כָּזֹאת הִנָּךְ. עַזָּה וּמִשְׁתּוֹלֶלֶת.
גֵּוֵךְ רוֹבֵץ לְפֶתַח מַחְשׂוֹפָיו.
בְּרָקִים בְּתוֹךְ סוּגַר.
מַלְכוּת צוֹהֶלֶת.
עֵינַי עֵינַי סָבִיב בַּמַּאֲרָב.
עֵינַי בַּמַּאֲרָב, וְאַתְּ מִזְרַח-הַלַּהַט.
הָאִם אָצוּד אוֹתָךְ בְּעֵמֶק-הַשּׁוֹבֶה?
לֹא בִּשְׁגָגָה אִשָּׁה,
סוּמָא, סוּמָא מִדַּעַת,
הַלֵּב אֶת חֲלוֹמוֹ פּוֹרֵעַ וְטוֹוֶה.
שׁוֹתֶקֶת כְּמוֹ גְּזָר. וְרַק עֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת
הֲבָאָה שְׁעָתִי לְהִשָּׂרֵף כָּלִיל?
אֶגַּע בָּךְ וְאֵדַע,
הֲבֵל דִּבְרֵי קֹהֶלֶת!
יָפָה אַתְּ מֵעָקֵב וְעַד עָגִיל!
אִם לַהַב תְּבַקְשִּׁי — אֱהִי לָךְ לְמַפּוּחַ,
אִם סַעַר תִּשְׁאֲפִי — אֱהִי לָךְ מִשְׁבָּרִים;
עַד תִּוָּתְרִי מוּלִי
וְשִׂמְלָתֵךְ בָּרוּחַ —
וְאָנוּ נְאַחֶה אֶת הַקְּרָעִים…