וזה השיר לכלה הנ"ל ביום צאתה מטריאסטי ללכת עם חתנה אל פאדובה: / רחל מורפורגו

לְזֹאת יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָּהּ.

רָחֵל עִם רָחֵל נִקְשֶׁרֶת

כְּעָנָק עֱלֵי גַרְגֶּרֶת,

אַהֲבָתֵךְ לִי תִפְאֶרֶת

עַל רֹאשִׁי הִנָּךְ כּוֹתֶרֶת.

טוֹב טַעְמֵךְ מִכָּל-פַּרְפֶּרֶת

לִי יִנְעַם, אַךְ אַתְּ סוֹתֶרֶת

הַחֶבְרָה, לִהְיוֹת נִבְחֶרֶת

מִסֻּלָּם אֶל עִיר אַחֶרֶת

שִׁירָה זֹאת הִנָּה מַזְכֶּרֶת

אַהֲבָה מִהְיוֹת נֶעְדֶּרֶת

הוֹמִיָּה אֲנִי שׁוֹרֶרֶת.

יוֹם אֶל יוֹם אֶשְׁמַע אִגֶּרֶת

דִּבְרֵי שָׁלוֹם, גַּם אוֹגֶרֶת

לִשְׁלֹמֹה רָחֵל עֲטֶרֶת:

ה’תר"ז, 1847