מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

זכרונות גרשוני

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

זִכְרוֹנוֹת גֵּרְשׁוּנִי / יוסף חיים ברנר

גרגורי גרשוני היה אחד מגדולי הלוחמים נגד שלטון הצאריות ברוסיה, בתקופה שלפני המהפכה הראשונה, שלא הצליחה, של שנת 1905. בספרו זה הוא מספר, איך נתפס, נאסר במבצר-פּטרופאבל, נדון לתליה; איך שהממשלה הציעה לפניו להשאירו בחיים, אם רק יודה על “חטאו” – והוא בחר במות מאשר בקבלת חיים מידי הממשלה הצארית. ביחוד עמד על דעתו מפני שהיה יהודי, ואם יקבל את ההצעה, יאמרו עליו התליינים: היהודי פחדן הוא; הוא מוכשר לעורר מרד בלב אחרים, לקומם את ההמונים – להתחבא. בבית-הכלא בקור ובחושך, בטחב ודממת-קבר, עברו עליו ימים רבים בצפיה למות. אבל מפני נימוקים פוליטיים ביטלה הממשלה בעצמה את גזר-דינו, לא המיתה אותו והחליפה את עונש-המות בעבודת-פרך עולמית. בשליסלבורג, שלשם הועבר, נפגש גרשוני באסירים זקנים ממפלגת “חופש-העם”. בינתים באה מלחמת יפן ואחריה התחילו “ימי האביב” הידועים ברוסיה – נתעוררה התקוה אצל כל אלה להשתחרר. ואולם התקוה לא באה. המשטר החדש ביטל את הכלא השליסלבורגי, ואסיריו העברו לכלא אחר. בתיאור היחסים שבין האסירים והז’אנדרמים – שמידת האנושיות מבצבצת בהם למרות הכל – נגמר הספר הזה, שנכתב לאחר שגרשוני ברח מסיביריה בחבית של כרוב כבוש והתגורר בארצות-החופש.

גרשוני היה בעל תכונה אנושית נמרצה, גיבור במלוא-המובן של המלה הזאת. ואולם כשרונו הספרותי היה קטן, והוא מתאר את המאורעות, את האנשים הנפגשים לו ואת גבורת-נפשו בקוים רפים וחיוורים. הספר הזה אינו מעמיד לפני הקורא את דמות-דיוקנו של הרבולוציונר הגדול בכל גדלותה. שיעור קומתו של גרשוני הוא גדול לאין ערוך מספרו אשר כתב.

הוא בעצמו הרגיש זאת, ובפתיחת הספר הוא אומר, שאין לפניו מטרה ספרותית וכי הוא רושם מה שהוא רושם רק לתועלת החלוצים הצעירים בריבולוציה, שידעו אל מה הם צפויים ושהיסורים שיבואו עליהם, בהיתפסם, לא יהיו כל כך פתאומיים.

הספר נקרא בקלות, והוא ראוי למקרא.

[“מולדת”, תרע"ט; החתימה: ח. ב. צלאל]

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. בחורף (פרוזה)
  4. פת לחם (פרוזה)
  5. האינטליגנציה מהי? (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

דברים אחרונים

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

"הנני יוצא חוצה לארץ מפאת מחלה. הנני מרגיש כי גם תל אביב שלנו והישוב בכלל חולים בשעה זו. סימני המחלה נתגלו בזמן האחרון, קודם כל ביחס לאחינו פליטי החרב, האסון מגרמניה ומארצות אחרות. במקום לדאוג להם להכין פינה וצל, קורה של דירה בכלל, ולוא יהא בצריפים, נצלנו את אסונם למען בצע כסף. “מלחמה לה' בעמלק מדור דור”, “אשר קרך בדרך” ואומות שלמות נפסלו לבוא בקהל על “אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים בדרך בצאתכם ממצרים”. כיצד קבלנו אנחנו את אחינו פליטי החרב? העלינו את שכר הדירות וגזלנו מהם את פרוטותיהם האחרונות.

הסימן השני למחלה הוא – הספסרות הבזויה האוכלת אותנו כעש. ברק השטן של הזהב סמא את עינינו. אנו מתפארים בגאות ופריחה, במקום שיש רק מהומה ריקה של ספסרות. דונם אחד עובר עשר פעמים מיד ליד וכל פעם עולה מחירו, ואנו חושבים שזוהי עליה וגיאות. אין ערך לקרקע מלבד מה שהיא יכולה ליתן לבני אדם למזונותיהם בשעת חרום וסכנה. אנו עושים בקרקע מה שהספסרות בשעת המלחמה והמהפכות היתה עושה בלחם. שק הקמח היה עובר עשרות פעמים מיד ליד ויש היה מגיע שוב ושוב לאותה היד, ומחירו היה עולה ומגיע לסכומים מבהילים. אבל, סוף סוף לא היה זה אלא שק קמח. ה“מליונים” המרמים התנדפו כעשן.

סימן שלישי למחלתנו הוא – הבריחה מן הכפר אל העיר. חסד גדול עשה לנו הגורל, שנתברכנו בפועל העברי, שיצא אל הכפר לחדש את יסודות חיינו, לקשרנו אל האדמה. והנה עכשיו, עם מהומת השקר של הגאות בעיר, עוזב הפועל העברי את הכפר, מפקיד את העמדות הלאומיות שלנו ועובר לחיים הקלים שבעיר.

ומכאן, גם תקלה אחרת. סימן רביעי למחלת השעה – העבודה הזרה, הכיבוש הגדול של עשרות שנים, המבצר הלאומי הגדול, העבודה העברית, הולך ונחרב לעינינו ואין אנו שואלים את עצמנו, מה נעשה מחר, ביום פקודה וסכנה, כשפועלים נכרים ימלאו את מושבותינו, מי יעמוד לנו, מי יגן עלינו ביום סערה ושואה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.