רְאִיתִיךָ צוֹעֵד עִם הַכֹּל אֶל הַיּוֹם, צוֹעֵד רֶגֶל בְּרֶגֶל –

כֹּה לֶחָי! אַךְ לְקֶצֶב הָרֹן שֶׁבַּלֵּב, אַךְ לְקֶצֶב הָרֹן!

כִּי יִפְגַּע בְּךָ לֵיל בְּאָפְלוֹ לֹא יַחְמֹס מִיָּדְךָ אֶת הַדֶּגֶל –

הֵן לֹא יְנֻשַּׁל מֵהַלֵּב הֶחָזוֹן!

רְאִיתִיךָ מַפְלִיג מִכֻּלָּם, רָחֲקוּ הַחוֹפִים מֵעָלֶיךָ;

בַּעֲצֶרֶת הָעָם – בְּתוֹכֵנוּ – וְאֵין לְהַשִּׂיג – –

עֲבָרַנִי הַלֹּבֶן, מִפְרָשׁ עֵת מָתַּחְתָּ (הִכַּרְתִּיךָ, הָהּ אֶחָא!)

לַמֶּרְחָק הַמֻּפְלָא שֶׁל הַשִּׁיר, לַמֶּרְחָק הַמַּרְהִיב לְהַפְלִיג – –

תרצ"ח