחֲרִישִׁית

בִּבְתוּלֶיהָ תְּיֻחַם אָז שְׁכִינַת-סִינַי

בְּאֵרוּשֵׂי-בְרֵאשִׁית.


 

ב: יוֹדע אני


יוֹדֵעַ אֲנִי: עַם קְדוֹשִׁים,

יוֹדֵעַ אֲנִי: כֻּלָּנוּ מְתוֹם,

וְאֵי יְלוּד-גּוֹרָל אֲשֶׁר כָּמוֹנוּ

יֶחֱרַד לִרְאוֹת אֶת בָבוּאָתוֹ בַתְּהוֹם?


יוֹדֵעַ אֲנִי: לֹא אַשְׁמַתְכֶם,

יוֹדֵעַ אֲנִי: הָאוֹר הַמַּדְהִים,

וְאֶת רֹק הַדּוֹרוֹת תִּמְחֲקוּ יַחַד

עִם עוֹר-פְּנֵיכֶם וְצֶלֶם-אֱלֹהִים.


יוֹדֵעַ אֲנִי, יוֹדֵעַ עַד-מְאֹד:

הַשְּׁאָט וְהָרֶשַׁע, הַסְּחִי וְהַקֹּר —

אַךְ לוּ גַם אַתֶּם יְדַעְתֶּם כָּמוֹנִי,

הוֹי, לוּ יְדַעְתֶּם, וְצָצָה קֶרֶן אוֹר.


 

ג: עמי-שׁלי


וְעַמִּי-שֶׁלִּי בְּדַרְכּוֹ-שֶׁלּוֹ הוֹלֵךְ,

עַמִּי-שֶׁלִּי זֶה, עַם סְגֻלָּה הִנֵּהוּ:

בַּאֲשֶׁר יִתְלַבֵּט, שָׁם גּוֹרָלוֹ יִשָּׂאֵהוּ,

וְשָׁם, בְּתוֹךְ דָּמוֹ יוֹשֵׁב לוֹ וּמוֹלֵךְ

הָאָסוֹן.


זוֹחֵל עַמִּי-שֶׁלִּי, נִשָּׂא לוֹ לְאִטּוֹ

עַל רִתְמַת-הַסַּרְטָן, הָרוֹחֶשֶׁת הַצִּדָּה,

וְהַבֵּט לֹא יַבִּיט לְרֶגַע הֶעָתִידָה,

וְסַנְוֵרִים יַכּוּהוּ כָּל-עֵת הַבִּיטוֹ

מִסָּבִיב.


וּבְדֶרֶךְ נְדוּדָיו, כָּל מְאֵרוֹת-תֵּבֵל

יִקְלוֹט אֶל יַלְקוּטוֹ הַמָּךְ וְהַנָּפוּחַ;

עַמִּי לֹא יֵדַע כָּל מוֹעֵד וְכָל לוּחַ,

מִחוּץ לַזְּמַן יִדְאֶה וּמֵעֵבֶר כָּל יוֹבֵל,

לְבָדָד.


לְבָדָד וָגֵא בַּעֲנַן-תְּמוֹל יִשְׁלַו,

לוֹ גָאוֹן וָנֶצַח וְכָל חָכְמָה וָשֶׁפַע,

וְהַכֹּל סְבִיבוֹ: טָמֵא וְשָׁוְא וָאֶפַע,

אֲשֶׁר אֵינוֹ כְּדַאי לְהִתְבַּטֵּל עָלָיו

רֶגַע-זְמָן.


וְשׁוּם צָרָה וְאֵיד לֹא יְבַגְּרוּהוּ עוֹד,

כִּי יֶלֶד-עַד הִנֵּהוּ וְיָתוֹם בַּחֶלֶד,

אֲשֶׁר כֻּלָּם חָבִים לָנוּד לוֹ כַּיֶּלֶד,

וּלְרַחֵם עָלָיו וּלְחַטְּאוֹ מְאֹד

וּבְכָל עֵת.


בְּכֶתֶר הַחֶמְלָה, בִּגְלוֹרִיַּת בַּעַל-מוּם

כֹּה יִמְלוֹךְ עַמִּי בְּיֻהֲרָה, בְּאשֶׁר;

וְכֹה יֶאֱרוֹב תָּמִיד לְכָל שְׁעַת הַכּשֶׁר

לִבְכּוֹת עַל גּוֹרָלוֹ, גּוֹרַל נִרְדָּף עָגוּם

וּמִסְכֵּן.


וְכֹה יַעֲצוֹם עֵינָיו לַאֲסוֹנוֹ-שֶׁלּוֹ,

לְכִעוּרוֹ הַמָּט אֲשֶׁר הָיָה לְיֶשַׁע,

בְּחֵיקוֹ כֹה יַחְנוֹךְ צִפְעוֹנֵי כָּל-רֶשַׁע,

שֶׁסֶּכֶל לֹא-עַמִּים יַצְרִיחַ מִדִּגְלוֹ,

מִמִּצְחוֹ.


כִּי עַמִּי-שֶׁלִּי בְּמַחֲשַׁכּוֹ הוֹלֵךְ:

חַטַּאת כָּל עָם וָעָם בּוֹ תִּדְבַּק בְּנֶפֶשׁ;

עַמִּי: רְאִי-הַחֶלֶד, עַמִּי: מַצְרֵף כָּל רֶפֶשׁ,

וּבְתוֹךְ דָּמוֹ פְּנִימָה יוֹשֵׁב שָׁם וּמוֹלֵךְ

הָאָסוֹן.


(אַךְ עַמִּי-שֶׁלִּי לִפְנַי-וְלִפְנִים אַמִּיץ הוּא,

טָהוֹר וְלֹא יֵדַע, וּבְמוֹרָשָׁיו נָקִי —

וּבְהִגָּדֵשׁ סְאָתוֹ— אֶת עַצְמוֹ יָקִיא:

נָבִיא אֲשֶׁר יָבוֹא וְיִצְעַק: הָקִיצוּ,

שִׁכּוֹרִים! —)

המלצות קוראים
תגיות