מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

האביר

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

הָאַבִּיר / איוואן קרילוב, תרגם חנניה רייכמן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


אַבִּיר אֶחָד, צָמֵא לַעֲלִילוֹת-גְּבוּרָה,

שֶׁתְּפַרְסַמְנָה שְׁמוֹ בְּרַחֲבֵי הַחֶלֶד,

הִתְקִין עַצְמוֹ לָצֵאת לְמִלְחָמָה מָרָה

בְּכַשָּׁפִים, רוּחוֹת וּשְׁאָר כֹּחוֹת-הָרָע;

צִחְצֵחַ כְּלֵי-זֵינוֹ, לָבַשׁ שִׁרְיוֹן-הַפֶּלֶד –

וְכַאֲשֶׁר הוּבָא

סוּסוֹ מִן הָאֻרְוָה,

לָשֵׂאת אֵלָיו נְאוּם מָצָא לוֹ לְחוֹבָה:


“סוּסִי הַנֶּאֱמָן” – אָמַר לוֹ – "הַאֲזִינָה:

צֵא לְמַסַּע-מִצְוָה כְּחֹק הָאַבִּירִים,

לָשׁוּט בַּמֶּרְחַבְיָה, בַּגַּיְא וּבֶהָרִים,

וּפְנֵה כְּחֶפְצְךָ, אִם שְׂמֹאלָה אוֹ יָמִינָה,

בְּדֶרֶךְ הוֹד, הַמּוֹבִילָה

אֶל הַכָּבוֹד וְהַתְּהִלָּה.

וְעֵת יֻכּוּ שׂוֹנְאַי וְיִכְרְעוּ לִי בֶּרֶךְ,

וּמַמְלָכוֹת מִסְפָּר אֶכְבּוֹשׁ אַגַּב-הַדֶּרֶךְ,

וְגַם אֶשָּׂא כַּדָּת וָדִין

בַּת מֶלֶךְ כּוּשׁ אוֹ מֶלֶךְ סִין, -

יְהִי לִבְּךָ בָּטוּחַ, אַחָא:

אֶת שֵׁרוּתְךָ אָז לֹא אֶשְׁכָּחָה.

אָז אֲחַלֵּק אִתְּךָ אֶת כְּבוֹד הַנְּצָּחוֹן,

אֶבְנֶה לְךָ אֻרְוָה כְּגֹדֶל הָאַרְמוֹן,

אַקְצֶה מִרְעֶה רְחַב-יָדַיִם;

כַּיּוֹם בַּאֲבוּסְךָ,לוֹמַר אֱמֶת גְּמוּרָה,

אַף שִׁבֳּלֵי-שׁוּעָל – פַּרְפֶּרֶת נְדִירָה,

וְאָז תֹּאכַל רַק שְׂעוֹרָה

וּדְבַשׁ מָתוֹק תִּשְׁתֶּה כַּמַּיִם".


כִּלָּה הָאִישׁ דְּבָרָיו, קָפַץ עַל גַּב הַסּוּס,

שָׁמַט מוֹשְׁכוֹת וְסָח:“רוּץ לַאֲשֶׁר תָּרוּצָה!”

וּמֶה עָשָׂה הַסּוּס? בְּלִי שֶׁיָּצָא הַחוּצָה,

הֵבִיא אֶת הַגִּבּוֹר יָשָׁר אֶל הָאֵבוּס.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

על נושא ספרותי טהור

מאת זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)

פורסם ב“המשקיף” ביום 19.1.1940

לפנים כתב אנאקריאון (פייטן יווני מארץ לוּד העתיקה, שאסור לדקלם את שיריו בפני עלמות) כלהלן, או דומה לזה: “לבי דופקני לשיר את גבורת בית אנאמימנון, או את מפעלי קאדמוס אבינו, - ואולם איני מעז לשיר אלא שירי-אהבה”. ממש כמוני היום. אגאמימנון וקאדמוס, ועוד תריסר יחסנים מאותו הסוג, עומדים על סף לשכתי ותובעים את התור הראשון, כל אחד לעצמו, וכל אחד הצדק עמון; לכל אחד מהם אפשר היה וגם כדאי היה להקדיש מאמר מעניני-היום, טרי וחם כביציה שעודנה במחבת. אבל לא ישמע לקולם איש פיקח רב-הנסיונות: אף במלה לא יזכיר מפעלי-גבורה, מלחמות, עניני היום וכדומה, אלא לזיכרונותיו הפרטיים יפנה ובמטמונם יבקש לו נושא זהיר ומותר. למשל: מזכרונות אהבתי הראשונה, שדוגמת הפייטן היווני. ומי או מה היתה אהבתי הראשונה? הספרות הרוסית, כמובן: זאת אומרת – הספרות הרוסית הנושנה, מלפני תיקון האורתוגראפיה, מתקופת טורגיניב וגוֹנצ’ארוב, ספרות כשרה כזית על העץ במובן, שאין בה אף רמז למאורעות או לפרצופים שקרו או הופיעו אחר התיקון ההוא.

על-כן נסתכל-נא היום במעלות שני הסופרים הנזכרים זה עתה למעלה. אמנם פוחדני, שרק בקושי רב יגמגם הקורא החדיש את השמות גונצ’ארוב וטורגיניב: הדור הצעיר אולי אף מעולם לא שמע על הראשון, והדור האתמולי _יימחל לי הביטוי דל-הערך, אבל אדיב הוא מ“זקן”) גם את השני כבר שכח. וכי אודה? דעתי היא, שאם אכן נשכח מלמ\בנו טורגיניב, בצדק נשכח. לפני עשר שנים קראתי את רוב סיפוריו מחדש, והשתעממתי עד לפיהוק. אמנותו אמנות רמה, ועד היום אפשר להסכים לדברי מעריציו הצרפתיים, שכדאי ללמוד ממנו את סודות מלאכת הסיפור; אבל תוכו מת ולשדו נתאדה ואיננו. אם עוד נמצא בין הקוראים מישהו מחסידי טורגיניב, יקום ויעננני: האם זכרת אחד מגיבוריו שעודנו “חי” – שעודנו מתהלך בדמות בשר-ודם על פני אותו המישור הענקי, המשתרע מהבאלטיקה ועד קאמצ’אטקה? אינסארוב איננו (…. זה גם בזמנו בולגארי היה ולא רוסי, אך גם בבולגאריה איננו), באזארוב איננו, לאווריצקי איננו; אף את תכונות פרצופם הרוחני קשה לתאר לפנינו היום, כי לא מצוּר ה“יש” הנצחי נחצבו גם ביום הוולדם, אלא מקורי העכביש נארגוּ – הקורים ש“תעו בחלל העולם ביום צח בסוף הקיץ”, כלומר ביום דור אחר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.